סולטנות אוסה
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה |
| ראש המדינה | סולטאן |
| שפה נפוצה |
עפרית ערבית |
| עיר בירה | אוסה |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| תאריך הקמה | 1734 |
| פירוק | |
| תאריך פירוק | 1936 |
| ישות קודמת | אימייט של אוסה |
| ישות יורשת | מזרח אפריקה האיטלקית |
| שליטים בולטים | קאדהאפו (1734-1749) |
| דמוגרפיה | |
| דת | אסלאם סוני |
  | |
סולטנות אוסה הייתה מדינה בצפון מזרחה של אתיופיה, מדינה זו הייתה מדינתם של העפרים וגבלה בצפונה באריתריאה, ובמערבה ודרומה בשאר אתיופיה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסולטנות הייתה היורשת של אימאת אוסה, שהתפרקה בשנת 1577 כאשר מוחמד ג'אסה העביר את בירתו מהעיר הרר לעיר אוסה, מוחמד ג'אסה מת בשנת 1672 והאימאם עומר דין בן אדם ירש אותו[1]. בפועל הסולטנות הוקמה על ידי הסולטאן קאדהאפו בשנת 1734[2]. הסמל הראשי של הסולטאן היה שרביט כסף, שהיה בעל תכונות קסומות[3].
הסולטאן מוחמד אבן האנפאדה הביס והרג את וורנר מונזינגאר ב-1875 כאשר הוביל את צבא מצרים לתוך אתיופיה[4]. ב-1865 איטליה שאוחדה לא מזמן קנתה את העיר עסב מהסולטאן מוחמד (שנהפכה למושבת אריתריאה בשנת 1890), והוליכה את הסולטאן מוחמד לחתום על כמה אמנות עם איטליה. כתוצאה מכך, הקיסר האתיופי מנליק השני הציב חייל מצב ליד העיר אוסה "על מנת לוודא שסולטאן אוסה לא יכבד את הסכמיו עם איטליה" במשך המלחמה האיטלקית-אתיופית הראשונה[5].
במשך המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה, הסולטאן מוחמד יאייו הסכים לשתף פעולה עם הפולשים האיטלקיים[6]. כתוצאה מכך ב-1943 הממשלה האתיופית החדשה שלחה את הצבא שלכד את הסולטאן מוחמד, והכריזה על סולטאן אחר מבני משפחתו[7]. בעקבות שלטון הדרג באתיופיה בשנת 1975 הסולטאן עלי מיראה האנפאדה גורש לערב הסעודית אך חזר לאחר הפלת משטר זה בשנת 1991, והמשיך את שלטונו בין 1995 עד 1996. כיום סולטנות זו הפכה למחוז עפר המודרני שהוא דמוקרטי, שושלת הסולטאנים ששלטה באזור ירדה מהשלטון בשנת 1996, מושל עפר הנוכחי הוא ישמעאל עלי סירו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Mordechai Abir, The era of the princes: the challenge of Islam and the re-unification of the Christian empire, 1769-1855 (London: Longmans, 1968), p. 23. ISBN 0582645174
- ^ Abir, pp. 23-26.
- ^ J. Spencer Trimingham, Islam in Ethiopia (Oxford: Geoffrey Cumberlege for the University Press, 1952), p. 262. ISBN 9780415446730
- ^ Edward Ullendorff, The Ethiopians: An Introduction to Country and People, second edition (London: Oxford University Press, 1965), p. 90. ISBN 0-19-285061-X
- ^ Chris Proutky, Empress Taytu and Menilek II (Trenton: The Red Sea Press, 1986), p. 143. ISBN 0-932415-11-3
- ^ Anthony Mockler, Haile Selassie's War (Brooklyn: Olive Branch Press, 2003), p. 111. ISBN 9781566564731
- ^ Trimingham, p. 172.