סילביה רפאל

סילביה רפאל
	סילביה רפאל על עטיפת ספרו של רם אורן, "סילביה"
לידה	1 באפריל 1937; גרף-ריינט (אנ'), דרום אפריקה
פטירה	9 בפברואר 2005 (בגיל 67); פרטוריה, דרום אפריקה
מקום קבורה	רמת הכובש
תאריך עלייה	1963
מדינה	דרום אפריקה
כינוי	"פטרישיה רוקסבורו"
השתייכות	המוסד
תפקידים בשירות
	לוחמת המוסד באירופה
פעולות ומבצעים
	מבצע זעם האל; אביב נעורים;
הנצחה
	ראו הנצחתה

סילביה רפאל (1 באפריל 1937 - 9 בפברואר 2005) הייתה לוחמת של "המוסד". רפאל השתתפה במבצעים שונים ברחבי העולם. המבצע המפורסם שבהם - המכונה "פרשת לילהאמר" - ניסיון כושל להרוג את עלי חסן סלאמה, שבו נהרג, עקב טעות בזיהוי, מלצר צרפתי ממוצא מרוקאי חף מפשע.

קורות חייה

רפאל נולדה בעיירה גרף-ריינט (Graaff-Reinet), במחוז הכף המזרחי שבדרום אפריקה, לאב יהודי בן למשפחה חרדית, ולאם נוצרייה. אף שמעולם לא התגיירה, היא ראתה את עצמה כיהודייה.

העלייה לישראל וגיוסה למוסד

בשנת 1963 הגיעה לישראל כרווקה בת 26 עם יצר הרפתקנות ורצון עז לעזור לישראל. בתחילת דרכה בישראל התנדבה בקיבוץ גן שמואל. לאחר שלמדה במהירות את השפה העברית בנוסף לשש השפות שכבר שלטה בהן, עברה לתל אביב ושימשה תקופה קצרה כמורה לאנגלית. לא חלף זמן רב ו"המוסד" גייס אותה לשורותיו.

לאחר קורס קצר נשלחה להשתלמות בקנדה שם הטמיעה את דמותה החדשה כצלמת עיתונות ידועה בחברת דאלמס^[1] בשם "פטרישיה רוקסבורו", בעלת נטיות אנטי-ישראליות ואנטישמיות. לאחר כשנה בקנדה החלה לפעול בשליחות המוסד ברחבי אירופה והמזרח התיכון, כשבסיס המוצא שלה היה פריז.

מבצע זעם האל ופרשת לילהאמר

בעקבות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן בשנת 1972 יצא "המוסד", בהנחייתה של ראש הממשלה, גולדה מאיר, למבצע זעם האל להריגת חברי ארגון הטרור ספטמבר השחור שהיו אחראים במישרין או בעקיפין לטבח זה. המוסד הקים צוות רחב היקף אשר עסק באיתורם ובהריגת אנשי "ספטמבר השחור". רפאל עסקה בעיקר בתחום איסוף המודיעין ובהכנות בשטח.

במסגרת המבצע נהרגו אחדים מהיעדים, אך באחד המקרים נהרג, עקב טעות בזיהוי, מלצר בשם אחמד בושיקי. הריגתו של בושיקי אירעה ב-21 ביולי 1973 בעיירה לילהאמר שבנורווגיה. שישה ממשתתפי פעולה זו נעצרו על ידי משטרת נורווגיה.

ראשון העצורים, דן ארבל, הסגיר את מיקומה של דירת הסתרים שבה שהו סילביה רפאל ושותפה אברהם גמר. סילביה ואברהם ציפו לשובם של שאר חברי החולייה אך במקומם הגיעה משטרת נורווגיה ועצרה גם אותם.

בינואר 1974 נפתח המשפט כנגד העצורים. במהלך משפט זה הכירה רפאל את אנאוס שיודט (Annæus Schjødt), עורך דין נורווגי נודע אשר ייצג אותה ואת חבריה במשפט. לימים נישאו השניים. רפאל נמצאה אשמה בסיוע לרצח ונגזרו עליה חמש וחצי שנות מאסר. לאחר מגעים עם ממשלת נורווגיה שוחררו כל אנשי המוסד, לאחר שריצו כשליש מהתקופה שנקבעה בגזר הדין.

מעורבותה במבצעים נוספים

בעקבות מעצרה של רפאל החלו ארגוני ביון שונים בעולם לחקור את פעילותה. בצרפת נחשפה דירת סתרים שבה השתמשה רפאל בעת שנהרג על ידי מטען נציג אש"ף בפריז, ד"ר מחמוד המשארי ב-8 באוקטובר 1972. כמו כן הביון האיטלקי החל לחקור את מעורבותה של רפאל בהריגת ואאל עאדל זועייתר ב-16 באוקטובר 1972. הן הביון הצרפתי והן האיטלקי חקרו את רפאל בעת מעצרה בנורווגיה, אך ללא הועיל.

ברבות השנים נחשפה גם מעורבותה במעקב בביירות אחרי יאסר ערפאת, שהיה אז מטרה של המוסד, אך לבסוף נתקבלה פקודה שלא להוציא לפועל את ההתנקשות. כמו כן נחשפה מעורבותה במבצע אביב נעורים. בנוסף נחשפה גם כן עובדת הימצאותה של רפאל במצרים לפני מלחמת ששת הימים ובמהלכה.

בסרט תיעודי-ביוגרפי על רפאל נטען כי היא שימשה שמרטפית לעבדאללה, בנו של המלך חוסיין, שהפך לימים למלך ירדן.^[2]

ימיה לאחר המוסד

רפאל ריצתה עשרה חודשי מאסר ושוחררה בנימוק בריאותי. עם שחרורה נישאה לשיודט. היא גורשה מנורווגיה, והשניים שבו לישראל והתגוררו בקיבוץ רמת הכובש. הם עברו להתגורר בנורווגיה, אולם רפאל הואשמה בפעילות חבלנית וגורשה ב-1977 מן המדינה. לאחר מאבק משפטי ממושך, שבה ב-1978 להתגורר עם בעלה בנורווגיה, והקדישה את זמנה להתנדבות בארגוני מצוקה.

ב-1986 נאלצו בני הזוג לצאת מדירתם באוסלו ולעבור תחת שמירה ומעקב של המשטרה המקומית למקום מקלט במשך שבועות ארוכים, וזאת בשל מידע מודיעיני אמין שהתקבל כי יאסר ערפאת עומד מאחורי התארגנות של חוליית מחבלים פלסטינית שהייתה אמורה להרוג את לוחמת המוסד לשעבר.

בשנת 1992, לאחר 13 שנים של מגורים בנורווגיה, החליטה רפאל לשוב עם בעלה לדרום אפריקה ארץ הולדתה, שם התגוררה עד מותה בפברואר 2005 מלוקמיה.

על פי בקשתה הובאה סילביה רפאל לקבורה בישראל, בקיבוץ רמת הכובש ואנשי המוסד עשו צעד נדיר ונשאו הספדים פומביים לכבודה.^[3]

הנצחתה

ב-23 באפריל 2013 נחנכה "כיכר השעון" בחוף הכנרת, ליד המושבה מגדל. הכיכר נקראה על שמה של סילביה ולמרגלות מגדל השעון הוצבה כתובת גדולה לכבודה.^[4] במקום - מתקן מסבירן עם סיפור חייה בעברית ואנגלית.

ב-2016 יצא סרט אודותיה של הבמאי סקסון לוגן.^[5]

לקריאה נוספת

צדוק יחזקאלי, "המרגלת שאהבה אותי", ידיעות אחרונות, 25 בפברואר 2005
רם אורן ומוטי כפיר, סילביה - חייה ומותה של לוחמת ה"מוסד", הוצאת קשת, 2010

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סילביה רפאל בוויקישיתוף

אליהו זהבי, מותה של סוכנת, באתר nrg‏, 13 בפברואר 2005
יוסי מלמן, "טרם הגיע זמן גילויה של האמת ההיסטורית", ספדו לסילביה רפאל, באתר הארץ, 16 בפברואר 2005
יוסי מלמן, במשך 50 שנה הכפישו אותו. בגיל 85, סוכן המוסד דן ארבל לא מוכן לשתוק עוד, באתר הארץ, 5 ביולי 2023

הערות שוליים

^ Ronen Bergman, A Mossad Agent’s Treasure Trove of Photos, The New York Times, ‏March 13, 2023
^ Israel’s legendary spy Sylvia Raphael returns to the spotlight באתר הג'רוזלם פוסט
^ סילביה רפאל, מבט מל"מ 41, יוני 2005, עמ' 42.
^ מבט מל"מ 19, עמ' 6
^ "Sylvia: Tracing Blood", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

[1] Ronen Bergman, A Mossad Agent’s Treasure Trove of Photos, The New York Times, ‏March 13, 2023

[2] Israel’s legendary spy Sylvia Raphael returns to the spotlight באתר הג'רוזלם פוסט

[3] סילביה רפאל, מבט מל"מ 41, יוני 2005, עמ' 42.

[4] מבט מל"מ 19, עמ' 6

[5] "Sylvia: Tracing Blood", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]