סאקיה גון
לידה |
26 במאי 1987 ניו ג'רזי, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
11 במאי 2003 (בגיל 15) ניוארק, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
סאקיה גון (26 במאי 1987 – 11 במאי 2003) הייתה לסבית אפרו-אמריקאית בת 15, שנרצחה בניוארק ברצח שנחשב פשע שנאה.
ריצ'רד מק'קולו, גבר אפרו-אמריקאי הואשם במותה ונידון ל-20 שנות מאסר[1].
הרצח
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-11 במאי 2003 בשעות הלילה, חזרה סאקיה גון מבילוי לילי בגריניץ' וילג' שבניו יורק עם חברותיה. בזמן שהן המתינו לאוטובוס התחילו עם גון וחברותיה שני גברים אפרו-אמריקאים, הן דחו אותם ואמרו לזוג הגברים שהן לסביות. בתגובה להצהרה זו, החלו הגברים לתקוף את גון. גון ניסתה להילחם חזרה ואחד הגברים, ריצ'רד מק'קולו דקר אותה בחזה ולאחר מכן שני הגברים ברחו באופן מיידי מהמקום ברכבם. לאחר שאחד מחברותיה של גון סימנה לנהגים חולפים לעצור, הגיע נהג שהביא את גון לבית החולים הסמוך, אך שם נפטרה מפצעיה[2].
גזר הדין
[עריכת קוד מקור | עריכה]מק'קולו, שהסגיר את עצמו לרשויות מספר ימים לאחר מכן, נעצר בקשר ב-16 במאי 2003[3]. במסגרת הסדר טיעון בוטלו אישומי הרצח ובמרץ 2005 הורשע מק'קולו באשמת הריגה בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות. באפריל 2005 הוא נידון ל-20 שנות מאסר.
תגובות לאירוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מותה של גון היה נושא לסדרה כתבות שהתפרסמה במשך יומיים בוושינגטון פוסט באוקטובר 2004 פרי יצירתה של הכתבת אן האל, שבילתה חודשים במחקר על חייהן של לסביות צעירות בניוארק[4]. הסדרה זיכתה את הכותבת בפרס פוליצר לכתיבה עלילתית ב-2005[5].
מותו של גון עורר זעם מצד הקהילה הגאה ולסבית בעיר. הקהילה, בשיתוף עם הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה ביקשו מראש העיר להקים מרכז קהילתי להומוסקסואלים ולסביות ואף ביקשו כי שוטרים יסיירו ברחוב בו התרחש הרצח 24 שעות ביממה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kleinknecht, William. "Lesbian Teen's Family Confronts Killer", The Star-Ledger, April 22, 2005.
- ^ Meenan, Mick. "Newark Schools Drop the Ball", Gay City News, May 30-June 5, 2003.
- ^ Carter, Barry. "Suspect In Teen's Stabbing Surrenders." The Star-Ledger, May 16, 2003.
- ^ https://www.washingtonpost.com/national/braving-the-streets-her-way/2015/12/02/dac51a18-9911-11e5-94f0-9eeaff906ef3_story.html
- ^ https://www.pulitzer.org/finalists/anne-hull-2