לדלג לתוכן

סיאניט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיאניט
nrfz
סוג הסלע סלע יסוד
סביבת היווצרות פלוטונית
הרכב אורתוקלז, מוסקוביט, ביוטיט וכמויות קטנות של קוורץ.
תכונות וזיהוי קשה, אפור, גס גביש

סיאניט הוא סלע יסוד פלוטוני גס גביש המורכב מגבישי אורתוקלז (ורודים, לבנבנים, בעלי ברק משיי) לעיתים מצויים בו גם גבישים של מוסקוביט וביוטיט. סיאניט נבדל מגרניט בכך שיש בו מעט קוורץ. המונח סיאניט נגזר מהמילה סיינה (Syene) כיום אסואן במצרים.

ערך מורחב – סביבת היווצרות

סיאניט נוצר כתוצאה מהמסה חלקית של סלע געשי או גרניט כאשר מאגמה בינונית בהרכבה מתגבשת בתוך גופי חדירה גדולים. תהליך זה מתרחש מעל אזור הפחתה, לרוב באזורי קשת איים (שרשרת איים געשיים), ובאזורים בהם נוצרים רכסי הרים בתהליכי אורוגנזה.

הרכב הסיאניט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיאניט דל מגרניט ב כי אין הוא מכיל קוורץ חופשי. הסיאניט עשיר מגרניט ב וב בשל הפלדשפר, בעיקר מפלדשפר אשלגני, שהוא מרכיב ראשי בו. ההרכב של סיאניט הוא בעיקר אלקלי (בדרך כלל אורתוקלז). מוסקוביט וביוטיט עשויים להיות נוכחים בשיעורים קטנים, פחות מ -10%. מוסקוביט וביוטיט לעיתים קרובות משולבים כרכיבים פתטים של הסלע.

תפוצת הסיאניט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיאניט

תפוצתם של סלעים אלה אינה נרחבת כשל הגרניט, והם מופיעים בדרך־כלל, יחד עמו או בקרבתו. בצפון אמריקה נמצא בארקנסו ומונטנה. יש אזורים בניו אינגלנד המכילים גם כמויות גדולות. באירופה סיאניט ניתן למצוא בחלקים של שווייץ, גרמניה, נורווגיה, בפלובדיב בבולגריה, רומניה. באפריקה הסיאניט נמצא באסואן, מצרים, ובמלאווי בולאנג'ה בשמורת היער.

אפיסיאניט (או עלית סיאניט) הוא מונח בפטרולוגיה המתאר הפיכת חומר עשיר בSiO2, לאבן ענייה ב-SiO2. תהליך שגורם לדלדול SiO2 לעיתים קרובות מכונה episyenitization. המונח מתייחס רק להשפעה המיקרוסקופית של דלדול הSiO2 היחסי בסלע; זה לא מרמז דבר על טבעם של התהליכים הפיזיים שמובילים לדלדול SiO2, משום שתהליכים רבים ושונים בסביבות מותמרות שונות עלולים ליצור אפי סיאניט.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיאניט בוויקישיתוף