סוזן פייג'
_(cropped).jpg) | |
| לידה |
12 בפברואר 1951 (בת 73) ויצ'יטה,  קנזס |
|---|---|
| שם לידה | Susan Lea Page |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| לאום | אמריקאית |
| עיסוק |
|
| מעסיק | העיתון היומי USA Today |
| מקום לימודים |
|
| שפות היצירה | אנגלית |
| סוגה | ביבליוגרפיה |
| נושאי כתיבה | אודות פוליטיקאים אמריקאים ובני משפחתם |
| יצירות בולטות |
|
| בן זוג | קרל לובסדורף |
| פרסים והוקרה |
|
| susanpagedc.com | |
סוזן לי פייג'[1] (נולדה ב-12 בפברואר 1951) היא עיתונאית, פרשנית פוליטי, ביוגרפית אמריקאית, ומנהלת הסניף בוושינגטון די.סי. של היומון USA Today. [2]
ילדות והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פייג', ילידת ויצ'יטה, קנזס. בשנת 1973 היא סיימה את לימודיה לתואר בוגרת בית הספר לעיתונאות "מדיל" של אוניברסיטת נורת'ווסטרן. שם היא הייתה העורכת הראשית של עיתון הסטודנטים Daily Northwestern (אנ'). היא בעלת תואר מוסמך מטעם בית הספר ללימודי עיתונות של אוניברסיטת קולומביה, שם היא הייתה עמיתת פרס פוליצר.
כילדה, לפייג' היו שתי תשוקות: מוזיקה ועיתונות. היא החלה ללמוד לנגן באבוב בכיתה ג' והיא ניגנה בו בתזמורות בית הספר לאורך כל שנות לימודיה בבית הספר הממלכתי. היא גם הייתה העורכת הראשית של שנתון בית הספר שנקרא, The Hoofbeats. היא שימשה ככתבת ועורכת בעיתון בית הספר התיכון שנקרא, The Stampede. היא שקלה ללמוד בבית ספר למוזיקה, אבל בסופו של דבר החליטה להמשיך בעיתונאות באוניברסיטת נורת'ווסטרן. [3]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פייג' סקרה [4] שבעה ממשלים בבית הלבן ואחת עשרה מערכות בחירות לנשיאות, בהם היא ראיינה עשרה נשיאים. היא יצרה בווידאו מספר כתבות "חדשות" עבור USA Today. סוזן הופיעה לעיתים קרובות ברשתות "החדשות" בכבלים כאנליסטית ולעיתים קרובות היא הנחתה את התכנית The Diane Rehm Show, אשר שודרה ברדיו הציבורי הלאומי-NRP. היא הייתה האישה הראשונה שכיהנה כיו"ר המופע של מועדון העיתונות גרידירון וב-2011, הייתה גם נשיאת אגודת העיתונאים הוותיקה ביותר בוושינגטון. היא הייתה נשיאת אגודת כתבי הבית הלבן בשנת 2000 וכיהנה כיו"ר פרסי העיתונות של רוברט פ. קנדי ופעמיים הייתה חברה בחבר המושבעים בפרס פוליצר .
ספרה הראשון פורסם בשנת 2019, הוא היה הביוגרפיה של הגברת הראשונה לשעבר, ברברה בוש. שם הספר היה The Matriarch: Barbara Bush and the Making of an American Dynasty. [5] בשנת 2021 פורסמה הביוגרפיה שכתבה אודות יו"ר בית הנבחרים של ארצות הברית ננסי פלוסי, שנקרא Madam Speaker: Nancy Pelosi and the Lessons of Power. [6] ב-2021, פייג' חתמם על הסכם עם ההוצאה לאור סיימון אנד שוסטר להוצאת הביוגרפיה של השדרנית ברברה וולטרס. [7] פייג' הייתה המנחה של העימות בין סגני המועמדים לנשיאות ארצות הברית בשנת 2020 שהתקיים בין מייק פנס לקמלה האריס. העימות התקיים ב-7 באוקטובר 2020, בסולט לייק סיטי. [8]
סוזן פייג' ספגה ביקורת על האתיקה העיתונאית שלה, כשבתחקירים התגלה שהיא אירחה אירועים בלתי רשמיים עם אנשי ממשל טראמפ. [9] הנהלת USA Today הגנה על השתתפותה בעימות, בטענה שהיא ערכה את אירועים עם נציגים משני הצדדים.
היא השתתפה תדיר בפאנלים של רשתות הטלוויזיה הגדולות כגון: Fox News Sunday, This Week on ABC, Washington Week on PBS, ו־Meet the Press on NBC
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היא זכתה במספר פרסים על עבודתה העיתונאית, כולל פרס הזיכרון למרימן סמית', פרס הזיכרון של אלדו בקמן, שניהם מטעם תא כתבי הבית הלבן. פרס ג'רלד ר. פורד על דיווח מכובד על הנשיאות (פעמיים) ופרס Sigma Delta Chi על השירות העיתונאי המצטיין בוושינגטון (זו הייתה זכייה משותפת).
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1982, היא נישאה בטקס שאינו דתי בוושינגטון הבירה לקרל לובסדורף, בעל טור בסינדיקצית העיתונות בוושינגטון של העיתון מטקסס The Dallas Morning News.[1]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- (2019). The Matriarch: Barbara Bush and the Making of an American Dynasty. New York: Twelve. ISBN 978-1-5387-1364-8. OCLC 1032584246
- (2021). Madam Speaker: Nancy Pelosi and the Lessons of Power. New York: Twelve. ISBN 978-1-5387-5069-8. OCLC 1245231617[10][11]
- (2024). The Rulebreaker: The Life and Times of Barbara Walters. New York: Simon & Schuster. ISBN 9781982197926. OCLC 1393242963 [12][13][14]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סוזן פייג' (באנגלית)
צח יוקד, האישה שניפצה כל מחסום בטלוויזיה, והושיבה מול המצלמה את בגין וסאדאת, באתר הארץ, 26 במאי 2024- הביוגרפיה שלה מאת usatoday.com
- ראיון עם סוזן פייג' במדור הגיוס של usatoday.com (2004) (באנגלית)
- הופעות של סוזן פייג' באתר c-span.org
- אודות סוזן פייג' מנהלת תא הכתבים של USA TODAY בבית הלבן (באנגלית)
סוזן פייג', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "Carl P. Leubsdorf Weds Susan Page". The New York Times. 23 במאי 1982.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Susan Page, Washington bureau chief, USA Today". USA Today Education. נבדק ב-20 ביולי 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Susan Page, Washington Bureau Chief". USA Today Education. באוגוסט 2004. אורכב מ-המקור ב-2012-02-04. נבדק ב-2 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ covered
- ^ Boyle, Beth (7 באוקטובר 2020). "Who is Susan Page, the moderator of the Vice Presidential debate?". The Independent. ארכיון מ-2022-05-25. נבדק ב-18 באוקטובר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Madam Speaker: Nancy Pelosi and the Lessons of Power
- ^ Barbara Walters
- ^ Segers, Grace (3 בספטמבר 2020). "Moderators named for 2020 presidential and vice presidential debates". CBS News. נבדק ב-6 בספטמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Barr, Jeremy. "Susan Page of USA Today criticized for hosting off-the-record event honoring Trump appointees". Washington Post. נבדק ב-28 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Susan Page On Pelosi, Trump And The Washington Establishment". NPR. 11 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tedrowe, Emily Gray. "'Madam Speaker': Susan Page's new Nancy Pelosi biography examines the singular politician". USA TODAY (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-05-15.
- ^ Schwarzbaum, Lisa (2024-04-22). "Barbara Walters Did the Work". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-05-15.
- ^ Oldweiler, Cory (17 באפריל 2024). "'The Rulebreaker' animates the celebrity, clout, and complications of pioneering journalist Barbara Walters". BostonGlobe.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-05-15.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mosley, Tonya (24 באפריל 2024). "Barbara Walters forged a path for women in journalism, but not without paying a price". NPR.
{{cite web}}: (עזרה)
