לדלג לתוכן

סאג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הכנת פיתה על סאג' המונח מעל פתיליה בישראל, 1956

סאג'ערבית: صاج) הוא כלי עממי להכנת פיתות, שגרסאות שונות שלו נפוצות בארצות ערב, הודו, סרי לנקה, פקיסטן ועוד. זהו משטח מתכת כבד וקעור המונח על מקור חום (גחלים או גז) ומשמש להכנת פיתות פשוטות. את הפיתות מניחים ישירות על הסאג' כשהוא חם מאוד ואופים אותן במשך דקות אחדות.

סאג'

יתרונותיו הם: פשטות הייצור; פשטות התפעול (שימוש במדורה למקור חום); שימוש שאינו דורש מיומנות; ניידות גבוהה; ניצול טוב של חום.

חסרונותיו: התוצר הוא מזון בסיסי ביותר, ותהליך האפייה יוצר עשן רב.

הסאג' חדר לתרבות הישראלית־יהודית בעשרות השנים האחרונות דרך תנועות הנוער, שם הוא מכונה בטעות "טאבון"[דרוש מקור]. בתנועות הנוער, הכנת הפיתות על הסאג' היא דרך לבדר ולחנך ילדים, הנהנים להכין במו ידיהם פיתות דקות ולאכול אותן מרוחות בממרח שוקולד או בלבנה.

אחזקה ואחסון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרו הסטנדרטי של הסאג' הוא 60 ס"מ, אך ניתן למצוא גם סאג'ים בקוטר של 40 ס"מ.

מאחר שהוא מפוייח לאחר השימוש הראשון, כדאי לשמור את הסאג' בתוך שק בד. את החלק עליו מניחים את הפיתות יש לשמן קלות לאחר השימוש למניעת החלדה. את החלק הבא במגע עם האש לא נהוג לנקות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]