לדלג לתוכן

סוציוניקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סוציוניקס)

סוציוניקה (הלחם של סוציולוגיה וביוניקה) היא תאוריה פסאודו-מדעית המוצגת כענף בפסיכולוגיה. השיטה מסווגת אנשים ל 16 טיפוסי אישיות מולדים[1]. סוג הטיפוס הוא קבוע לאורך החיים, ואינו מושפע מהסביבה והחינוך, אולם טראומות יכולות להרחיק אדם מנטיות טיפוסו המקוריות, ולחיות בחוסר הרמוניה. סוציוניקה מחלקת טיפוסים לפי עיבוד מידע מהסביבה. עיבוד המידע נעשה בארבע דרכים עיקריות (פונקציות): תחושה, לוגיקה, אינטואיציה ואתיקה. כל אדם מעבד מידע מסביבתו באמצעות כל הכלים הללו, אולם לכל טיפוס ישנן דרכי עיבוד מידע מועדפות, וכאלה שהוא חלש בהן. בנוסף הפונקציות מתחלקות לעיבוד מופנם ומוחצן, כך שסך הכל ישנן שמונה פונקציות לעיבוד מידע מהסביבה. צירופי הפונקציות יוצרות 16 טיפוסי אישיות שונים. תאוריית סוציוניקה נותנת דגש לאינטראקציה בין הטיפוסים[2].

תאוריית הסוציוניקה פותחה בשנות ה-70-80 בברית המועצות על ידי צוות רב תחומי שכלל מתמטיקאים, סוציולגים, פסיכולוגים וביולוגים. מקורו של ענף זה בעבודתם של קרל גוסטב יונג על "טיפוסים פסיכולוגיים", של זיגמונד פרויד על המודע והתת-מודע, של אנטוני קפינסקי על מטבוליזם אינפורמטיבי, ושל עבודתם של מאייר בריגס: MBTI בארצות הברית. קארל יונג, תלמידו של פרוייד, הגה את חלוקת טיפוסי האישיות ופונקציות עיבוד המידע. טיפוסי האישיות של קארל יונג הורחבו ועובדו על ידי מאיירס- בריגס לכדי 16 טיפוסים.

תאוריית סוציוניקה שזרה את 16 טיפוסי האישיות ו 8 פונקציות עיבוד המידע יחדיו וארגנה אותם לכדי מודל טיפוסי אישיות החוזה אינטראקציות בין טיפוסים, ומשייך טיפוסים למשפחות. צירופים שונים של הפונקציות יוצרים דרכים שונות לקליטה והפקת מידע ולפיכך דפוסי התנהגות שונים, המתאימים לטיפוסי אישיות שונים. מודל זה קרוי מודל A. הענף יוסד בעיקרו על ידי החוקרת הליטאית אוושרה אוגוסטינאויצ'יוט בשנת 1970, אשר ארגנה את צוות החוקרים, ומאז מתפתח במהירות. הענף צבר פופולריות רבה במדינות דוברות רוסית, ועיקר ההכרה של ענף זה היא במוסדות אקדמיים במדינות שהיו בעבר בגוש המזרחי. התחום טרם הוכר רשמית כמדעי על ידי אקדמיים מערביים בכירים בתחום הפסיכולוגיה.[3].

שיטה זו דומה לשיטת MBTI האמריקנית, בה יש חלוקה דומה ל 16 טיפוסים המתבססת על תאוריית קרל גוסטב יונג. על אף דמיון תיאור הטיפוסים, הבדל עיקרי הוא ששיטת סוציוניקה פיתחה מודל המנבא אינטראקציה בין הטיפוסים, חילקה אותם למשפחות, וקישרה זאת לדרכי עיבוד המידע השונות בין הטיפוסים- מודל הפונקציות.

פונקציות פסיכולוגיות לפי יונג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל יונג בדברו על פונקציות פסיכולוגיות, קבע שאדם יכול להיות מודע בדרכים שונות. הדרכים השונות מסתכמות בארבע פונקציות בסיסיות:

  • תחושה - תפיסת מידע דרך חושים, וכן הרגשה גופנית של המידע ("תחושת בטן"). למרות שכולם חושיים, עבור חלק מהטיפוסים עיבוד המידע החושי דומיננטי יותר לשם קבלת מידע. עבורם מגע, ריח, תחושה גופנית וכו' יהוו מדד מרכזי לקבלת מידע, החלטה ושיפוט סביבתם. אנשים שאצלם תכונה זו דומיננטית ישימו דגש על חוויות חושיות כמו טעם וארגון המרחב והתחושה הגופנית שהם חווים.
  • אינטואיציה - עיבוד מידע מוחי אי רציונלי, תת-הכרתי, לשם קבלה ועיבוד מידע. המידע אינטואיטיבי מהיר יותר מעיבוד לוגי, אולם נתפס על ידי אנשים חסרי אינטואיציה כתובנות חסרות ביסוס. אינטואיציה מאפשרת תפיסת הזדמנויות, הכרה ברעיון או פרויקט מוצלח, ותפיסת זמן.
  • חשיבה לוגית - צורת פירוש למידע המבוססת בעיקרה על ניתוח עובדות וקביעה האובייקטיבית לגבי נכונותן. דוגמת המסקנה הלוגית המפורסמת בדבר אפלטון. כל בני האדם הם בני-תמותה. אפלטון הוא בן-אדם. לכן, אפלטון הוא בן-תמותה. עיבוד המידע הלוגי הוא הכרתי ורציונלי.
  • אתיקה - צורת פירוש למידע המבוססת על שיקולים חברתיים ורגשיים (דוגמת הקונצנזוס על חוקי החברה הבסיסיים, לא-תגנוב, לא-תרצח וכיוצא בזה). אנשים אלה מפרשים ומגיבים היטב לתובנות של מצב חברתי ורגשי שלהם ושל סביבתם.

תחושה ואינטואיציה הן הפונקציות ה"תפיסתיות" או ה"אי-רציונליות". הן נקראות כך מכיוון שבשונה מהפונקציות ה"רציונליות" (הנקראות גם "שיפוטיות"), חשיבה לוגית ורגש אתי, הן לרוב חוויות של ומהסביבה ולא ביקורת או הרהור עליהן.

על-פי התורה, פונקציה אחת היא דומיננטית במודע, בעוד השנייה (הנקראת גם "מסייעת" או "שניונית" שהיא לרוב אחת מההופכיות לפונקציה הדומיננטית; רוצה לומר, במידה שהפונקציה הדומיננטית היא אי-רציונלית, הפונקציה המסייעת תהיה רציונלית) שלטת בתת-מודע. נהוג לרשום את שתי הפונקציות, הדומיננטית והמסייעת, כזוג; דוגמה אינטואיציה-חשיבה, או תחושה-רגש.

הגישה של המודע הוא האופי הכללי של תחומי העניין והמקום בו מושקעים רוב המשאבים (באופן פשטני וגס אך ברור, לרוב, תלמידים נוטים להגדיר את עצמם כ"הומניים" או "ריאליים" - זוהי דוגמה לגישה). שתי גישות אפשריות הן אינטרוברסיה (שפירושה התכנסות פנימה, ובהקשר זה, נטייה לניסיון פסיכולוגי-סובייקטיבי של הפרט), ואקסטרוברסיה (שפירושה החצנה, וכאן, נטייה לעצמים חיצוניים, אנשים אחרים, ונורמות חברתיות). בדומה לפונקציות, גם כאן הגישה ההפוכה היא השלטת בתת-מודע.

לכל אחת מארבע פונקציות קבלת ועיבוד המידע יש שתי דרכים- מוחצנת ומופנמת. מתואר גם לפי צורות במודל A.

הרכבה של פונקציות, או: איך ליצור טיפוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הפונקציות החזקות ביותר (תחושה/אינטואיציה או חשיבה/רגש) ידועות, ניתן לקבוע את הטיפוס הפסיכולוגי. לדוגמה, אם שתי הפונקציות שלך הן תחושה אינטרוברסית וחשיבה אקסטרוברסית (בסדר הזה), הטיפוס שלך הוא SiTe, הנקרא גם SLI (ראשי-תיבות ל-Sensory-Logical Intratim). אתה נוטה להעדיף ניסיון אישי, תחושה וחשיבה (ומעדיף תחושה על חשיבה). כיוון שתחושה ואינטואיציה הן פונקציות שמטרתן איסוף מידע, פונקציות תפיסתיות, אתה מעדיף אחת מהן, תחושה, על פני הפונקציות הביקורתיות או השיפוטיות, חשיבה. הפונקציה הדומיננטית שלך היא אינטרוברסית, פירוש הדבר שהעולם הפנימי נחשב בעינייך יותר מהעולם החיצוני. הפונקציה העיקרית נשלחת לעולם הפנימי - במקרה זה פונקציית התחושה. אם-כן, אתה נוטה לסמוך על תחושותיך ולדבוק בהן ולא על תחושות הסביבה. "אני יודע מה אני מרגיש" יכולה להיות דוגמה למשפט שנתפסת אומר. לאקסטרוברסיה השפעה הפוכה.

ישנה מערכת נפוצה לסידור טיפוסים הנקראת אינדיקטור הטיפוסים של מיירס-בריגס או MBTI; ישנה חפיפה מסוימת בין המערכת הזו למערכת הסוציוניק, אם כי היא לא מלאה. טיפוס המוגדר כ-ENTp בסוציוניק יכול בקלות להיות ENTJ במערכת MBTI ולהפך. אם-כי המחלוקת הזו נפוצה יותר בקרב טיפוסים אינטרוברסיים. הטבלה הבאה מסכמת את כל 16 הטיפוסים:

פונקציה תיאור שם דוגמה טיפוס
Si Te Ni Fe Ne Fi Se Ti SLI ‏(Sensory-Logical Intratim) בעל-מלאכה ז'אן גאבן ISTp
Se Ti Ne Fi Ni Fe Si Te SLE ‏(Sensory-Logical Extratim) ליגיונר ז'וקוב ESTp
Si Fe Ni Te Ne Ti Se Fi SEI ‏(Sensory-Ethical Intratim) מגשר דיומא ISFp
Se Fi Ne Ti Ni Te Si Fe SEE ‏(Sensory-Ethical Extratim) פוליטיקאי קיסר ESFp
Ti Se Fi Ne Fe Ni Te Si LSI ‏(Logical-Sensory Intratim) מפקח מקסים גורקי ISTj
Te Si Fe Ni Fi Ne Ti Se LSE ‏(Logical-Sensory Extratim) מנהל שרלוק הולמס ESTj
Fi Se Ti Ne Te Ni Fe Si ESI ‏(Ethical-Sensory Intratim) Conservator תאודור דרייזר ISFj
Fe Si Te Ni Ti Ne Fi Se ESE ‏(Ethical-Sensory Extratim) בלין ויקטור הוגו ESFj
Ni Te Si Fe Se Fi Ne Ti ILI ‏(Intuitive-Logical Intratim) מבקר באלזאק INTp
Ne Ti Se Fi Si Fe Ni Te ILE ‏(Intuitive-Logical Extratim) מחפש דון קישוט ENTp
Ni Fe Si Te Se Ti Ne Fi IEI ‏(Intuitive-Ethical Intratim) ליריקן ריי ברדבורי INFp
Ne Fi Se Ti Si Te Ni Fe IEE ‏(Intuitive-Ethical Extratim) פסיכולוג אלדוס האקסלי ENFp
Ti Ne Fi Se Fe Si Te Ni LII ‏(Logical-Intuitive Intratim) אנליסט דקארט INTj
Te Ni Fe Si Fi Se Ti Ne LIE ‏(Logical-Intuitive Extratim) יזם ג'ק לונדון ENTj
Fi Ne Ti Se Te Si Fe Ni EII ‏(Ethical-Intuitive Intratim) הומניסט דוסטויבסקי INFj
Fe Ni Te Si Ti Se Fi Ne EIE ‏(Ethical-Intuitive Extratim) מנטור המלט ENFj

(האותיות האנגליות הקטנות בהגדרות הטיפוסים, הן perceiving/judging דהיינו חוויתי/שיפוטי)

פונקציות סוציוניקיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות 8 פונקציות בהן אדם מעבד מידע, המתבססות על החלוקה של [קארל יונג]. הסמלים השחורים מסמלים פונקציה מוחצנת, הלבנים- מופנמת. אדם אשר הערך השחור הוא הפונקציה הראשית שלו הוא מוחצן.

הפונקציות הסוציוניקיות

P (נקראת profiteor) - "לוגיסטיקה של תהליכים" - יעילותן של פעולות, הבנת תהליכים וארגון עבודה. הבנת מהות עבודה ופרקטיות.

L (נקראת logos) - "לוגיסטיקה של מבנים" - לוגיקה, מציאת קשרים והשוואת חלופות. סיווג, סדר, אנליזה, טיעונים לוגיים והוכחות. מציאת פואנטה לאחר ראיית תמונה רחבה.

E (נקראת - emoveo) - "אתיקה של רגשות" - אחראית לתפיסה ולהבנה של רגשותיך, או של אדם אחר. הבנת ביטויים של רגש, יכולת להגיב לרגשות ולעוררם.

R (נקראת - relatio) - "אתיקה של גישות" - אחראית להבנה של קשרים בינאישיים, ליכולת ולכושר לבנות ולשנות גישה, מוסר או ביקורת מוסרית תוך כדי שאיפה להומניזם. הבנה של תהליכי חיברות וקשרים בין-אישיים.

I (נקראת - intueor) - "אינטואיציה של הזדמנויות" - אחראית להבנת המהות ו/או החשיבות של תופעה או תהליך, להערכה בנוגע להזדמנויות פוטנציאליות מאנשים או תופעות ודימוי השלכות, הגדרות ואפשרויות שונות להצלחה.

T (נקראת - tempus) - "האינטואיציה של הזמן הרחוק" - אחראית להערכה של זמן, זמני פעולה, להבנה של תהליך מתמשך ולתחזיות לעתיד.

F (נקראת - factor) - "הכוח של התחושות" - אחראית לתפיסה של מרחב, הופעה וצורה של עצם, להערכה של מערך כוחות, מתבטאת ברצון חזק ובשיטות חתירה למטרה. הבנת יחסי כוחות, שימוש בכוח.

S (נקראת - sensus) - "התחושה של התחושות" - עיבוד דרך החושים, "הרגשה" של דברים. דאגה לסדר, ארגון סביבה, נוחות.

ארבע הפונקציות הראשונות נחשבות כפונקציות רציונליות בעוד שארבע האחרונות נחשבות אי-רציונליות. הפונקציה הראשונה נחשבת כפונקציה אקסטרוברסית בעוד השנייה נחשבת אינטרוברטית. השלישית נחשבת אקסטרוברסית והרביעית אינטרוברטית וכך הלאה.

מודל A

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אאושרה אאוגוסטינאוויצ'וטה היתה המייסדת של הסוציוניקה.[4] היא הציגה מודל היררכי המראה את סדר החשיבות של כל פונקציה בכל טיפוס. מודל זה נקרא מודל A.

2 1
4 3
6 5
8 7
Model А
  • פונקציה 1 - "תוכנית" - הכישרון או היכולת הראשית- פונקציה זו מגדירה את משמעות החיים וכך את הפעולות של הפרט.
  • פונקציה 2 - "יצירתיות" - פונקציה זו מגדירה את מנגנון הפעולה ואת הדרך בה יפורשו הפעולות שהוגדרו על ידי פונקציה 1.
  • פונקציה 3- "כאב" - החולשה-ההתנגדות המועטת ביותר. בפונקציית הכאב, הפרט מקבל מידע מכאיב ודרושה מניפולציה מסוימת בשביל שיוכל להגיב עליו.
  • פונקציה 4 - "תפקיד" - הפרט לרוב מסוגל לעשות שימוש בפונקציה זו, אך כמעט תמיד עם קושי. הוא שואף לפתחה.
  • פונקציה 5 - "הפעלה" - רוב הפרטים אינם מבינים פונקציה זו ברמה מספקת. למרות זאת, הפרט מגיב בחיוב להשפעה בכיוון זה, וכן, מחפש השפעה זו בסביבה החיצונית. סופג אותה בחיוב מהסביבה.
  • פונקציה 6 - "השראה" - רוב הפרטים חסרים את הפונקציה הזו, אך מייחסים לה חשיבות מרובה ושמחים לקבל עזרה בשביל להגיע אליה. סופג אותה בחיוב מסביבתו, קשה לו להפעילה בעצמו.
  • פונקציה 7 - "ערנות" - לרוב הפרטים תפיסה טובה בנוגע למהות הפונקציה, אך נוטים להגביל את השימוש בה. טיעונים בדבר איפוק לרוב גורמים להתעלמות מפונקציה זו.
  • פונקציה 8 - "הפגנה" - לפרט יש שליטה טובה בפונקציה זו והוא מרבה להשתמש בה באופן טבעי, אם-כי לרוב הוא אינו מודע לכך.

הפונקציה הראשונה והפונקציה השנייה, יוצרות את הבלוק "אגו"; השלישית והרביעית את הבלוק "סופר-אגו"; החמישית והשישית את ה"סופר-איד"; השביעית והשמינית את ה"איד". הפונקציות 1, 2, 7 ו-8 הן חזקות בעוד שהפונקציות 3, 4, 5 ו-6 הן חלשות. ארבע הפונקציות הראשונות יוצרות את הטבעת "דעת" בעוד שארבע האחרונות יוצרות את הטבעת "חיוני".

הסידור של הפונקציות הסוציוניקיות במודל A

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם כללים מנחים האחראים על הסידור של הפונקציות הסוציוניקיות בתוך הפונקציות 1 - 8 במודל A. לכל טיפוס מתאים סידור ייחודי.

יחסים בין-טיפוסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחס בין-טיפוסי הוא יחס בין שני טיפוסים סוציוניקיים, בעל דפוס חוזר של החלפת אינפורמציה. זהו אחד מבין הגורמים הרבים המשפיעים על יחסים בין-אישיים. רשימה של 14 סוגים שונים של יחסים בין-טיפוסים מוגשת בזאת לקורא.

  • זהות - אינטראקציה בין שני טיפוסים זהים. תהיה להם הבנה הדדית בדר ניתוח והסתכלות על העולם. יחסים אלו עשויים להיות משעממים בהיעדר נושאי עניין משותפים. בעלי ראיה דומה על צורת התנהגות רצויה.
  • דואליות - יחסים משלימים. האינטראקציה העדיפה לקשרים רומנטיים. כל צד יספק פרספקטיבה והתייחסות שונים, אך שניהם יבינו היטב אחד את השני בלי לפגוע בחולשות האחר. זיהוי טיפוס דואלי הוא הקשה ביותר, ולרוב דואליים רואים עצמם כשונים מאוד, עד שמתקרבים.
  • מראה - יחסים טובים מאוד לצורכי חברות ולצורכי אינטלקטואליות. עם זאת תהיה ראיית תהליכים שונה.
  • פעיל - לכאורה טיפוס דומה מאוד (זהה), אולם אופן גישתו תהיה הפוכה. יחסי חברות מצוינים לפעילויות משותפות. בהיעדר פעילויות עשוי להיווצר שעמום מהיר.
  • השוואתי (קרוב) - יוכלו להיות בעלי עניין זהה אך תחומי הסתכלותם נובע מזווית אחרת, ועשויים להיווצר קונפליקטים ברגע שלא יהיו במעמד שווה.
  • סמי-דואלי (דואלי חלקי) - יחסים בהם צד מבין פרספקטיבה של בן זוגו, אולם לא ייווצר שיתוף פעולה והקשבה מלאה.
  • פיקוח עליך (שליטתי) - יחסים בהם מישהו מפקח ללא יכולתך להתנגד. דבר זה נעשה אינסטינקטיבי. ינסה לחנך אותך. אינטראקציה עם אותו אדם תהיה מלווה באי נוחות ותחושת השפלה.
  • הפקת תועלת ממך - הטיפוס הדואלי למפקח עליך, יהיה טיפוס אשר יפיק ממך תועלת, ללא שאתה תפיק ממנו. תהיה איתו אינטראקציה נעימה יחסית, אך לא תוכל להגיד לו לא.
  • נראה דומה (עסקי) - ממבט רחוק נראים טיפוסים בעלי מאפיינים דומים. עם זאת תהיה להם ראיה אחרת על המציאות וחוסר הבנה.
  • התנגשות (קונפליקט)- יחסים בהם אין מנצח וישנו חוסר הבנה מוחלט אחד של השני, וזלזול באחר על חולשתו.
  • סותר - יחסים שיכולים להיות טובים כל עוד נשמר מרחק פסיכולוגי בין השניים. כל עוד נשמר המרחק והמסגרת יוכלו דווקא ליהנות מעניין משותף.
  • סופר- אגו - בעלי הערכה הדדית, אולם יהיה להם קושי לשתף פעולה ותהיה להם גישה הפוכה לבעיות.
  • מדומה (מתעתע) - יחסים גרועים לעבודה משותפת. לא תהיה להם יכולת לבצע שום מטלה יחד מלבד קפאון הדדי. מלבד זאת טיפוסים אלו יוכלו להסתדר ובעלי נימוסים דומים.
  • זהות כביכול- מבחוץ נראים אנשים דומים ומתאימים. אולם יחסים ביניהם יהיו חסרי עניין ומשעממים.
  • פיקוח (אתה שולט) - יחסים בהם הינך בקלות רבה מנטרל ופוקד על האדם דברים, גם בסביבת אנשים זרים. הינך מודע היטב לחולשתו - לדוגמה אדם בעל חולשה חברתית- ומנסה לתקן אותו.
  • הפקת תועלת- אתה מפיק תועלת- יחסים נעימים לכאורה בהם אתה מתחבר אליו רק כאשר הינך צריך ממנו משהו, מעבר לזה לא תהיה אינטראקציה רבה. אינו יכול להתנגד לך רבות.

כל הסוגים של קשר בין-טיפוסי (למעט הפיקוח) הם סימטריים. הגישות, המעמד הסוציאלי וכו' הם הדדיים. הגישות הדואליות נחשבות אופטימליות בגלל התפקוד של הפונקציות במודל A. למידע נוסף, ראו קישורים חיצוניים.

רביעיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רביעייה היא קבוצה של ארבעה טיפוסים כך שכל אחד מהם יהיה ביחסי מראה, פעולה ודואלי עם האחרים. רביעייה נחשבת כצורה האופטימלית לסידור ארבעה טיפוסים שונים במערכת בין-טיפוסית עם קשרים סימטריים (ללא פיקוח). הסידור הוא אופטימלי לכל אחד מחברי הקבוצה שכן כל אחד מארבעת חברי הרביעייה דומה לרעהו. כל אחד מהחברים ברביעייה מחפשים את הביטוי של ארבע הפונקציות בבלוקים של האגו והסופר-איד והדחקה של הביטויים הקשורים לפונקציות בבלוקים של הסופר-איגו והאיד.

  • רביעייה A - רביעייה בעלת ערכים משותפים של חיים טובים, דגש על מתן תחושת נעימות כלפי אחרים בסביבתם, ואהבת היגיון ותאוריות. ללא רצון רב מדי בשליטה או בעסקים או בהתקדמות בסולם.
  • רביעייה B - רצון לשלוט או להתקדם תמידית. הבנה טובה באמוציונליות. חשובה להם מאוד היררכיה וסדר, ויעלבו מאוד מהתנהגות חריגה בקהל.
  • רביעייה C - אנשי עסקים, עבודה וחברה. ייהנו מאוד מריכולים ועשיית כסף.
  • רביעייה D - עבודה, חברים ובילויים. לא ישאפו גבוה מדי, אך בעלי מוסר עבודה גבוה. בנוסף בעלי ערך רב לנוחות וחברה.

באותה רביעייה יהיו טיפוסים זהים, דואליים, מראה ויחסי פעילות. כשארבעת טיפוסים אלו נפגשים יחד עשויה להתרחש כימיה מאוד טובה בקבוצה. ככלל לרביעיות תפיסות רבות משותפות על הערכים החברתיים והאישיים. והתנהגות חברתית דומה יחסית.

The Quadras:
Alpha
  1. The Seeker (ENTp)
  2. The Mediator (ISFp)
  3. The Bonvivant (ESFj)
  4. The Analyst (INTj)
Beta
  1. The Legionnaire (ESTp)
  2. The Lyricist (INFp)
  3. The Mentor (ENFj)
  4. The Inspector (ISTj)
Delta
  1. The Psychologist (ENFp)
  2. The Craftsman (ISTp)
  3. The Administrator (ESTj)
  4. The Humanist (INFj)
 Gamma
  1. The Politician (ESFp)
  2. The Critic (INTp)
  3. The Enterpriser (ENTj)
  4. The Guardian (ISFj)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Carl Jung (1968), Approaching the Unconscious (from Man and His Symbols), ISBN 0440351839

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוציוניקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Fink G. and Mayrhofer W . Cross-cultural competence and management - setting the stage // European J. Cross-Cultural Competence and Management. - 2009 . - Vol. 1. - No. 1.

    Personality profiling encompasses numerous models that arise from personality trait theory. In the context of this article, four models deserve special attention due to their importance in personality research and / or their appropriateness for the topic: Socionics (founded in the 1970s by Ausra Augustinavichiute, eg, Augustinavichiute, 1994, 1998); cybernetic mindscape theory (Maruyama, 1980; Boje, 2004); the five factor model (FFM), commonly called the 'big five "personality trait model (Costa and McCrae, 1992); the personality type theory of the Myers-Briggs type inventory (MBTI, see McKenna et al., 2002)

  2. ^ Blutner R., Hochnadel E. (2010). "Two qubits for C.G. Jung's theory of personality" (PDF). Cognitive Systems Research. 11 (3): 243–259.

    "Socionics was developed in the 1970s and 1980s mainly by the Lithuanian researcher Ausˇra Augustinavicˇiute. The name ‘socionics’ is derived from the word ‘society, since Augustinavicˇiute believed that each personality type has a distinct purpose in society, which can be described and explained by socionics. The system of socionics is in several respects similar to the MBTI; however, whereas the latter is dominantly used in the USA and Western Europe, the former is mainly used in Russia and Eastern Europe. For more information, the reader is referred to the website of the International Institute of Socionics and to several scientific journals edited by this institution (see http://socionic.info/en/esocjur.html#top). Despite of several similarities there are also important differences. For instance, the MBTI is based on questionnaires with so-called forced-choice questions. Forcedchoice means that the individual has to choose only one of two possible answers to each question. Obviously, such tests are self-referential. That means they are based on judgments of persons about themselves. Socionics rejects the use of such questionnaires and is based on interviews and direct observation of certain aspects of human behavior instead. However, if personality tests are well constructed and their questions are answered properly, we expect results that often make sense. For that reason, we do not reject test questions principally, but we have to take into account their self-referential character. Another difference relates to the fact that socionics tries to understand Jung’s intuitive system and to provide a deeper explanation for it, mainly in terms of informational metabolism (Kepinski & PZWL, 1972). Further, socionics is not so much a theory of personalities per se, but much more a theory of type relations providing an analysis of the relationships that arise as a consequence of the interaction of people with different personalities."
  3. ^ http://psychology.wikia.com/wiki/Socionics
  4. ^ Socionics - basic concepts, socionic.info
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סוציוניקה&oldid=40141522"