סודות בית השמפניה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | קריסטין הרמל |
| שפת המקור | אנגלית |
| הוצאה | |
| הוצאה | מודן, הוצאת הכורסה |
| תאריך הוצאה | ספטמבר 2020 |
| הוצאה בעברית | |
| תרגום | ניצה פלד |
סודות בית השמפניה הוא רומן היסטורי שנכתב על ידי קריסטין הרמל, הספר יצא לאור בספטמבר 2020 ב"הוצאת הכורסא". הסיפור נע בין אמריקה בת זמננו לצרפת הכבושה בחבל שמפאן הציורי שבו בימים כתיקונם עסוקים בני המקום בייצור יינות מיוחדים. הרומן בנוי כסיפור בתוך סיפור ומדבר על אהבה, חברות, נאמנות והקרבה עצמית ומלחמה.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העלילה מתרחשת כסיפור בתוך סיפור: הסיפור החיצוני מתרחש ב-2019. אוליביה קנט מניו יורק מגיעה לצרפת בעקבות סבתה הקשישה מיד לאחר שהתגרשה מבעלה. הסיפור החיצוני מתאר את מסלולן של שתי הנשים מניו-יורק לפריז ומשם לעיירה ריימס שבצרפת ובמקביל מספר על התהליך הרגשי שעוברות השתיים עד להשלמה עצמית ולהבנה מה זו אהבה אמיתית.
הסיפור הפנימי מתרחש בשנים 1940–1945, תקופת מלחמת העולם השנייה: אינס ומישל שובו מגלים שהשנים הראשונות כזוג נשוי לא קלות הכלל, בעיקר בזמן שהגרמנים פולשים לצרפת. מישל חובר לתנועת הרזיסטאנס (תנועת ההתנגדות הצרפתית לממשל ולנאציזם בשנים אלו) ומשקיע בה את רוב זמנו. במקביל הוא מנהל רומן עם סלין לורן, אשתו של השותף של מישל לעבודה והיינן הראשי שלו, תיאו לורן. בעקבות רומן זה סלין נכנסת להריון ויולדת את בנם דוד. יחסיה של אינס עם מישל הולכים ומתרופפים, ואינס מרגישה אבודה במסגרת המשפחתית. בעקבות כך עושה טעויות שתצטער עליהן כל חייה. היא הופכת להיות הפילגש של נציג גרמני חשוב בממשלה ומסכנת את חבריה בכך שתפלוט בטעות פרט על התנועה או על הזהות היהודית של סלין. בהמשך מנסה לחפות על האחוזה שלהם ובעיקר על מישל, סלין ותיאו בכך שמצטרפת לתנועת ההתנגדות בדרום צרפת ומגדלת את בנם של סלין ומישל עד שמגיעה להשלמה עצמית.[1]
הדמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אינס שובו: אשתו הטרייה של מישל שובו, פזיזה, חמומת מוח ולעיתים בעקבות הנסיבות מרגישה לבד בעולם ,אך בהמשך הספר מתגלה גם כבעלת לב טוב ורחמנית.
- מישל שובו: בעלה הטרי של אינס שובו, בעל אחוזת שובו, חבר בארגון הרזיסטאנס ומאהבה של סלין לורן. המלחמה הפכה אותו לאדם מתבודד ופזיז
- תיאו לורן: בעלה של סלין לורן, היינן הראשי באחוזת שובו
- סלין לורן: אשתו של תיאו לורן, המאהבת של מישל שובו, סלין יהודייה והמצב שהיא נמצאת בו הופך אותה לבן אדם מאוד לחוץ ומפוחד, אבל מישל נותן לה רגעים של שלווה
- אדית תיירי: חברתה הטובה של אינס שובו, חברה בארגון הרזיסטאנס, אשתו של אדואר תיירי, אחראית ולוחמת אמיצה
- אדואר תיירי: בעלה של אדית תיירי, בעל ה"בראסרי מולן", חבר בארגון הרזיסטאנס
- אוליביה קנט: נכדתה של אדית תיירי, מדוכאת בעקבות גירושיה מבעלה
- ז'וליאן כהן: עורך הדין של אחוזת שובו, נכדו של סמואל כהן
- סמואל כהן: סבו של ז'וליאן כהן, חברה הטוב של אדית תיירי[1]
רקע היסטורי לעלילת הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלקו העיקרי של הספר עוסק במלחמת העולם השנייה בשנים 1940 עד 1945 בצרפת. הרקע ההיסטורי של הספר הוא תקופת השואה בצפון צרפת בחבל שמפאן- ארדן ועל תנועת הרזיסטאנס.[2]
במאי 1940 נכנעה צרפת לגרמנים לאחר קרב מהיר וקצר, חודש לאחר מכן חולקה צרפת לשניים:
- הצפון, "האזור הכבוש", היה נתון תחת שלטון צבאי גרמני
- הדרום, "האזור החופשי", היה תחת שליטתה של ממשלת וישי (הממשלה הצרפתית ששיתפה פעולה עם המדינות שלחמו נגד בעלות הברית ), ברשות המרשל פטן.[2]
ההחרפה בחקיקה ובמדיניות האנטי-יהודית באה לידי ביטוי בצפון בעיקר ובכוונה תחילה כנגד יהודים זרים, אלה שאינם יזראליטים (יהודים שהוריהם אינם אזרחי צרפת). בעקבות הידרדרות המצב באזור הכבוש, יהודים רבים ברחו לדרום. כבר בשנת 1942 נעצרו וגורשו יהודים זרים וותיקים. העדויות ומראות הזוועה של המעצרים והגירושים הגיעו לציבור הצרפתי והתקבלו בזעזוע, ותגובתו של הציבור אפשרה את הרחבת פעולות הרזיסטנס.[2]
תנועת הרזיסטנס, תנועת ההתנגדות בצרפת, נולדה כתגובת נגד לכיבוש הגרמני בשנת 1940. היא הייתה קבוצה קטנה, אשר האמינה שיש להתנגד לכיבוש הגרמני. בראשיתה, עיקר פעולתה של המחתרת הייתה הפצת עיתונים מחתרתיים. משנת 1941 צמחה המחתרת בצרפת לממדים רחבים והפכה לתופעה. היא תרמה רבות בשחרור צרפת מהנאצים.[2]
הספר עוסק בחלק הצפוני של תנועת הרזיסטאנס שנמצאת בחבל שמפאן שנמצא בצפון צרפת:
תנועת ההתנגדות בצפון – האזור הכבוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]התנועה המוכרת ביותר שגם הוכרה על ידי השלטון היא "רחוב מרלו" ע"ש הרחוב בו התאגדו חברי התנועה, תנועה זו פעלה בעיקר בהצלת והסתרת ילדים יהודים, מאמציה התרכזו בעזרה סוציאלית, במטבחי תמחוי ובמרפאות. בקיץ 1943 הגיעו אנשי קבוצה יהודית קומוניסטית לחזק את המחתרת הקומוניסטית בצפון. כמו בכל צרפת גם המחתרת בצפון סבלה מאבדות, ויהודים שהיו חברים בה גורשו למזרח אירופה.[2]
ביקורות על הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבקרי הספר כתבו שהספר מקסים. הוא נכתב על פי מחקר אישי של הסופרת המבוסס על סיפורם האישי של תושבי חבל שמפאן בצרפת, הם הדגישו שהספר כתוב בצורה עדינה אך מדויקת על יחסי אהבה של זוגות צעירים בתקופת מלחמת העולם השנייה, ואיך ברגעי משבר תכונות כמו חברות ונאמנות עומדות במבחן. כמו כן, הסופרת מתארת את האומץ של תושבי המקום לעמוד ולהילחם נגד הנאצים.[3]
הקוראים אהבו במיוחד את ההשפעה של החלטה גורלית אחת פזיזה על העתיד של חיים שלמים של מספר אנשים, ולרוב הם סיכמו שהסיפור מטלטל ומרגש עם המון תקווה.[3]