סטניסלב ויטקביץ'

סטניסלב ויטקביץ'
Stanisław Witkiewicz
לידה	21 במאי 1851; Pašiaušė, ליטא
פטירה	5 בספטמבר 1915 (בגיל 64); Lovran, קרואטיה
מקום קבורה	Pęksowy Brzyzek National Cemetery in Zakopane
מקום לימודים	האקדמיה לאמנות יפה, מינכן
פרסים והוקרה	צלב העצמאות (פולין)
בן או בת זוג	Maria Witkiewiczowa
חתימה

סטניסלב ויטקביץ' (פולנית: Stanisław Witkiewicz‏; 8 במאי 1851 – 5 בספטמבר 1915) היה צייר פולני, תאורטיקן אמנות ואדריכל חובב, ידוע ביצירתו "סגנון זאקופנה".^[1]

ביוגרפיה

ויטקייביץ' נולד ב-Poszawsze (פו') בסמוגיטיה (ליטא של ימינו) בארצות חבר העמים הפולני-ליטאי בתקופת החלוקה, שנשלטה באותה תקופה על ידי האימפריה הרוסית.

כנער, בילה כמה שנים בטומסק הסיבירית, לשם הוגלו הוריו ושני אחיו הגדולים על תמיכתם במרד ינואר. הוא למד באקדמיה לאמנויות בסנקט פטרבורג (1868–1871) והמשיך את לימודיו במינכן (1872–1875). במהלך שהותו במינכן התיידד עם הציירים אלכסנדר גרימסקי, יוזף חלמונסקי והנריק סימירדזקי.

בשנת 1875 עבר לוורשה והקים סדנא לציור במלון אירופייסקי. בשנת 1884 נישא למריה פייטרצקביץ'. לזוג נולד בן, סטניסלב איגנסי. הסנדקית של הבן הייתה השחקנית הלנה מודג'סקה.

בשנים 1884–1887 עבד ויטקביץ' כמנהל האמנותי של שבועון "Wędrowiec", שעבורו כתב סדרת מאמרים הנוגעים לערכים של יצירת אמנות ולתפקיד מבקרי האמנות (פורסם בצורת ספר ב־1891 וב־1899). בשנת 1887 מילא את אותו תפקיד במגזין "קלוסי".^[1]

בשנת 1886 ביקר בזאקופנה לראשונה. הוא התלהב מהנוף ההרי, מרמות פודל בדרום פולין, ומסורות העם שלהם. שאיפתו הייתה ליצור סגנון לאומי פולני באמצעות מיצוי של הצורות והצבעים מכל מגוון האמנות האדריכלית והדקורטיבית שבהרים.

הוא גיבש את סגנון זאקופנה (הידוע גם כסגנון ויטקביץ') בארכיטקטורה, ובו תכנן בתים וחללי פנים עבור פולנים בעלי נטייה אמנותית. הוא היה קשור מאוד לזאקופנה וקידם אותה בקהילת האמנות.

לויטקביץ' היו דעות נחרצות כנגד השכלה פורמלית: "בית הספר מנוגד לחלוטין לצורך הפסיכולוגי של בני האדם". הוא יישם עיקרון זה בחינוך בנו והתאכזב כאשר בן ה -20 בחר להירשם לאקדמיה לאמנויות יפות בקרקוב.^[1]

בשנת 1908, בעודו סובל משחפת, עזב ויטקביץ' את משפחתו בזאקופנה ועבר להתגורר בלוברן, אתר נופש אופנתי באותה עת באוסטריה-הונגריה, שנמצאת בקרואטיה.

הוא נפטר שם בשנת 1915.

תערוכת היחיד הראשונה שלו הועלתה בחברה לאמנויות יפות בזצ'טה בשנת 1927.

בנו, סטניסלב איגנאצי ויטקביץ', הפך לצייר, מחזאי, סופר ופילוסוף מפורסם, הידוע גם בכינוי הבדוי "ויטקאצי".