סוס ערבי

סוס ערבי
الحِصَانُ العَرَبِيُّ

ארץ מוצא	חצי האי ערב
מיון
משפחה	סוסיים
מין	סוס הבית

הסוס "שחרזדה", בתמונה משנת 1920, לאחר שניצח בשני מרוצי סיבולת למרחק 300 מיל. בשנת 1925 יוצא לאוסטרליה וזכה בתחרות הסוס הערבי של סידני, שמונה פעמים ברציפות

סוס ערבי מצרפת

סוס ערבי הוא כינויו של גזע סוסים שמקורו בחצי האי ערב.

הסוסים הערביים בעלי צורת ראש וזנב גבוה ייחודיים, והם אחד מגזעי הסוסים הקלים ביותר לזיהוי בעולם. הגזע הוא גם בין העתיקים בעולם, כאשר ישנן עדויות ארכאולוגיות של סוסים ערביים מודרניים הדומים מאוד לסוסים מלפני 4500 שנים. הסוסים הערביים התפשטו ברחבי העולם הן על ידי מלחמות והן על ידי מסחר, והם משמשים לרבייה עם גזעים אחרים כדי לשפר את מהירותם, עידונם, כושר העמידה וחוזק העצמות שלהם. כיום, גנים של הסוסים הערביים מצויים כמעט בכל גזע סוסי רכיבה מודרני.

הסוסים הערביים התפתחו באקלים מדברי, ונחשבו יקרי ערך לבדואים ולעיתים קרובות הובאו לתוך האוהל המשפחתי להגנה מפני גנבה ולמחסה. רבייה סלקטיבית של סוסים בעלי יכולת לשתף פעולה באופן טבעי עם בני אדם יצרו גזע סוסים טוב מזג, שלומד מהר ומוכן לרצות את בעליו. הסוסים הערביים גם פיתחו מוטיבציה גבוהה ודריכות וערנות גבוהים הנדרשים מסוס המשמש לרכיבה ולמלחמות. שילוב זה של נכונות ורגישות דורש מבעלי סוסים ערביים מודרניים להתייחס אל סוסיהם בביטחון ובכבוד.

על פי הממצאים הארכאולוגיים בשבטה, עובדת, ובעיקר בממשית מתברר כי במאה הראשונה לספירה ענף טיפוח והשבחת סוסים נבחרים היה ענף החקלאות החשוב ביותר עבור הנבטים, והם שפיתחו כנראה את גזע הסוס.

הסוסים הערביים ממושמעים ובעלי סיבולת גבוהה בעת רכיבה, וכיום הם מתחרים בענפי ספורט רבים הכוללים רוכבים. הסוסים הערביים הם בין עשרת הגזעים הנפוצים ביותר בעולם כיום, והם מצויים בכל רחבי העולם - ארצות הברית, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, יבשת אירופה, דרום אמריקה (בעיקר בברזיל), ובמזרח התיכון.

פיזיולוגיה

לסוסים הערביים ראש מעודן בצורת טריז, מצח רחב, עיניים גדולות, נחיריים גדולים, חרטום קטן, זנב גבוה יחסית ועצמות חזקות, חזה גדול מה שמעיד על ריאות גדולות וכתוצאה מכך הם גם בעלי כושר גופני מעולה וסיבולת גבוהה, סוסים ערביים וסוסים ערביים למחצה הם הגזע הדומיננטי במרוצי סוסים במרחקים ארוכים.

ע"פ התקן האמריקאי הגובה הסטנדרטי של הסוסים הערביים הוא 155 – 145 ס"מ בגובה הכתף. עקב עצמות בעלי דחיסות גבוהה מהממוצע, רגליים קצרות וגב רחב וקצר, לסוס הערבי כוח שווה ערך לכוחם של חיות רבות גבוהות יותר, ולכן אפילו סוס ערבי קטן יכול לשאת רוכב כבד. בתחום בו המשקל של הסוס משנה, כמו עבודות חווה שנעשות על ידי סוסי דרפט, כל סוס קל-משקל אחר בעמדת נחיתות, אך ברוב הענפים הסוסים הערביים חזקים מספיק ויכולים לסחוב כל סוג של רוכב.

במשך מאות שנים הסוסים הערביים חיו במדבר בשיתוף הדוק עם בני האדם, וחיו עם הבדואים באוהליהם למחסה ולהגנה מגנבה, קרוב לילדים ולמשפחה. רק סוסים עם אופי טוב הורבו, וכתוצאה מכך לסוסים הערביים מזג טוב שבנוסף לתכונות טובות רבות נוספות הופך אותם לאחד מהגזעים הטובים ביותר לרכיבת ילדים. הסוסים הערביים אינטליגנטיים מאוד ולומדים מהר. יחסית קשה לאמן סוסים ערביים, ולמרות מזג טבעי טוב ויכולת טבעית לשתף פעולה עם בני אדם, אם לא יתנהגו כלפיו בצורה נאותה הסוס הערבי, כמו כל גזע סוסים, יכול להילחץ ולהיות מודאג בקרבת בני אדם.

הסוסים מופיעים בצבעים לבן, חום, חום כהה, שחור, אפור, וישנם גם סוסים בעלי כתמים. השחור פחות נפוץ והאפור והגוונים החומים נפוצים יותר, כאשר סוסים גזעיים הם לא בעלי כתמים, ובעלי צבע אחיד.

קישורים חיצוניים

• סוס ערבי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סוס ערבי, דף שער בספרייה הלאומית