לדלג לתוכן

נתנאל קורין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
נתנאל קורין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1974 (בן 50 בערך)
מקום לימודים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הטכניון, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס

נתנאל קורין (נולד ב-1974) הוא פרופסור להנדסת ננו-רפואה קרדיו-וסקולרית בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. כיום הוא מכהן כפרופסור חבר ולפני כן שימש כסגן דיקן הפקולטה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורין נולד בשנת 1974 בישראל, הוא סיים תואר ראשון בהנדסת מכונות (BSc) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנת 1996. בשנת 2005 סיים תואר שני (MSc) מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, ובשנת 2008 קיבל תואר דוקטור (PhD) מאותה פקולטה בטכניון.

בין השנים 2008–2014 ביצע פוסט-דוקטורט במכון וויס להנדסה בהשראה ביולוגית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).

פרופסור קורין הוא חוקר מוביל בתחום הנאנו-רפואה הקרדיווסקולרית. מחקרו מתמקד בפיתוח טכנולוגיות נאנו-רפואיות למניעה וטיפול במחלות קרדיווסקולריות, כגון תרופות נוגדות קרישה ו"סוכנים" לפירוק קרישי דם מכווני זרימה. הוא לוקח חלק בפיתוח מערכות מיקרופלואידיות לחקר תהליכים ביולוגיים ודגמים ביומימטיים של כלי דם.

עד כה[דרושה הבהרה], פרופ' קורין פרסם 59 מאמרי מחקר, כולל 47 מאמרים מדעיים ו-7 מאמרי סקירה. עבודתו זכתה לאזכורים נרחבים, עם אלפי ציטוטים, והופיעה במספר כלי תקשורת, כולל מאמר בולט משנת 2012 שפורסם בכתב העת Science. הוא שיתף פעולה עם חוקרים מובילים ממוסדות כמו הרווארד, MIT, אוניברסיטת בוסטון ועוד.

פטנטים והמצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור קורין מחזיק בכמה פטנטים. בין היתר הגיש בקשה לפטנטים על טכנולוגיות כמו אספקת תרופות ממוקדת לטיפול בהיצרות ותופעות פקקת בכלי דם, ננו-תרפיות לטיפול בשבץ איסכמי ומערכות ביומימטיות לחקר מחלות ריאה. פטנטים בולטים שלו כוללים פיתוח ננו-חלקיקים לטיפול בשבץ איסכמי (2021), מערכות זרימה ביומימטיות למחלות ריאה (2021, 2022), וננו-תרפי המופעל על ידי גזירה לכלי דם חסומים (2015). פטנט נוסף שפורסם בשנת 2023 הוא שסתום לב שנועד להפחית את קיפאון הדם ולהפחית את הסיכון להיווצרות קריש. הטכנולוגיות המוצעות שפיתח קורין שואפות לקדם טיפולים בהפרעות קרדיווסקולריות באמצעות גישות ננו-רפואיות ומודלים ביו-מימטיים המשכפלים מצבים פיזיולוגיים.

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הישגיו הבולטים של קורין הם קבלת מענק של 150 אלף יורו מטעם מועצת המחקר האירופית בשנת 2024.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]