סטנלי גולד
לידה |
10 בספטמבר 1942 (בן 82) לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
השכלה |
|
מעסיק | Shamrock Holdings |
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית |
סטנלי פיליפ גולד (נולד ב-10 בספטמבר 1942) הוא איש עסקים ונדבן יהודי אמריקאי. שימש כנשיא והמנכ"ל של חברת שמרוק הולדינגס, חברת ההשקעות הפרטית של משפחת דיסני[1], וכיושב ראש קונצרן כור תעשיות[2].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גולד נולד למשפחה יהודית בלוס אנג'לס, קליפורניה. הוא גדל בדרום לוס אנג'לס והמשפחה עברה לעמק סן פרננדו כשהיה נער. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון הוא למד לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. שם הוא פגש את אשתו לעתיד אילנה. הוא השלים תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ובשנת 1967 קיבל תואר במשפטים באוניברסיטת דרום קליפורניה, ולאחר מכן סיים תואר שני באוניברסיטת קיימברידג', באנגליה.
עסק בעריכת דין, ועבד במשרד "גנג, טייר, ראמר אנד בראון", משנת 1968, והפך לימים לשותף. הוא התמחה במיזוגים ורכישות ומימון.
בין השנים 1985 עד 2013, שימש כמנכ"ל חברת שמרוק הולדינגס, חברת ההשקעות הפרטית של משפחת דיסני. במסגרת תפקידו ביצע מספר השקעות בישראל[3]. מאז 2013 משמש כיו"ר דירקטוריון שמרוק.
גולד היה חבר במועצת המנהלים של חברת וולט דיסני, בשנת 1984 ובמהלך 1987–2003. הוא התפטר עקב חילוקי דעות עם המנכ"ל והיו"ר, מייקל אייזנר[4], ואחר כך גולד ורוי דיסני, אחיינו של מייסד החברה, וולט דיסני, פעלו להדיחו מתפקידו[5].
במרץ 1995 יזם גולד את רכישת השליטה בקונצרן כור תעשיות על ידי קבוצת שמרוק, וכיהן כיושב ראש הקונצרן. ביולי 1997 מכרה קבוצת שמרוק את מניותיה בכור לקרן ההשקעות "קלארידג'" הקנדית בראשות צ'ארלס ברונפמן, ברווח של 100 מיליון דולר[6]. ביוני 1999, רכשה קבוצת שמרוק בשותפות עם קרן פימי את חברת תדיראן קשר[7]. החברה הונפקה בבורסה של תל אביב שנה אחר כך[8]. ביולי 2004 הודיעה תדיראן קשר כי רכשה 20% מאלביט מערכות[9], אך מיקי פדרמן בעל השליטה הפעיל זכות סירוב ורכש את המניות בעצמו[10], וב-2007 רכשה אלביט מערכות את מלוא הבעלות בתדיראן קשר[11].
בשנת 2003, בעידודו של שר האוצר בנימין נתניהו, חזרה שמרוק להשקיע בישראל. תחילה דובר שהקבוצה תשתף בהפרטת בנק דיסקונט לישראל, בנק לאומי או התעשייה הצבאית[12], לבסוף הקימה קרן להשקעות בישראל בהיקף של לפחות 250 מיליון דולר[13]. עד שנת 2010 שמרוק בראשותו של גולד, השקיעה כחצי מיליארד דולר בחברות ישראליות. ביולי 2010, גייסה קרן נוספת בסך 125 מיליון דולר[14].
פילנתרופיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גולד תום להקמת קרן מלגות באוניברסיטת דרום קליפורניה ובהיברו יוניון קולג'. גיוס תרומות ותורם לקמפיין של אהוד ברק בבחירות לראשות הממשלה בישראל בשנת 1999.
גולד תורם במשך שנים רבות לקמפיינים פוליטיים פדרליים בארצות הברית, לרוב תורם לדמוקרטים, אך תרם גם לכמה מועמדים מהמפלגה הרפובליקנית, בהם ג'ורג 'וו. בוש, בוב דול, ריצ'רד לוגר, מיט רומני, ארלן ספקטר, ויליאם וולד ופיט וילסון. המרכז לפוליטיקה רספונסיבית דיווח על תרומות שעשה בסך 238,000 $ בשנים 1993 - עד דצמבר 2008, כולל כמה תרומות שאינן פדרליות.
גולד תומך בפתרון שתי המדינות במזרח התיכון. באפריל 2013 היה גולד אחד ממאה יהודי אמריקה הבולטים ששלחו מכתב לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ובו קרא לו "לעבוד בשיתוף פעולה הדוק" עם מזכיר המדינה ג'ון קרי, "לתכנן יוזמות פרגמטיות, העולות בקנה אחד עם צורכי הביטחון של ישראל, אשר ייצג את נכונותה של ישראל להקריב קורבנות טריטוריאליים כואבים למען השלום"[15].
יהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גולד הוא ממנהגי תנועת היהדות רפורמית בארצות הברית ושימש בין השנים 1991 ל-1997 כיושב ראש היברו יוניון קולג', המוסד הוותיק ביותר להכשרת רבנים באמריקה.
ב-2009 ייסד יחד עם הרב הרפורמי אורי רגב את עמותת "חדו"ש – לחופש דת ושוויון" שפועלת למען חופש דת לכל הזרמים בישראל, ושוויון בנטל בין חילונים לחרדים בישראל. ועידת ישראל לעסקים של העיתון גלובס, בסוף 2009 אמר כי ישראל צריכה להיזהר מלהפוך למדינה בה 20% מהאוכלוסייה אינה עובדת. דברים אלה נאמרו בהתייחסו לקיצוץ הממשלתי בתקציבי החינוך, ובהתייחסו לגידול הנמשך באוכלוסייה החרדית, שלדבריו אינה רוכשת את ההשכלה שתעזור לה להפוך לחלק מכוח העבודה. עוד התריע גולד מהקיטוב בין יהדות ישראל ליהדות העולם[16].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רן דגוני, וושינגטון, סטנלי גולד: "פעולות החרדים בישראל המתכונת הבדוקה לבריחת הון מהארץ", באתר גלובס, 14 באפריל 1997
- קרן צוריאל-הררי, סטנלי גולד: שמרוק תמשיך להשקיע בישראל - למרות התקפות הטרור, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2001
- ניו יורק טיימס, סטנלי גולד: בישראל הזדמנויות רבות - חרף המצב הביטחוני, באתר TheMarker, 19 באוגוסט 2002
- רונית ורדי, סטנלי גולד על רכישות עתידיות: "בזק והכבלים? אני בהחלט אומר כן, אבל במחיר המתאים", באתר גלובס, 3 בנובמבר 2007
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שי שלו, גולד מחפש זהב, באתר גלובס, 27 בספטמבר 2000
- ^ לוי מורב, סטנלי גולד - קח את הכסף וברח, באתר גלובס, 15 ביולי 1997
- ^ אשר שכטר, "אם לא תאכפו את לימודי הליבה תהיה כאן חברה חולה שלבסוף תיחרב", באתר TheMarker, 23 בנובמבר 2013
- ^ גם סטנלי גולד התפטר ממועצת המנהלים של דיסני, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2003
- ^ רויטרס, סטנלי גולד ורוי דיסני שולפים סכינים: דורשים מאייזנר להקדים התפטרותו, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2004
רונן לב, סטנלי גולד: "בין חמישה לעשרה אנשים מסוגלים לנהל את דיסני במקום אייזנר", באתר גלובס, 2 במרץ 2004 - ^ אחרי שנתיים וארבעה חודשים יוצאת שמרוק מכור ברווח של 100 מיליון דולר, באתר גלובס, 24 ביולי 1997
- ^ מאת אורנה רביב ואליאב אללוף, סטנלי גולד חוזר לכור מחצבתו, באתר גלובס, 14 ביוני 1999
- ^ שי שלו, שמרוק ופימי מצרפות את הציבור בפרמייה לרכישה הממונפת של תדיראן קשר, באתר גלובס, 5 בספטמבר 2000
- ^ פליקס פריש ויובל מנדלסון, חזי חרמוני, מנכ"ל תדיראן קשר: העסקה נסגרה מהר בזכות הנחרצות של סטנלי גולד, באתר גלובס, 8 ביולי 2004
- ^ אילן מוסנאים, מיקי פדרמן נוטה לטרפד את עסקת תדיראן קשר-אלרון ולרכוש בעצמו את המניות, באתר TheMarker, 8 ביולי 2004
הארץ, פדרמן ישקיע 200 מ' ד' - למנוע כניסת תדיראן קשר לאלביט, באתר TheMarker, 25 ביולי 2004 - ^ נתן שבע, פדרמן מוחק את תדיראן קשר מהבורסה: אלביט מערכות הגישה הצעת רכש מלאה לתדיראן במחיר הגבוה ב-6% ממחיר השוק, באתר TheMarker, 20 במרץ 2007
- ^ רן דגוני, וושינגטון, נתניהו לחברות הדירוג הבינלאומיות: ננצח בעימות עם ההסתדרות על הרפורמות, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2003
אורה קורן, שמרוק עשויה להצטרף לאחת החברות שיתמודדו על רכישת התעשייה הצבאית, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2005 - ^ אורה קורן, משפחת דיסני תשקיע בישראל עוד 250 מיליון ד', באתר הארץ, 24 במרץ 2007
- ^ גולן חזני, בלעדי ל"כלכליסט": קרן שמרוק מגייסת 125 מיליון דולר להשקעות נוספות בארץ, באתר כלכליסט, 19 ביולי 2010
- ^ חמי שלו, ניו יורק, בכירים ביהדות ארה"ב לנתניהו: עשה ויתורים למען השלום, באתר הארץ, 3 באפריל 2013
- ^ עינב בן-יהודה, סטנלי גולד: "על ישראל להיזהר מלהפוך למדינה ש-20% מאוכלוסייתה אינה עובדת", באתר גלובס, 14 בדצמבר 2009