סוכה ולולב לעם סגולה

סוכה ולולב לעם סגולה
סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה. יַחַד יָרֹנּוּ יִשְׂאוּ תְהִלָּה. אֵל מִמִּצְרַיִם גְּאָלָנוּ. דִּבְּרוׁת קָדְשׁוֹ הִשְׁמִיעָנוּ. עֲנָנֵי כָבוֹד הִקִּיפָנוּ. לְאַרְבַּע רוּחוֹת מַטָּה וּמַעְלָה. נֹעַם דְּרָכָיו לָנוּ הוֹדִיעַ. מִזִּיו הֲדָרוֹ לָנוּ הוֹפִיעַ. דַּעַת יוֹם לְיוֹם אֹמֶר יַבִּיעַ. דַּעַת יְחַוֶּה לַיְלָה לְלַיְלָה. יִשְׂמַח יִשְׂרָאַל בְּצַל סֻכָּתוֹ. יִסְתּוֹפֵף יֶחֱסֶה תַּחַת אֶבְרָתוֹ. הַשֵׁם כִּכְתָבוֹ וְכִקְרִיאָתוֹ. כְּמִסְפָּר סֻכָּה מִסְפָּרוֹ עָלָה. מֶה עָצְמוּ רָזֵי לוּלָב וּמִינָיו. וְלִי מַה יָּקְרוּ מְאֹד עִנְיָנָיו. אַשְרֵי טְהוֹר לֵב הַשָּׂם רַעְיוֹנָיו. לְסוֹד מִצְוָתוֹ הַמְּעֻלָּה. שֵם בֶּן אַרְבַּע בַּלּוּלָב חוֹנֶה. בְּמִילוּי הֵהִי"ן בִּפְרָטָיו תִּמְנֶה. נֹ(ו)כַח הַלוּלָב לַשִּׁדְרָה תִפְנֶה. סְבִיבָיו מִינָיו גֹרֶן עֲגֻלָּה. הֶהָדָס רוֹמֵז לִשְלוֹשָה אָבוֹת. מֹשֶה אַהֲרוֹן בַּדֵּי עֲרָבוֹת. יוֹסֵף לַלּוּלָב חֶמְדַּת לְבָבוֹת. דָּוִד לַאֶתְרוֹג כַּלָּה כְּלוּלָה. חוֹתַם תְּעוּדָה תַּתִּיר לְבִנְךָ. זֶבֶד טוֹב תִּזְבֹּד לְעַם לְךָ. קוֹרֵא וּמְיַחֵל לִישוּעָתְךָ. יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בְּפִינוּ סֶלָה.

סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה הוא פיוט המושר במסורת בבל ובמסורת עדות צפון אפריקה בחג הסוכות.

הפיוט חובר על ידי המשורר ר' משה בן יעקב אדהאן (חי באזור הסהרה שבמרוקו, שימש כאב בית דין ומנהיג רוחני של יהודי מקנס עד לאמצע המאה ה-18. נפטר בשנת 1736).

מבנה הפיוט

הפיוט נכתב במשקל סילאבי, משקל הפיוט הוא עשר הברות בכל טור.

הפזמון החוזר (רפרן) בפיוט הוא המילים המזכירות את הסוכה והלולב:

סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה.
יַחַד יָרֹנּוּ יִשְׂאוּ תְהִלָּה.

האותיות הראשונות בכל בית בפיוט יוצרות אקרוסטיכון של שם המחבר: "אני משה חזק".

תוכן הפיוט

הנושאים בהם עוסק הפיוט הם יציאת מצרים והקפת ענני הכבוד את בני ישראל (הבית הראשון), מתן תורה (הבית השני), בסוכות שהקימו בני ישראל ביציאת מצרים ורומז על הקשר בין השכינה לבין הסוכה (בבית השלישי, "השם ככתבו וכקריאתו כמספר סוכה מספרו עלה"), על רמזיהם וסודותיהם של ארבעת המינים (הבתים הרביעי, החמישי והשישי), וחותם בבקשה מה' שיגאל את עם ישראל (הבית השביעי).

תוכן הפיוט מבוסס על תורת הקבלה, וחלקים ממנו כלל לא ניתן לפרש ללא היזקקות לתפיסות קבליות. בשיר מתוארים סודות ארבעת המינים, כשהם משולבים בסודות הגאולה וברזיהם של שבעת האושפיזין.

ארבעת המינים כאושפיזין

ארבעת המינים

בספר הזוהר מובאת פרשנות קבלית לארבעת המינים, לפיה הם משל לאושפיזין ולשבע הספירות. פרשנות זו מצאה ביטוי בפיוט:

• שלושה בדי ההדס רומזים לשלושת האבות: אברהם (חסד), יצחק (גבורה) ויעקב (תפארת).
• שני בדי הערבה רומזים לאחים משה (נצח) ואהרן (הוד).
• הלולב מזכיר את יוסף (יסוד) שזקף קומתו כנגד עשו.
• והאתרוג רומז לדוד המלך (מלכות).

לקריאה נוספת

• אודות הפיוט, באתר "חיבה", התנועה למורשת ישראל
• פירוש השיר, באתר תפוז אנשים

קישורים חיצוניים

• הפיוט סוכה ולולב, באתר פרויקט סנונית
• ביצועים לשיר באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית