סטיב סמית'

סטיב סמית'
Steve Smith
לידה	31 במרץ 1969 (בן 55); היילנד פארק שבמישיגן
עמדה	קלע
גובה	2.03 מטר
מכללה	אוניברסיטת המדינה של מישיגן
דראפט	בחירה חמישית, 1991; מיאמי היט
קבוצות כשחקן
1991–1994 ; 1994–1999 ; 1999–2001 ; 2001–2003 ; 2003–2004 ; 2004–2005 ; 2005	מיאמי היט ; אטלנטה הוקס ; פורטלנד טרייל בלייזרס ; סן אנטוניו ספרס ; ניו אורלינס הורנטס ; שארלוט בובקאטס ; מיאמי היט
הישגים כשחקן
	אליפות ה-NBA‏ (2003) ; השתתפות במשחק האולסטאר (1998) ; חמישיית הרוקיז של העונה (1992) ; גביע האזרחות (1998) ; פרס הספורטיביות (2002)
	מאזן מדליות
אליפות העולם בכדורסל
אליפות אמריקה בכדורסל
המשחקים האולימפיים

סטיבן דלאנו "סטיב" סמית' (באנגלית: Steven Delano "Steve" Smith; נולד ב-31 במרץ 1969) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק במשך 14 עונות בליגת ה-NBA בעמדת הקלע. ממוצעיו לאורך הקריירה הם 14.3 נקודות, 3.2 ריבאונדים ו-3.1 אסיסטים למשחק.^[1] בעונת 1997/1998 השתתף במשחק האולסטאר כשחקן אטלנטה הוקס, ובעונת 2002/2003 זכה עם סן אנטוניו ספרס באליפות ה-NBA.

כמו כן שיחק סמית' עבור נבחרת ארצות הברית, וזכה עמה במדליות זהב באליפות העולם בכדורסל 1994, באליפות אמריקה בכדורסל 1999 ובאולימפיאדת סידני (2000).

נעורים ומכללות

סמית' נולד בעיר היילנד פארק שבמישיגן, ובשנת 1987 החל ללמוד באוניברסיטת המדינה של מישיגן. בארבע שנותיו כשחקן קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה רשם ממוצעים של 18.5 נקודות, 6.1 ריבאונדים ו-3.7 אסיסטים למשחק, ובעת סיום לימודיו דורג ראשון מבין קלעי הקבוצה בכל הזמנים, עם 2,263 נקודות.^[2] בשתי עונותיו האחרונות באוניברסיטה נבחר לחמישיית העונה השנייה והשלישית של ליגת המכללות, בהתאמה.

קריירה מקצועית

מיאמי היט

סמית' נבחר בבחירה החמישית של דראפט ה-NBA לשנת 1991, על ידי קבוצת מיאמי היט.^[3] בשלוש עונותיו במיאמי שימש כשחקן חמישייה קבוע וכאחד השחקנים המובילים בקבוצה, לצד הסמול פורוורד גלן רייס והסנטר רוני סייקלי. במדי הקבוצה העמיד סמית' ממוצעים של 15.2 נקודות, 3.9 ריבאונדים ו-5.0 אסיסטים למשחק, ועזר לקבוצתו להעפיל לפלייאוף ה-NBA בעונות 1992 ו-1994, בהן הודחה מיאמי בסיבוב הראשון.

אטלנטה הוקס

בתחילת עונת 1994/1995 נשלח סמית' בטרייד לאטלנטה הוקס, יחד עם גרנט לונג, בתמורה לקווין ויליס ובחירת דראפט עתידית.^[4] באטלנטה שיתף סמית' פעולה עם מוקי בליילוק, כריסטיאן לייטנר ודיקמבה מוטומבו, והוביל את קלעי הקבוצה בארבע מתוך חמש עונותיו בקבוצה. בכל חמש העונות העפילו ההוקס לשלב הפלייאוף, ובשלוש מתוכן עברו את הסיבוב הראשון. בעונת 1997/1998 קלע סמית' שיא קריירה של 20.1 נקודות בממוצע למשחק, ונבחר להשתתף במשחק האולסטאר, בו קלע 14 נקודות כשחקן 'נבחרת המזרח'.^[5] בסיום אותה עונה זכה סמית' בגביע האזרחות של ג. וולטר קנדי, המוענק ל"שחקן שהפגין שירות ומסירות יוצאת דופן לקהילה". בתקופתו עם ההוקס הציג ממוצעים כוללים של 18.6 נקודות, 3.8 ריבאונדים ו-3.6 אסיסטים משחק.

פורטלנד טרייל בלייזרס

לקראת עונת 1999/2000 הועבר סמית' בטרייד לפורטלנד טרייל בלייזרס עבור צמד שחקני הכנף ג'ים ג'קסון ואייזיאה ריידר.^[6] כחלק מחמישייה מאוזנת שכללה גם את דיימון סטודמאייר, סקוטי פיפן, ראשיד וולאס וארווידאס סאבוניס, עזר סמית' לקבוצה לסיים את העונה עם המאזן השני בטיבו בליגה, 59-23. בשתי סדרות הפלייאוף הראשונות גברה פורטלנד על מינסוטה טימברוולבס (3-1) ויוטה ג'אז (4-1), ובגמר המערב התמודדה מול לוס אנג'לס לייקרס בה שיחקו שאקיל אוניל וקובי בראיינט. במשחק השישי מול הלייקרס קלע סמית' 26 נקודות שעזרו לקבוצתו לנצח במשחק ולהימנע מהדחה, אך בסופו של דבר הפסידו הבלייזרס במשחק השביעי והודחו.^[7]

בקיץ 2000 השתתף סמית' באולימפיאדת סידני כחבר נבחרת ארצות הברית, וזכה עמה במדליית הזהב. לאורך הטורניר קלע 6.1 נקודות בממוצע למשחק.^[8]

בעונת 2000/2001 נחלשו הטרייל בלייזרס וסיימו את העונה עם מאזן 32–50, אשר הציב אותם במקום השביעי במערב. בסיבוב הפלייאוף הראשון התמודדה פורטלנד מול לוס אנג'לס לייקרס, והפסידה לה בתוצאה 0–3. בשתי עונותיו במדי הקבוצה קלע סמית' 14.3 נקודות בממוצע למשחק.

סן אנטוניו ספרס

ביולי 2001 נשלח סמית' בטרייד לסן אנטוניו ספרס, בתמורה לסטיב קר ודרק אנדרסון.^[9] בעונתו הראשונה בקבוצה פתח בחמישייה לצד טוני פארקר, ברוס בואן, טים דאנקן ודייוויד רובינסון, קלע 11.6 נקודות למשחק והוביל את הליגה כולה עם 47.2% קליעה לשלוש.^[10] בסיום אותה עונה זכה בפרס הספורטיביות של ה-NBA, המוענק לשחקן אשר "מפגין אידיאלים ספורטיביים הכוללים התנהגות אתית, משחק הוגן ויושרה". בעונת 2002/2003 הוכנס סטיבן ג'קסון לעמדת הקלע הפותח של הספרס על חשבונו של סמית', ששימש כשחקן ספסל לראשונה בקריירה. בכל ארבע הסדרות של הספרס בפלייאוף 2003 (מול פיניקס סאנס, לוס אנג'לס לייקרס, דאלאס מאבריקס וניו ג'רזי נטס) ניצחה סן אנטוניו בתוצאה 2–4, וכשחקן הקבוצה זכה סמית' באליפות היחידה שלו בקריירה.

סוף הקריירה

בעונת 2003/2004 עבר סמית' לניו אורלינס הורנטס וקלע במדיה 5.0 נקודות בממוצע למשחק, כולל 25 נקודות במשחקו האחרון בקבוצה מול מיאמי היט.^[11] בעונה הבאה הצטרף לקבוצה החדשה שארלוט בובקאטס, וקלע ב-4 בנובמבר 2004 את השלשה הראשונה בתולדות המועדון.^[12] באמצע עונת 2004/2005 הועבר למיאמי היט, שהודחה בשלב גמר המזרח, ובסיום העונה הודיע על פרישה ממשחק, בגיל 36.

מאז שנת 2008 משמש סמית' כפרשן NBA ברשת הטלוויזיה האמריקאית NBA TV.^[13]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סטיב סמית' בוויקישיתוף

סטיב סמית', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פרופיל, באתר Basketball-Reference
פרופיל, באתר Sports-Reference
פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
פרופיל, באתר eurobasket
פרופיל, באתר פיב"א
פרופיל, באתר ליגת ה-NBA

הערות שוליים

^ סטטיסטיקות הקריירה של סמית' ב-NBA, באתר basketball-reference.com
^ סטטיסטיקות המכללות של סמית', באתר sports-reference.com
^ רשימת הנבחרים בדראפט 1991, באתר basketball-reference.com
^ סמית' נשלח בטרייד לאטלנטה, באתר לוס אנג'לס טיימס, 8 בנובמבר 1994
^ נתוני משחק האולסטאר 1998, באתר basketball-reference.com
^ סמית' נשלח בטרייד לפורטלנד, באתר CBS News,‏ 2 באוגוסט 1999
^ נתוני המשחק השישי בין פורטלנד ללייקרס, באתר basketball-reference.com
^ נבחרת ארצות הברית באולימפיאדת סידני, באתר usab.com
^ סמית' נשלח בטרייד לסן אנטוניו, באתר USA Today,‏ 26 ביולי 2001
^ המובילים הסטטיסטיים של עונת 2001/2002 ב-NBA, באתר basketball-reference.com
^ נתוני המשחק בין ניו אורלינס למיאמי, באתר basketball-reference.com
^ נתוני המשחק בין שארלוט לוושינגטון, באתר basketball-reference.com
^ Talking Hoops With Steve Smith, באתר heelstohoops.com,‏ 4 ביוני 2012

נבחרת ארצות הברית – אליפות העולם בכדורסל 1994 (מדליית זהב)
1 • 2 • 3 • 4 דיומרס • 5 פרייס • 6 קולמן • 7 קמפ • 8 סמית' • 9 מארלי • 10 מילר • 11 ק. ג'ונסון • 12 וילקינס • 13 אוניל • 14 מורנינג • 15 ל. ג'ונסון • מאמן: נלסון		ארצות הברית

נבחרת ארצות הברית – האלופה האולימפית - סידני (2000)
1 • 2 • 3 • 4 סטיב סמית' • 5 ג'ייסון קיד • 6 אלן יוסטון • 7 אלונזו מורנינג • 8 טים הארדוויי • 9 וינס קרטר • 10 קווין גארנט • 11 וין בייקר • 12 ריי אלן • 13 אנטוניו מקדייס • 14 גארי פייטון • 15 שריף עבדור-רחים • מאמן: רודי טומג'נוביץ'		ארצות הברית

[1] סטטיסטיקות הקריירה של סמית' ב-NBA, באתר basketball-reference.com

[2] סטטיסטיקות המכללות של סמית', באתר sports-reference.com

[3] רשימת הנבחרים בדראפט 1991, באתר basketball-reference.com

[4] סמית' נשלח בטרייד לאטלנטה, באתר לוס אנג'לס טיימס, 8 בנובמבר 1994

[5] נתוני משחק האולסטאר 1998, באתר basketball-reference.com

[6] סמית' נשלח בטרייד לפורטלנד, באתר CBS News,‏ 2 באוגוסט 1999

[7] נתוני המשחק השישי בין פורטלנד ללייקרס, באתר basketball-reference.com

[8] נבחרת ארצות הברית באולימפיאדת סידני, באתר usab.com

[9] סמית' נשלח בטרייד לסן אנטוניו, באתר USA Today,‏ 26 ביולי 2001

[10] המובילים הסטטיסטיים של עונת 2001/2002 ב-NBA, באתר basketball-reference.com

[11] נתוני המשחק בין ניו אורלינס למיאמי, באתר basketball-reference.com

[12] נתוני המשחק בין שארלוט לוושינגטון, באתר basketball-reference.com

[13] Talking Hoops With Steve Smith, באתר heelstohoops.com,‏ 4 ביוני 2012

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]