לדלג לתוכן

סטנלי וגנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטנלי וגנר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1932
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בפברואר 2013 (בגיל 81 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות ? – 23 בפברואר 2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת דנבר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטנלי (שמחה) וגנר (באנגלית: Stanley M. Wagner; ‏4 בינואר 193223 בפברואר 2013) היה רב, אקדמאי ומנהיג קהילה אמריקאי.

ביוגרפיה והשכלה תורנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטנלי וגנר נולד בברוקלין, ניו יורק. הוא למד בישיבה יוניברסיטי שם נסמך לרבנות בשנת 1956.[1] הוא עשה דוקטורט בהיסטוריה של עם ישראל ובספרות עברית ועוד חמישה תארים מתקדמים בישיבה.[2] עבודת הדוקטורט שלו משנת 1964 נקראה "אי-התאמה דתית בחיים היהודיים העתיקים". זה היה "מחקר של מונחים וקטגוריות תלמודיות ביחס להתנהגות פסולה לפי ההלכה".[1]

וגנר עבד באוניברסיטאות בלקסינגטון קנטקי (1957–61) ובולדווין, ניו יורק (1961–70). לאחר מכן שימש כסגן הנשיא בפועל של הציונות הדתית של אמריקה (1970–72).[1] הוא הנהיג את קהילת בית המדרש הגדול-בית יוסף (1972–97) והיה הרב היחיד אי פעם של הסנאט של קולורדו (1980–98).[1][2]

בעת שכיהן כרב קהילה, עבד ואגנר גם כפרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת דנוור בין השנים 1972 ל-1999. ב-1975, באוניברסיטה, הקים וניהל את המרכז ללימודי יהדות, החברה ההיסטורית היהודית של הרי הרוקי, ארכיון בק והמכון למודעות השואה.[1][2] הוא הקים את מוזיאון מיזל בשנת 1982 ושימש כמנהל עד שנת 2000.[1]

בשנות ה-80 הצטרף לעמדתו של הרב אליעזר ברקוביץ בנושא גיור של בני ובנות זוג של יהודים מתבוללים, והסכים להקים בית דין לגיור בדנבר שיגייר גרים שברור שלא ישמרו מצוות באופן מלא, אך לומדים יהדות ושומרים על המסורת והזהות היהודית באופן בסיסי.[3]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב וגנר נולדו שתי בנות מאשתו הראשונה סימי, ממנה התגרש לאחר 34 שנות נישואים.[2][4] בנובמבר 1990 התחתן וגנר בשנית עם הפסיכולוגית ועורכת הדין רנה רבינוביץ'.[4] [5] הרב וגנר ורעייתו עלו לישראל בשנת 2006 אך ביקרו תכופות בארצות הברית. לאחר העלייה העדיף להיקרא שמחה ולא סטנלי.[4] נפטר ב-23 בפברואר 2013 בירושלים. הותיר אחריו אישה, וכשלושים צאצאים.[2]

עבודות נבחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Wagner, Stanley M.; Breck, Allen duPont (1977). Great Confrontations in Jewish History: The J.M. Goodstein Lecture Series on Judaica, 1975 (1 ed.). University of Denver, Department of History. ISBN 0930078055. OCLC 3229778.
  • Wagner, Stanley M. (1979). A Piece of My Mind (באנגלית). Ktav Publishing House.
  • Jospe, Raphael; Wagner, Stanley M. (1981). Great Schisms in Jewish History (באנגלית). Center for Judaic Studies, University of Denver. ISBN 9780870687112.
  • Drazin, Israel; Wagner, Stanley M. (2012). פירוש ותרגום לאנגלית של תרגום אונקלוס לתורה (באנגלית). Gefen Publishing House. ISBN 9789652295217.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Jospe, Raphael (2007). "Wagner, Stanley M. |". Encyclopedia.com (באנגלית). נבדק ב-2018-09-16.
  2. ^ 1 2 3 4 5 Draper, Electa (2013-03-08). "Rabbi Stanley Wagner memorial Monday at The Denver Synagogue". The Denver Post (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-09-16.
  3. ^ samuel g. freedman, Jew Vs Jew: The Struggle For The Soul Of American Jewry, עמ' 92-93
  4. ^ 1 2 3 "Rabbi Wagner leaves multifaceted legacy". Intermountain Jewish News (באנגלית אמריקאית). 2013-02-28. נבדק ב-2018-09-16.
  5. ^ "Class News". The University of Chicago Magazine. באפריל 1997. נבדק ב-2018-09-15. {{cite web}}: (עזרה)