סבסוד צולב

סבסוד צולב הוא כינוי להוזלת מחיר של שירות לפלח אוכלוסייה אחד, על חשבון העלאת המחיר לאותו שירות לפלח אוכלוסייה אחר, כך שייווצר לספק השירות רווח בחשבון הכולל.

לעיתים נטען כי חברות בעלות שליטה מונופולית על שיווק יצוא חקלאי נוטות לבצע סובסידיות צולבות, אך חוסר שקיפות בפעילותם מקשה, עד בלתי אפשרי, לקבוע אם זה המקרה.

במדינות רבות, טלקומוניקציה (כולל גישה לפס רחב), שירותי דואר, תעריפי חשמל ותעבורה קולקטיבית, בין היתר, מסובסדות. במקרים מסוימים, קיימת תקרת מחיר אוניברסלית לשירותים, המובילה לסבסוד צולב לטובת התחומים שעלויות האספקה עבורם גבוהות.

סבסוד צולב נפוץ בעיקר בתחומים מסחריים כמו ענף התקשורת, התחבורה (הציבורית), המזון אך קיים אף בתשלומי המיסים המוניציפליים.

כך, מחירי נסיעה באוטובוס בקווים ציבוריים שאינם בעלי היתכנות כלכלית לא ישקפו את המחירים שהיו נהוגים בהיעדר סבסוד צולב. ההכנסות מקווים רווחיים יותר (בינעירוניים או קווים "מבוקשים" יותר) מכסים את העלויות ואובדן הרווחים בקווים הפחות אטרקטיביים, וזאת על מנת לאפשר את המשך פעילות אותם קווים חיוניים.

כמו כן נעשה שימוש בסבסוד צולב בתחומים נוספים, למשל, מימון שיחות טלפון פנים ארציות שנחשבות חיוניות, על ידי גביית מחירים גבוהים יותר במחירי השיחות הבינלאומיות, שהתעריף בהן אינו משקף בהכרח את המחיר שהיה מושג בתחרות חופשית, על מנת לאפשר את השירות החיוני.

דוגמאות אלו הן כחלק ממדיניות הרגולטורים לאפשר שירותים חיוניים במחירים נמוכים יחסית. סבסוד צולב מאפשר לחברות מסוימות גם לנצח במכרזים למתן שירותים או סחורות על ידי הצעת מחיר זול מהמתחרים בכך שפער הרווחים הנמנע יושג באמצעות תחומים אחרים רווחיים יותר.

דוגמה לתחום בו נאסר במפורש בחקיקה ראשית לקיים סבסוד צולב הוא תחום תעריפי החשמל, שנקבעים על ידי הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל. הרשות קובעת את תעריפי החשמל בהתאם לעיקרון העלות של ייצור החשמל והספקתו ללקוחות, בסעיף 31(א) לחוק משק החשמל, התשנ"ו - 1996, בו נקבע במפורש כי לא יוזלו תעריפים לאחד על חשבון העלאתם לאחר".

בתחום שירותי החשמל, נושא הסבסוד הצולב נחקר בדרום קוריאה. החוקרים מצאו כי ההכנסות החסרות ברשת של שירותים גדלות בכ-0.83% על כל עלייה של 1% בחדירה של שימוש ביצירת חשמל סולרי למגורים , ולקוחות בשכבת השימוש הנמוכה ביותר מספקים יותר סובסידיות צולבות ללקוחות בשכבות השימוש הגבוהות יותר, כמו עם ריבוי גבוה יותר של יצירת חשמל סולרי למגורים.

ביקורת

לדברי Osmo Soininvaara , סופר כלכלה פוליטית וסטטיסטיקאי וחבר פרלמנט פיני, סובסידיה צולבת מובילה להפסדי רווחה לנוסעים באזורים עירוניים, בטענה שגם אם יש סיבות לסבסוד תחבורה ציבורית באזורים דלילים, עדיף לתת סבסוד מיסוי כללי במקום שנוסעים באזורים צפופים יותר יעניקו סבסוד על ידי הפניית רווחים מהשקעה חוזרת בשירותים אלה. הדבר מביא לתעריפים גבוהים יותר, שכר נמוך יותר לעובדים, תדירות נמוכה יותר ורכבים ישנים יותר בשירותים פופולריים, מפחיתים את האטרקטיביות של השירותים ופיזור סיכונים פיננסיים של שירותים לא רווחיים לשירותים רווחיים ויכול לגרום לקיצוץ בשירותים רווחיים לכיסוי הפסדים צפויים ובלתי צפויים. סבסוד צולב מטיל את הנטל הכספי על שירותים לא רווחיים על נוסעים שלעיתים קרובות יש להם את המינימום יכולת לשלם. הוא גם מציין שבאזורים דלילים, מכוניות לרוב ידידותיות יותר מבחינה אקולוגית מאוטובוסים.

כמה כלכלנים טוענים שסבסוד צולב במפעלים בבעלות המדינה מגדיל את הסבירות לשיטות אנטי-תחרותיות כמו תמחור טורף. הם טוענים כי הרגולטורים, כמו הרגולטורים של הדואר בארצות הברית, צריכים לפקח על הקצאת העלויות של מונופול ממלכתי כדי להבטיח שההכנסות שנוצרו בשוק בעל המונופול לא ישמשו להפחתת התחרות בשווקים תחרותיים.