לדלג לתוכן

סימאון פנוויל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סימאון פנוויל
Simeon S. Pennewill
סימאון פנוויל
לידה 23 ביולי 1867
גרינווד, דלאוור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בספטמבר 1935 (בגיל 68)
דובר, דלאוור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא סימאון סלבי פנוויל
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות המתודיסטי, ברידג'וויל, דלאוור, ארצות הברית
השכלה
  • סנט מרי קולג'
  • וסלי קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל דלאוור ה־53
19 בינואר 190921 בינואר 1913
(4 שנים)
סגן מושל דלאוור ג'ון מנדינהול
חבר הסנאט של דלאוור
10 בינואר 18998 בינואר 1907
(8 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סימאון סלבי פנווילאנגלית: Simeon Selby Pennewill;‏ 23 ביולי 186710 בספטמבר 1935) היה פוליטיקאי אמריקאי מדלאוור, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר הסנאט של דלאוור בשנים 18991907 וכמושל דלאוור ה-53 בשנים 19091913.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימאון פנוויל נולד ליד העיירה גרינווד שבדלאוור, כבנם של סימאון ואן קארי פנוויל. אביו היה אחד ממגדלי האפרסקים הגדולים בדלאוור, והחזיק בבעלותו את הקרקע שלימים הפכה לעיר גרינווד. הוא גם היה פעיל במפלגה הרפובליקנית, ושירת במשמר המושל במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית. פנוויל הצעיר התחנך באקדמיה של וילימינגטון, כיום וסלי קולג' שבדובר. הוא נשא אישה בשלב מאוחר של חייו, הראשונה הייתה לידיה רייט אלדר, אותה הוא נשא לאישה ב-1920, לאחר כהונתו כמושל, ונישואיו השניים היו ב-1927 לאליזבת הלסי. משתי מערכות נישואים אלו לא נולדו לו ילדים. פנוויל ירש והמשיך להפעיל את מטעי האפרסקים של משפחתו בגרינווד ובברידג'וויל.

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנוויל נבחר לסנאט של דלאוור וכיהן בו בשנים 18991907.

לאחר מכן הוא נבחר כמושל דלאוור לאחר שהביס את מועמד המפלגה הדמוקרטית רולנד ג. פיינטר, וכיהן בתפקיד מ-19 בינואר 1909 ועד 21 בינואר 1913. כמו קודמו בתפקיד, החל פנוויל כחבר סיעתו של אדיקס במפלגה הרפובליקנית של דלאוור, אך היה מסור לאיחודה מחדש של המפלגה.

באותה תקופה אישרה האספה הכללית של דלאוור את מכירת תעלת צ'ספיק ודלאוור לממשלה הפדרלית, והעבירה את חוק תאגיד השדרה, שהעניקה סמכות חוקית לט. קולמן דו פונט להתחיל לבנות במימון עצמי את הכביש הראשי לאורכה של המדינה.

שיטת הענישה על עמוד הקלון המיושנת של דלאוור קיבלה שוב תשומת לב מביכה ברמה הלאומית. לחץ ציבורי אילץ את פנוויל להפחית את מספר הההצלפות שהוטלו באחד מפסקי הדין, אך נראה היה שלחץ זה רק הגביר את דעת הקהל בעד השימוש בעמוד הקלון. הוא גם החליט על מינוי שנוי במחלוקת של אחיו הבכור, ג'יימס, למשרת נשיא בית המשפט העליון של דלאוור. ג'יימס פנוויל כיהן על כס השיפוט עד למותו 26 שנים לאחר מכן ב-1935. במהלך תקופת כהונתו של פנוויל הפסידה חברת דופונט בתביעת הגבלים עסקיים נגדה ואולצה לפצל את עצמה לחברת הרקולס וחברת אטלס.

סימאון פנוויל נפטר בדובר ב-10 בספטמבר 1935. הוא נטמן בבית הקברות המתודיסטי שבברידג'וויל.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סימאון פנוויל בוויקישיתוף