לדלג לתוכן

סטלה מאריס (להקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטלה מאריס
מוקד פעילות חיפה, ישראל
תקופת הפעילות מ-1990
סוגה רוק, רוק כבד, פופ, מטאל
חברת תקליטים הליקון
חברים
ניק מילר
פימה שוסטר
איתן כודרג'י
רמי שלמון
אלון בן ארצי
חברים לשעבר
פבלו רוזנברג
דובי סוני
דודו אסרף
אמיל הרוש
מני בגר
יוסי כהן
ברט וקנין
רוברט גבה
דרור לוקץ'
דניס פורטוס
מתן שמואלי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטלה מאריס היא להקת הארד רוק ישראלית שנוסדה בחיפה ב־1990.

הקמת הלהקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הוקמה ב־1990 על ידי ניק מילר, הגיטריסט, ופימה שוסטר, הקלידן, שניהם עולים חדשים. השניים צירפו אליהם את דובי סוני, הבסיסט, והשלושה ניגנו בלהקה ששמה "אורניום" שביצעה חומר מקורי וגרסאות כיסוי. ההרכב ניסה את מזלו מחוץ לישראל באנגליה וארצות הברית.

לאחר שהלהקה חזרה לישראל הצטרף הסולן פבלו רוזנברג שעלה ארצה מארגנטינה והמתופף איתן כודרג'י. רוזנברג ביקש מחברי הלהקה לבצע שירים עם טקסטים בעברית כדי לפנות לקהל הישראלי[1]. הלהקה ניגנה במועדונים בצפון וב-1991 פגשו את אבי פרץ שהיה אמרגנה של להקת תיסלם[1]. בנוסף הוחתמה הלהקה בחברת הליקון[2] אך התנהלה ללא שם, ובחברת התקליטים כונתה "להקת חיפה". הלהקה לא אהבה את השם הזמני. לקראת צאת אלבום הבכורה עלה הצורך לתת שם ללהקה ואז פגשו מילר ורוזנברג את דורי בן זאב שהציע את השם סטלה מאריס מכיוון שהלהקה היא במקור מחיפה. באופן מקרי התברר שזהו גם שמה של אימו של רוזנברג[3].

הצלחה מסחרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1992 הוציאה הלהקה לאור שלושה תקליטי שדרים: "תני לי ללכת", "שגיאה" ו"בואי כבר הביתה", והופיעה בפסטיבל ערד[4].

ב-10 בספטמבר 1992 הוציאה הלהקה את אלבום הבכורה שלה, "סטלה מאריס" שהופק על ידי ראובן שפירא, אשר הקליט והפיק את האלבומים הראשונים של משינה[1]. מתוך האלבום הצליחו השירים "תני לי ללכת", "שגיאה", "קללת הפרעונים", "בואי כבר הביתה", "אישתר" ו"לילה טוב".

ב־1993 היה "אישתר" לקליפ העברי הראשון ששודר ב-MTV, אך הוא הגיע למקום האחרון בתחרות קליפים של הערוץ. באותה שנה הלהקה השתתפה בפסטיבל "רוק בים האדום", והמשיכה בהופעות בכל הארץ ובעבודה על האלבום השני.

ב־2 ביולי 1994 הוציאה הלהקה את אלבומה השני והמצליח ביותר, "השער נפתח"[5]. את האלבום הפיק מפיק ההבי מטאל האנגלי כריס טנגארידיס (אנ') (שהפיק ללהקות כמו ג'ודס פריסט, גרי מור, בלאק סבאת' ורבים אחרים). שניים משירי האלבום דורגו במצעד הפזמונים השנתי ברשת ג' לסיכום תשנ"ד: "זה לא מאוחר" דורג במקום ה־13, ו"משחקים אסורים" דורג במקום ה־24. הצליחו גם "ורדים שחורים", "אבוד לי" ו"אם זה נכון". שיר נוסף שהתפרסם מאוד היה "נר על החלון", שזכה להצלחה גדולה אצל רוזנברג בקריירת הסולו לאחר שעזב, וזכה לפופולריות מחודשת עשור לאחר מכן, לאחר שמתמודד העונה השנייה של התוכנית "כוכב נולד", הראל מויאל, ביצע אותו בתוכנית הגמר וניצח איתו את התחרות. באוקטובר 1994 עזב פבלו רוזנברג את הלהקה ופתח בקריירת סולו[3]. ניק מילר נשאר עם רוזנברג בתל אביב להפיק את שני האלבומים הראשונים שלו, אך אחר כך חזר לחיפה והרכיב את הלהקה מחדש[6].

שינויים בהרכב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1996 ניסו סוני, שוסטר וכודרג'י שנשארו בצפון לגבש את סטלה מאריס וצירפו זמר (בועז) וגיטריסט (מיכה) הקליטו מספר שירים שמאד אהבו בחברת התקליטים ואפילו הספיקו להופיע הופעה אחת, אך ההרכב הזה לא צלח. לאחר הפקת האלבום השני של פבלו, חזר ניק לחיפה ולאורך זמן הוציאה הלהקה שני אלבומים נוספים עם זמרים אחרים: עם דודו אסרף והבסיסט אמיל הרוש שהחליף את סוני, באלבום השלישי שיצא ב-1998 שלא זכה להצלחה, אבל בכל זאת הצליח ממנו השיר "אלף שנים".

האלבום הרביעי שיצא במאי 2001 עם מני בגר נקרא "פרשים", וגם לא זכה להצלחה מסחרית. ב-2001 שב סוני ללהקה והחליף את אמיל הרוש בעמדת הבס, באותה תקופה גם עזב כודרג'י את הלהקה מפני שהוא חזר בתשובה, ובאלבום "פרשים" ניגן המתופף יוסי כהן.

בשנת 2002 יצאה הלהקה בסיבוב הופעות מחווה ללד זפלין, ולצורך כך צירפה הלהקה את הסולן ברט וקנין (המתמחה בזא'נר) והמתופף רוברט גבה. בהרכב זה פעלה הלהקה כשנה עד ששוב בוצעו חילופי תפקידים.

בשנת 2003 הצטרף ללהקה הזמר דרור לוקץ'. הלהקה הופיעה בהרכבה החדש ברחבי הארץ, וברדיו התנגנו סינגלים חדשים של הלהקה.

בקיץ 2004 זכתה הלהקה לחשיפה מחודשת לאחר שהשיר "נר על החלון" בביצוע הראל מויאל זכה בעונה השנייה של התוכנית "כוכב נולד"[7] (בשנת 2022 חידש מויאל את השיר שביצע בגמר כוכב נולד בליווי קליפ נוסטלגי). ביולי 2005 הגיש ניק מילר תביעה בסך 2.5 מיליון שקל נגד מפיקי "כוכב נולד" ושידורי קשת, על שהשתמשו בשיר ללא רשותו[8]. באותה שנה השתתפה הלהקה בפסטיבל מטאליסט.

בשנת 2007 הוחלפו הזמר דרור לוקץ' ומתופף הלהקה דניס פורטוס בזמר רמי שלמון מלהקת ריח מטאל ובמתופף מתן שמואלי. ב-7 באפריל 2007 זכתה הלהקה לחמם את מרטי פרידמן בהופעה שערך בישראל במועדון התיאטרון. הייתה זו הופעה מתוך תחילת סיבוב הופעות עם חברי ההרכב החדש.

באוגוסט 2007 הוציאה הלהקה לחנויות את אלבומה החמישי, "Searching for the Sun", שכולו באנגלית. האלבום הוקלט בלונדון כשנה וחצי לפני יציאתו ביחד עם לוקץ', בהפקתו של כריס טנגארידיס שהפיק בפעם השנייה את הלהקה.

בספטמבר 2008 נבחרה "סטלה מאריס" לחמם את להקת "Deep Purple", שחברי סטלה מאריס הושפעו ממנה רבות, במסגרת שלוש הופעות שלה בישראל[9].

כלהקת מחווה ללד זפלין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, לצד פעילותה שוטפת, סטלה מאריס החלה להריץ מופע קאברים לשירי להקת "לד זפלין", כמחווה לרגל 40 שנה להוצאת אלבומה הראשון.

סטלה מאריס עבדו בשנת 2010 על פרויקט בשיתוף אמנים ישראלים. סינגל ראשון שיצא לרדיו היה חידוש ל"אני רואה אותה בדרך לגימנסיה" ביחד עם מיקי גבריאלוב.

ב-9 באוגוסט 2012, לאחר שהמשיכה להופיע ולהקליט ללא הנהגתו של פבלו רוזנברג, התאחד ההרכב הראשון של סטלה מאריס (עם רוזנברג וכודרג'י) למופע לציון 20 שנה להקמתה[10]. האיחוד זכה להצלחה רבה וחשיפה רבה בתקשורת, והלהקה הקליטה שיר חדש בשם "זכרונות", שיר שהושר במקור על ידי דמיס רוסוס ותורגם לעברית בידי פבלו רוזנברג[10]. לאחר מכן הפסיקה הלהקה את פעילותה לטובת קריירת סולו של גיטריסט הלהקה ניק מילר.

בשנת 2014 חזרה סטלה מאריס לפעילות עם הסולן רמי שלמון במופעי מחווה ל"לד זפלין" בהם רוברט גבה בעמדת התופים. הלהקה מופיעה ומנגנת זפלין וגם חומר מקורי ברחבי הארץ.

ב-25 באפריל 2019, במהלך הופעה במועדון "זאפה" בחיפה, התמוטט ניק מילר וסבל מדום לב[11], מילר ניצל לאחר שמתנדב מד"א ורופא שהיו בקהל ביצעו בו החייאה. למתנדב היה דפיברילטור שהיה זמין מיד. ב-28 באוקטובר 2021 הופיעה הלהקה שוב במועדון "זאפה" בחיפה, לאחר שמילר החלים[3].

ב-2022 חזר איתן כודרג'י לעמדת תופים והחליף את רוברט גבה. הלהקה הוציאה סינגל חדש "עוף החול" שאת מילותיו כתב דני רובס ללחן של ניק מילר שמגוללות את הסיפור של מילר בעקבות האירוע לבבי שעבר.

ב 2023-2022 הכריזה הלהקה על פתיחת חגיגות 30 שנה ויצאה לסיבוב הופעות חדש. היא הוציאה שיר נוסף שכתב דני רובס ללחן של ניק מילר "יש סיבה לכל דבר"

2024 הלהקה משחררת שני סינגלים קאבר לשיר "הבלדה על יואל משה סלומון " ו"נהר" מילים : מרב סימן טוב, לחן : ניק מילר ופימה שוסטר

חברי ההרכב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ניק מילר - גיטרה (1990–היום) בכל האלבומים
  • פימה שוסטר - קלידים (1990–היום) בכל אלבומים
  • איתן כודרג'י - תופים (1990–2000, 2012 באיחוד, 2022–היום) באלבומים: סטלה מאריס, השער נפתח, סטלה מאריס 3
  • רמי שלמון - שירה (2007–היום)
  • אלון בן ארצי - גיטרה בס (2021–היום)

חברים לשעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פבלו רוזנברג - שירה (1990–1994, 2012 איחוד, 2017 איחוד) באלבומים: סטלה מאריס, השער נפתח
  • דובי סוני - גיטרה בס (1990–1994, 2001–2015, 2017–2021) בכל האלבומים חוץ מ:סטלה מאריס 3
  • דודו אסרף - שירה (1998–2000) באלבום: סטלה מאריס 3
  • אמיל הרוש - גיטרה בס (1998–2000, 2015–2017) באלבום: סטלה מאריס 3 ומחווה ללד זפלין
  • מני בגר - שירה (2001–2002) באלבום: פרשים - סטלה מאריס מני בגר
  • ברט וקנין - שירה (2002–2003) במופעי מחווה ללד זפלין
  • דרור לוקץ' - שירה (2003–2006, 2007) באלבום: "Searching for the Sun"
  • יוסי כהן - תופים (2001–2002) באלבום: פרשים - סטלה מאריס מני בגר
  • רוברט גבה - תופים (2003–2002, 2009, 2014–2022) סטלה מאריס מנגנת לד זפלין
  • דניס פורטוס - תופים (2003–2007) באלבום: "Searching for the Sun"
  • מתן שמואלי - תופים (2008-2004, ב-2017 איחוד עם פבלו)

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1992 - סטלה מאריס
  • 1994 - השער נפתח
  • 1998 - סטלה מאריס 3
  • 2001 - פרשים (עם מני בגר)
  • 2007 - Searching for the Sun

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]