סזריה אבורה

סזריה אבורה
**Cesária Évora**
לידה	27 באוגוסט 1941; מינדלו, כף ורדה
פטירה	17 בדצמבר 2011 (בגיל 70); מינדלו, כף ורדה
מקום קבורה	מינדלו
מוקד פעילות	כף ורדה
תקופת הפעילות	1957–2011 (כ־54 שנים)
סוגה	פאדו, מורנה, מודיניה
שפה מועדפת	קריאולית כף ורדה
חברת תקליטים	Lusafrica
מספר צאצאים	4
פרסים והוקרה	אבירה בלגיון הצרפתי (2009); מסדר ההצטיינות בתרבות של ברזיל (2010); Victory of the album of traditional musics or musics of the world (2000); פרס קורה (1997); פרס גראמי לאלבום מוזיקת עולם עכשווית הטוב ביותר (2003); Victory of the album of traditional musics or musics of the world (2004) ;
	www.cesaria-evora.com
	פרופיל ב-IMDb

סזריה אבורה (בפורטוגזית: Cesária Évora; ‏27 באוגוסט 1941 – 17 בדצמבר 2011) הייתה זמרת מכף ורדה, שכונתה "מלכת המורנה" (אנ').

אבורה הייתה מוכרת גם כ"הדיווה היחפה" (בפורטוגזית: "a diva dos pés descalços"), מכיוון שנהגה להופיע יחפה, תוך הבעת סולידריות כלפי חסרי קורת גג ("sem teto") ונשים וילדים עניים בארצה.

קורות חיים

סזריה אבורה נולדה במינדלו שבכף ורדה ב-27 באוגוסט 1941. בגיל שבע התייתמה מאביה. לאחר מותו נאבקה אמה על פרנסת הבית, והרוויחה שכר זעום עבור עבודתה כטבחית. בסופו של דבר נאלצה האם להעבירה לבית יתומים כדי שתגדל שם, ושם גם למדה אבורה לשיר.

בגיל 16 פגשה אבורה במלח בן ארצה בשם אדוארדו, שלימד אותה את הסגנונות המסורתיים של המוזיקה של כף ורדה - קולאדירה (אנ') ומורנה. ה"מורנה" הם שירי עצב, צער וכמיהה. היא החלה לשיר בברים ובמלונות מקומיים. בסיועם של המוזיקאים המקומיים עתידה הייתה אבורה ללטש את כישוריה. מאוחר יותר הוכתרה בידי מעריציה כ"מלכת המורנות" (בפורטוגזית: Rainha das mornas). אבורה התפרסמה אמנם בכף ורדה, אך בינתיים נותרה אלמונית יחסית מחוץ לארצה.

בשנת 1975 קיבלה כף ורדה את עצמאותה מידי פורטוגל, אך מנהיגה הטרי, אמילקר קברל, נרצח במהלך התוהו ובוהו שליווה את סופו של השלטון הפורטוגלי בן ה-500 שנה. אבורה עדיין הייתה פופולרית באותה התקופה, אך שמה לא הניב לה הצלחה פיננסית. תסכולה מבעיותיה האישיות והכלכליות, יחד עם המצב הפוליטי והכלכלי הקשה מנשוא בכף ורדה, גרם לאבורה לוותר על זמרתה כדי להתפנות לתמוך במשפחתה. עשר השנים שבמהלכן לא הופיעה כלל מתוארות במילותיה כ"שנות החושך" שלה. בתקופה זו נאבקה אבורה גם באלכוהוליזם.

אבורה חזרה להופיע בעידודו של גולה בן ארצה, מוזיקאי מוביל ופטרון אמנויות - באנה, שהתגורר בפורטוגל. הוא שריין עבורה הזמנות לפורטוגל, ושם הופיעה אבורה בסדרת קונצרטים, בחסות ארגון נשים מקומי.

ז'וזה דה סילבה, צרפתי שמוצאו מכף ורדה, שכנע אותה לבוא לפריז, ושם הקליטה ב-1988 אלבום חדש, ששמו בצרפתית "La diva aux pieds nus" ("הדיווה היחפה"). אלבום זה זיכה אותה בתשואות נלהבות וסלל עבורה את הדרך ל"קאמבק" דרמטי, שקיבל תנופה אחרי צאת אלבומה ב-1992, Miss Perfumado. סזריה אבורה הפכה לכוכבת בינלאומית בגיל 47. אבורה ביקרה בישראל פעמיים וזכתה לאהדה רבה בקרב הקהל הישראלי. המוזיקה של אבורה, שמשלבת סגנונות רבים ומגוונים, הצליחה בעזרת ייחודה וגוון קולה לחדור לנשמתם של מאזינים רבים מאד.

בשנת 2004 זכתה אבורה בפרס גראמי בקטגוריית מוזיקת עולם עכשווית.

בשנת 2007 כיבד נשיא צרפת, ז'אק שיראק, את אבורה במדליית לגיון הכבוד של צרפת.

ב-17 בדצמבר 2011 נפטרה אבורה בגיל 70 מסיבוך בדרכי הנשימה.

שירתה

ה"מורנה" היא ז'אנר מוזיקלי עמוק רגש ובעל מאפיינים קרובים למאפייני הפאדו הפורטוגזי. שפת שירה זו היא קריאולית של כף ורדה. אבורה מוסיפה נגיעות סנטימנטליות יחד עם קולות אקוסטיים הבוקעים מגיטרה אקוסטית, מקווקיניו (מין גיטרה אקוסטית ננסית, הנפוצה בפורטוגל, בברזיל, במוזמביק ובכף ורדה), בכינור, באקורדאון ובקלרינט. לעיתים קרובות אפשר לשמוע את אבורה שרה גם פאדו. יש אומרים כי קולה הטרופי של אבורה "כבש" את הפאדו.

הבלוז מכף ורדה של סזריה אבורה טעון בנושאים כמו ההיסטוריה המרה של בידוד ארצה, סחר העבדים רחב ההיקף בעבר, וכמו כן גם סוגיית הגעגוע וההגירה – מספר אזרחי כף ורדה המתגוררים מחוץ לארצם גדול יותר מאוכלוסיית כף ורדה עצמה.

קולה של סזריה אבורה, בליווי כלי נגינה עם נגיעה מלנכולית, מדגיש את הרגש, שמאפיין את האינטרפרטציה. אפילו קהלים שאינם מבינים את השפה הקריאולית של כף ורדה מגיבים ברגש בהופעות. אבורה ביצעה דואטים רבים עם מריזה מונטי הברזילאית.

הנצחה

בעיר מינדלו עיר הולדתה קיים מוזיאון קטן המוקדש לה ומספר את סיפורה. במוזיאון מוצגים הגיטרה שלה והכיסא עליו היא נהגה לשבת בעת הופעתה, התקליטים שהוציאה, בגדים ותמונות, וכן סרט המוצג על גבי מסך טלוויזיה. נמל התעופה של האי סאו ויסנטה קרוי על שמה. בכניסה לשדה התעופה מוצב פסל גדול בדמותה.

בעיר עצמה דמותה מונצחת בציורי קירות רבים על גבי קירות הבתים.

דיסקוגרפיה

1988 - La Diva aux pieds nus
1990 - Distino di Belita
1991 - Mar Azul
1992 - Miss Perfumado
1994 - Sodade, Les Plus Belles Mornas De Cesaria
1995 - Cesaria
1997 - Cabo Verde
1998 - Best Of
1999 - Café Atlântico
2001 - São Vicente de Longe
2002 - Cesária Evora Anthology
2002 - The very Best Of
2002 - Live in Paris (DVD)
2003 - Voz D'amor
2003 - Club Sodade - Cesaria Evora by...
2006 - Rogamar
2009 - Nha Sentimento

דואטים

"É doce morrer no mar" (תרגום מילולי לעברית: "מתוק למות בים") מאת דוריבל קאימי. דואט עם מריסה מונטה (1999).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סזריה אבורה בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של סזריה אבורה (באנגלית)

סזריה אבורה, ברשת החברתית פייסבוק
סזריה אבורה, סרטונים בערוץ היוטיוב
סזריה אבורה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סזריה אבורה, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
סזריה אבורה, באתר ספוטיפיי
סזריה אבורה, באתר Last.fm (באנגלית)
סזריה אבורה, באתר AllMusic (באנגלית)
סזריה אבורה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סזריה אבורה, באתר דיזר
סזריה אבורה, באתר Yandex.Music (ברוסית)
סזריה אבורה, באתר Discogs (באנגלית)
סזריה אבורה, באתר Songkick (באנגלית)
סזריה אבורה, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
סזריה אבורה, באתר בילבורד (באנגלית)
סזריה אבורה, באתר טיידל (באנגלית)
סזריה אבורה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
דיסקוגרפיה, כוללת שירים לשמיעה ומילים לשירים.
אשר קשר, אגדת היחפנית מקייפ ורדה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2009
מערכת וואלה!‏, הזמרת סזריה אבורה מתה, באתר וואלה, 17 בדצמבר 2011
קיקה סמואל, אפריקה ישראל: קיקה סמואל נפרד מסזריה אבורה, באתר ynet, 18 בדצמבר 2011
בן שלו, הקיסרית היחפה: פרידה מהזמרת סזריה אבורה, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2011
הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתה ה-78 של סזריה אוברה, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
סזריה אבורה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)