סטארלייט
סטארלייט הוא חומר מוצק המסוגל לכאורה לעמוד בפני טמפרטורות גבוהות במיוחד וכן לבודד מפני חום. החומר הומצא ויוצר על ידי כימאי חובב וספר בשם מוריס וורד (1933-2011) במהלך שנות השבעים והשמונים. התגלית התפרסמה בארצות הברית בשנת 1993 הודות לתוכנית טלוויזיה שעסקה בתחום המדע בשם Tomorrow's World ("עולם המחר"). שמו של החומר ניתן לו על ידי נכדתו של וורד קימברלי.
למרות שנאס"א הייתה מעוניינת בחומר וכן חברות טכנולוגיות אחרות, וורד מעולם לא היה מוכן לחשוף את הרכבו או את אופן הכנתו. בראיונות שנערכו עימו הוא סיפר שאשתו ובנותיו יודעות איך להכין את החומר, אך לאחר מותו אף אחת מהן לא הכינה כמות נוספת מהחומר או הודתה שהיא אכן יודעת כיצד לעשות זאת[1].
תכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר בדיקות, נטען כי סטארלייט יכול לעמוד בפני קרן לייזר שהפיקה 10,000 מעלות צלזיוס. בתוכנית "עולם המחר" וכן בתשדיר רדיו של ה-BBC, נאמר שביצה שכוסתה בחומר לא בושלה לאחר שנחשפה למבער לוהט במשך חמש דקות, היא אפילו לא הייתה חמה במקצת למגע לאחר מכן. יתרה מכך, החומר הגן גם על יד אנושית מפני מבער פועל.
היועץ המדעי של משרד ההגנה האנגלי, רונלד מייסון, אמר: "מוריס לעיתים אמר שטויות מבחינה מדעית, אך זהו החומר המיוחד ביותר". מהנדסי חומרים אחרים מן העולם הביעו התעניינות בחומר, בהרכבו ובאופן יצירתו.
הדובר של נאס"א זאז רודי נרגנור סיפר על מגעי הסוכנות עם וורד: "ביצענו המון הערכות ו...אנחנו יודעים על כל האפשרויות העצומות שיש לחומר הזה"[2].
ניסיון לסחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]וורד התיר למספר ארגונים מדעיים לבחון ולבדוק את החומר שייצר, אך הוא אסר עליהם לשמור ממנו דוגמיות לאחר המבדקים שונים מחשש שיבצעו לו הנדסה הפוכה. וורד ציין כי המצאתו שווה מיליארדים והוא התעקש לבעלות על 51% מהנוסחה - דרישה שהקשתה רבות על המתעניינים והמשקיעים הפוטנציאליים בחומר.
אם כי וורד היה מעורב במגעים עם נאס"א על השקעה במוצר שלו וכן עם גופים אחרים, הוא היה קנאי ביותר להגנה על סוד הפקת החומר או הרכבו (הוא אפילו חשש שדגימות יגיעו לידיים זרות מבלי ידיעתו). וורד מת במאי 2011, ולפי דיווחים שונים בכלי התקשורת, החומר אינו מיוצר מאז על ידי חברה או אנשים פרטיים כלשהם. כלומר, וורד לקח את סוד תגליתו עימו לקבר.
בשנת 2011 עיתונאי חוקר של הגרדיאן פרסם כי את הסטארלייט שהיה למעשה אבקה דקה היה צריך לערבב עם דבק פלסטי, ולכן למוצר היה זמן חיים קצר ביותר. לפי טענתו זו "הייתה הסיבה שמר וורד מעולם לא הצליח למכור או להביא את המוצר לשוק". יתרה מכן, העיתונאי אמר שקם פיתוח למוצר מתחרה באותה תקופה ולכן הסטארלייט נשכח[3].
הרכב
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, הנוסחה המדויקת של הסטארלייט אינה ידועה. אך, נאמר שהחומר הכיל מגוון של פולימרים אורגנים וקו-פולימרים יחד עם תוספים שונים, כגון בוראט וחומרים נוספים שסייעו לתכונות שלו - עד 21 חומרים שונים בסך הכל. לפי הערכות של כימאים, היותו של החומר מבודד חום וחסין ירי, מעידה על כך שהרכבו 90% חומרים אורגניים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מוריס ב"עולם המחר"
- ^ מה קרה לסטארלייט?
- ^
Rose George, Starlite, the nuclear blast-defying plastic that could change the world, The Telegraph, 15 April 2009
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "סטארלייט".