סטיוארט ראסל
 | |
| ראסל, 2019 | |
| לידה |
1962 (בן 62 בערך) פורטסמות', אנגליה |
|---|---|
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
אוניברסיטת אוקספורד אוניברסיטת סטנפורד |
| מעסיק |
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו  |
| פרסים והוקרה |
|
| אתר רשמי | |
  | |
סטיוארט ג'ונתן ראסל (באנגלית: Stuart J. Russell; נולד ב-1962) הוא מדען מחשב בריטי, הידוע בעיקר בזכות תרומתו לחקר ולפיתוח הבינה המלאכותית. ראסל הוא פרופסור מטעם אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ובין השנים 2008 ו-2011 כיהן כפרופסור חבר לנוירוכירורגיה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. הוא מחזיק בקתדרה להנדסה על שם סמית'-זאדה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ראסל ייסד ועומד בראש המרכז לבינה מלאכותית תואמת אדם (CHAI) באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ראסל הוא מחבר שותף, יחד עם פיטר נורביג, של ספר הלימוד המוביל: "בינה מלאכותית: גישה מודרנית", המשמש בלמעלה מ-1,500 אוניברסיטאות ב-135 מדינות.
ילדותו והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראסל נולד בפורטסמות' שבאנגליה. הוא למד בבית הספר סנט פול בלונדון, שם היה לתלמיד מצטיין. הוא למד פיזיקה בקולג' וודהאם שבאוניברסיטת אוקספורד, וקיבל תואר ראשון בהצטיינות יתרה בשנת 1982. הוא עבר לארצות הברית כדי להשלים את הדוקטורט שלו במדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד בשנת 1986, עבורו ביצע מחקר על חשיבה אינדוקטיבית וחשיבה אנלוגית. הדוקטורט שלו מומן על ידי מלגת נאט"ו ממועצת המחקר למדע והנדסה של בריטניה.
קריירה ומחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר קבלת הדוקטורט בשנת 1986, הצטרף ראסל לסגל אוניברסיטת קליפורניה בברקלי כפרופסור למדעי המחשב[1]. בין השנים 2008 ל-2011 הוא כיהן גם כפרופסור חבר לנוירוכירורגיה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, שם עסק במחקר בפיזיולוגיה חישובית ובניטור יחידות טיפול נמרץ. הוא גם חבר של כבוד בקולג' וודהאם. מחקרו בתחום הבינה המלאכותית[2] כולל תרומות ללמידת מכונה[3], הסקה הסתברותית, ייצוג ידע, תכנון, קבלת החלטות בזמן אמת, מעקב אחר מטרות מרובות, ראייה ממוחשבת[4] ולמידת חיזוק הפוכה. הוא גם היה פעיל בתנועה לאיסור ייצור ושימוש בנשק אוטונומי[5][6].
בשנת 2016 ייסד את המרכז לבינה מלאכותית תואמת אדם (CHAI) באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, יחד עם חוקרים נוספים[7]. ראסל פרסם מאות מאמרים בכנסים ובכתבי עת[8], כמו גם מספר ספרים, ביניהם "השימוש בידע באנלוגיה ואינדוקציה" ו"לעשות את הדבר הנכון: מחקרים ברציונליות מוגבלת" (עם אריק וופלד)[9]. יחד עם פיטר נורביג, הוא חיבר את הספר "בינה מלאכותית: גישה מודרנית"[10], המשמש בלמעלה מ-1,500 אוניברסיטאות ב-135 מדינות. הוא חבר בוועדה המייעצת המדעית של מכון "עתיד החיים" ובוועדה המייעצת של המרכז לחקר סיכון קיומי.
בשנת 2017 הוא שיתף פעולה עם מכון "עתיד החיים" כדי להפיק סרטון, "רובוטי טבח", על נחילים של רחפנים שרוצחים יריבים פוליטיים, והציג זאת בפני ישיבה של האו"ם בנושא האמנה על כלי נשק קונבנציונליים מסוימים.
ספרו, "תואם אנושי: בינה מלאכותית ובעיית השליטה", יצא לאור ב-2019. עבודתו תואמת את ערכי הבינה המלאכותית הממוקדת באדם.
במרץ 2023, ראסל חתם על מכתב פתוח של מכון "עתיד החיים" הקורא "לכל מעבדות הבינה המלאכותית להשהות באופן מיידי למשך 6 חודשים לפחות את אימון מערכות הבינה המלאכותית החזקות מ-GPT-4". על המכתב חתמו למעלה מ-30,000 איש, ביניהם חוקרי בינה מלאכותית ויזמים כמו אילון מאסק[11].
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראסל היה שותף לזכייה, בשנת 1995, בפרס "מחשבים ומחשבה" של IJCAI בכנסים הבינלאומיים המשותפים לבינה מלאכותית, הפרס הבינלאומי החשוב ביותר בתחום הבינה המלאכותית לחוקרים מתחת לגיל 35[12]. בשנת 2022, הוא קיבל את פרס IJCAI למצוינות במחקר, והיה לאדם השני בלבד (אחרי הקטור לבסק) שזכה בשני פרסי המחקר העיקריים של IJCAI. הוא חבר באגודה לקידום בינה מלאכותית (AAAI), שנבחר בשנת 1997, באגודה למכונות מחשוב (ACM)[13] (2003) ובאגודה האמריקאית לקידום המדע (2011)[14]. בשנת 2005, הוא זכה בפרס המחנך המצטיין על שם קרל ו. קרלסטרום של ACM[15]. בשנת 2012, הוא מונה לקתדרה על שם בלז פסקל בפריז, המוענקת ל"מדענים זרים בעלי שם עולמי בכל התחומים", וכן ליו"ר המצוינות הבכיר של הסוכנות הלאומית למחקר של צרפת[16].
ראסל שימש כסגן יו"ר המועצה לבינה מלאכותית ורובוטיקה של הפורום הכלכלי העולמי וכיום הוא חבר במועצה הגלובלית לבינה מלאכותית שלה. פרסים נוספים שקיבל כוללים את פרס החוקר הצעיר הנשיאותי של הקרן הלאומית למדע, פרס הטכנולוגיה העולמי, פרס מיטשל ופרס המחנך המצטיין של האגודה לקידום בינה מלאכותית. הוא מונה לקצין מסדר האימפריה הבריטית (OBE) בטקס הענקת אותות הכבוד ליום ההולדת 2021 על שירותו למחקר בינה מלאכותית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Stuart Russell's Resumé, Professor of Computer Science and Engineering, University of California, Berkeley". נבדק ב-1 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Russell, Stuart (2017). "Artificial intelligence: The future is superintelligent". Nature (באנגלית). 548 (7669): 520–521. Bibcode:2017Natur.548..520R. doi:10.1038/548520a. ISSN 0028-0836.
- ^ Polonski, Vyacheslav (25 במאי 2018). "Here's Why AI Can't Solve Everything". The Conversation. נבדק ב-10 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Stuart J. Russell". Berkeley EECS. נבדק ב-2019-08-08.
- ^ Markoff, John (12 במאי 2016). "Pentagon Turns to Silicon Valley for Edge in Artificial Intelligence". The New York Times. נבדק ב-2019-08-08.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Ban on killer robots urgently needed, say scientists". The Guardian. 13 בנובמבר 2017. נבדק ב-2019-08-08.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "UC Berkeley launches Center for Human-Compatible Artificial Intelligence". news.berkeley.edu. 29 באוגוסט 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Stuart Russell Publications". Berkeley EECS. נבדק ב-2019-08-21.
- ^ "Professor Stuart Russell - The Long-Term Future of (Artificial) Intelligence". University of Cambridge. נבדק ב-2019-08-21.
- ^ Russell, Stuart J.; Norvig, Peter (2010). Artificial Intelligence: A Modern Approach (3rd ed.). Upper Saddle River: Prentice Hall. ISBN 9780136042594. OCLC 1041391921.
- ^ "An Open Letter Asks AI Researchers To Reconsider Responsibilities". Science Friday (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-07-01.
- ^ "International Joint Conferences on Artificial Intelligence – Awards". ijcai.org.
- ^ "ACM Fellows – ACM Award". acm.org.
- ^ "About AAAS". אורכב מ-המקור ב-13 בינואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Professor Stuart J Russell – Award Winner". acm.org. אורכב מ-המקור ב-2 באוקטובר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Anon (2012). "Programme : " Chaires d'Excellence "" (PDF). agence-nationale-recherche.fr. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-05-08.