לדלג לתוכן

סוזי יוגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוזי יוגב
לידה 23 בינואר 1958 (בת 66)
נווה ימין ישראלישראל ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19762004 (כ־28 שנים)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת שלום הגליל
תפקידים אזרחיים
  • סמנכ"ל שירות לקוחות בהוט
  • מנכ"ל משותף switch בע"מ
  • יו"ר הוועד המנהל במכון אדלר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוזי יוגב (נולדה ב-23 בינואר 1958) היא קצינת צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף. כיהנה כקצינת ח"ן ראשית האחרונה בצה"ל בשנים 2000–2001 ויועצת הרמטכ"ל לענייני נשים הראשונה משנת 2001 ועד ספטמבר 2003. הובילה את ביטולו של חיל הנשים.

יוגב נולדה במושב נווה ימין שבשרון, להורים ילידי טורקיה. סוזי היא בתם של ורדה ומאיר לוי ונכדתם של בכור וסוזן עזריה ממייסדי המושב. הייתה חניכה ומדריכה בתנועת בני המושבים.

יוגב בוגרת תואר ראשון (B.A) בלימודי ארץ ישראל והיסטוריה מאוניברסיטת בר-אילן[1] ומוסמכת (M.A) במדעי החברה מאוניברסיטת חיפה. שנתיים לאחר סיום לימודיה לתואר שני, נשלחה לשנת לימודים נוספת במכללה לביטחון לאומי. בין היתר סיימה במהלך שירותה הצבאי קורס מח"טים, קורס צניחה, קורס ניהול בכיר בחטיבה ללימודי מנהל עסקים באוניברסיטת חיפה, פו"מ שדה, וקורס קצינות פיקוד[2].

ליוגב שני בנים ובן זוגה הוא ד"ר רן הרמן.

שירות צבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגייסה לצה"ל במרץ 1976. בתחילת דרכה בצה"ל שרתה כמ"כית, מ"מית ומ"פ של טירוניות וקורסי מ"כיות בבה"ד 12. יוגב ביצעה מסלול תפקידים מגוון בתפקידי פיקוד וח"ן, כמפקדת מורות חילות בפיקוד המרכז ובהמשך: קצינת ח"ן בחיל המודיעין, קצינת ח"ן במטכ"ל, קצינת ח"ן חילית במ"צ, קצינת ח"ן חיילות השדה (מפח"ש) ומפקדת בית הספר לקצינות ומפקדות. לימים "סגרה מעגל" עת מונתה כמפקדת בסיס ההדרכה המרכזי לנשים בצה"ל (בה"ד 12) והועלתה לדרגת אל"ם.

ב-14 במאי 2000 הועלתה לדרגת תא"ל ומונתה לתפקיד קצינת הח"ן הראשית בצה"ל. יוגב ניהגה את השינוי האסטרטגי של ביטול חיל הנשים בשנת 2001[1] והקמת גוף היוהל"ן. תא"ל יוגב המשיכה לפעול כקודמותיה לקידום נשים בקצונה הבכירה בצה"ל, תיקון פקודות בצה"ל בהם הייתה הבחנה מגדרית בלתי רלוונטית, פתיחת ושילוב נשים במקצועות הלחימה, שילוב במערכים הטכנולוגים ובפרויקטים ייחודים ושילובן של נשים בשירות המילואים. בתקופת כהונתה, בנוסף לגדוד הקרקל הוקם גדוד הבט"ש הראשון. "יישום השוויון" התבטא גם בשירות המילואים - 100% מהקצינות ו-40% מהחוגרות מוצבות למילואים.

במהלך תפקידה בין השנים 20002003 כיהנה כנציגת צה"ל:

  • בוועדה הלאומית לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה במשרד המדע, בראשה עמדה פרופ' חגית מסר ירון
  • בוועדה הלאומית לקידום בריאות האישה במשרד הבריאות, בראשה עמדה ד"ר רחל אדטו
  • בוועדה המייעצת לרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה
  • כחברה בחבר הנאמנים של התנועה לשיפור איכות החברה והחיים בישראל
  • בוועדת ההיגוי בתחרות: "אות המעסיק המתקדם" לו היו שותפים נציבות שירות המדינה, התאחדות התעשיינים בישראל, פורום מנהלות בתעשייה ושדולת הנשים

לאחר השירות הצבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2004 מונתה יוגב לסמנכ"ל שירות הלקוחות בהוט[3] ופרשה לאחר שלושה חודשים בתפקיד עקב סיבות אישיות[4], הקימה עם שותפתה עו"ד מירה בר נר ניצן את חברת SWITCH בע"מ.

יוגב בוגרת קורס גישור וניהול משא ומתן אינטגרטיבי. כמו גם, שוק ההון ודיני עבודה- המכללה למנהל קמפוס ת"א, קורס דירקטורים בחברות ציבוריות וקורס אסטרטגיה עסקית בתקופות משבר- במרכז הישראלי לניהול. בנוסף, הוסמכה כמאמנת אישית (MCI) כמאמנת ניהולית/ארגונית (EMCI) וטיפול בפרקטיקת - NLP.

עוסקת גם בפיסול, ציור ויוצרת בפסיפס, הקימה בשנת 2005, את "דיאלוג בחומר", תוך סינרגיה עם שאר תחומי עיסוקה.

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 20042008 יוגב שימשה כיו"ר הוועד המנהל במכון אדלר.

בין השנים 2004–2010 כיהנה כחברה במועצה המייעצת לשר התשתיות הלאומיות בנושא חוק הנפט[5].

בשנת 2005 מונתה על ידי שר הביטחון שאול מופז, כחברה בוועדת בן בסט לבחינת קיצור שירות החובה בצה"ל. הוועדה הגישה המלצותיה לשר הביטחון ב-2006.

משנת 2004 ועד 2017 כיהנה כחברת הנהלה וכראש תחום החינוך, ההסברה והמחקר בסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט בוועד האולימפי בישראל[5]. בתקופת כהונתה מיסדה וניהלה את מערכות הידע: אתר האינטרנט על תכניו, אפליקציה לספורטאים, ניוזלייטר לספורטאים ולמעטפת התומכת בהם. פורסמו מאמרים חשובים ובעלי ערך בתחום הסימום, נערכו כנסים והסברות תוך שיתוף פעולה עם המכללה האקדמית בווינגייט, מכון וינגייט ומשרד הבריאות. במסגרת פרויקט "אולמפיזים" – מחנכים לערכים בוועד האולימפי בישראל, שולבה יחידת הסברה לבני נוער בנושא סכנות הסימום בספורט. כמו גם, בוצעה הכשרה אקדמית ראשונה בנושא סימום בספורט, במרכז הארצי להתפתחות מקצועית לעובדי הוראה במשרד החינוך. יוגב, ייזמה ופעלה לכתיבת האמנה למניעת סימום בספורט והייתה שותפה בכתיבת התקנון הלאומי למניעת סימום בספורט ועדכונו. בין השנים 2004–2015, ביוזמתה ואחריותה בוצע ניטור של תוצאות הסימום של הספורטאים. בשנת 2015, הועבר נושא זה לאחריות ד"ר עינת פלס עת מונתה כחברת הנהלה בשנה זו.

משנת 2009 מכהנת כחברת המועצה הציבורית וחברת הוועד המנהל באוניברסיטה הפתוחה.

משנת 2014 מכהנת כחברת הוועד המנהל במרכז סוזן דלל למחול.

משנת 2017 מכהנת כחברת וועדת הביקורת במט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית).

משנת 2018 מכהנת כיו"ר הוועדה לשוויון מגדרי בוועד האולימפי בישראל.

במסגרת פעילותה המוניציפלית, שימשה במשך שלוש שנים כיו"ר וועד האגודה השיתופית בנירית וכחברת הוועדה הציבורית לכתיבת והטמעת ה"קוד האתי" במועצה אזורית דרום השרון.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוזי יוגב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אבירמה גולן, שקר הח"ן, הבל היופי, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2001
  2. ^ פרוטוקול מספר 53 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה, עמוד 14, 28 במרץ 2000, הכנסת
  3. ^ אביבה קרול, ‏תא"ל במיל. סוזי יוגב מונתה סמנכ"ל שירות לקוחות ב-HOT, באתר גלובס, 15 ביולי 2004
  4. ^ יעל גאוני, ‏סמנכ"ל שירות הלקוחות של HOT פורשת לאחר 3 חודשים, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2004
  5. ^ 1 2 אודות, אתר הוועדה הממלכתית למניעת סמים בספורט