סארדאנאפאלוס
סארדאנאפאלוס הוא דמות ספרותית-בדיונית שנוצרה על ידי הסופר היווני קטסיאס, הוא מתואר כמלך האחרון של האימפריה האשורית וכמי שהביא במו ידיו לנפילתה. סארדאנאפאלוס מצטייר כדמות דקדנטית המכלה את חייו ואת משאבי האימפריה ומת באורגיית הרס. הדקדנס האגדי של סארדאנאפאלוס הפך מאוחר יותר לנושא בספרות ובאמנות, במיוחד בעידן הרומנטי.
חוקר הספרות הבריטי ארנסט הרטלי קולרידג' (Ernest Hartley Coleridge), בהערותיו על עבודותיו של ביירון, קובע, "אין צורך להזכיר לקורא המודרני סארדאנאפאלוס ההיסטורי הוא דמות לא מאומתת אם לא בלתי ניתנת לאימות ... הדמות הנשית שקטסיאס תיאר או המציא, הוא נוכל ועצלן השקוע בהוללות, שבסופו של דבר נאלץ לאחוז נשק, ולאחר התנגדות ממושכת אך לא יעילה, התאבד על מנת שלא ייאסר".
תמצית הסיפור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיפור המקורי מפרי עטו של קטסיאס אבד ונשמר בספריו של דיודורוס סיקולוס. דיודורוס אומר שסרדנאפאלוס, בנו של אנקינדארקסס, עלה על כל השליטים הקודמים בעצלות ובפאר. הוא בילה את כל חייו בשחיתות והשחתת מידות. הוא התלבש בבגדי נשים והתאפר. היו לו פילגשים רבים שני המינים. ודרש כי סיפוק פיזי הוא מטרת החיים היחידה. אורח חייו גרם לחוסר שביעות רצון בתוך האימפריה האשורית, ואיפשר לקנוניה נגדו להתפתח ברית של מדים, פרסים ובבלים ערערה על האשורים. סרדנפולוס עורר את עצמו לפעולה והצליח לנצח את המורדים מספר פעמים בקרב, אך לא הצליח לרסק אותם. מתוך אמונה שהביס את המורדים, סרדנאפלוס חזר לאורח חייו הדקדנטי, והורה על הקרבת קורבנות וחגיגות. אך המורדים בכוחות חדשים. חייליו של סרדנאפאלוס הופתעו במהלך החגיגות והצבא האשואי הובס בקרב המכריע.
סרדנאפאלוס חזר לנינוה כדי להגן על בירתו, בעוד צבאו הופקד בפיקודו של גיסו, שהובס ונהרג עד מהרה. לאחר ששלח את משפחתו למקום מחסה בטוח, נערך סרדנפלוס להחזיק את נינוה. הוא הצליח לעמוד במצור ארוך, אך בסופו של דבר גשמים כבדים גרמו להצפה של החידקל, מה שהוביל להתמוטטות אחת מחומות ההגנה. כדי למנוע ליפול לידי אויביו, סרדנאפאלוס בנה לעצמו מדורה לשריפת גופתו ענקית עליה הוא הערים את כל הזהב, הכסף והלבוש המלכותי שלו והעלה את עצמו, את הסריסים והפילגשים שלו וכל רכושו באש.
אזכורים מאוחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מידע כללי | |
---|---|
צייר | אז'ן דלקרואה |
תאריך יצירה | 1827 |
טכניקה וחומרים | שמן על בד |
ממדים בס"מ | |
אורך | 395 |
רוחב | 495 |
נתונים על היצירה | |
מיקום | מוזיאון הלובר, פריז |
מות סארדאנאפאלוס (צרפתית: La Mort de Sardanapale) הוא ציור של הצייר אז'ן דלקרואה משנת 1827.
בדפי המבוא של הספר הראשון באתיקה של אריסטו, אלה שמשווים את החיים הטובים לחיים של התמסרות והשתעבדות לעונג, דומים לסרדנאפאלוס.
במערכה 4 בפאוסט של גתה, פוסט משיב בקריאה "סארדאנאפאלוס!" לשאלה של מפיסטופלס: למה פאוסט שואף. מפיסטופלס מציע את חיי ההנאה כמטרת חייו של פאוסט.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אשורבניפל, ממלכיה האחרונים של אשור, עליו מבוססת כנראה דמותו של סרדנאפאלוס.
- אלאגבאלוס, קיסר רומאי שדמותו וקורות חייו מזכירים את סארדאנאפאלוס
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סארדאנאפאלוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)