נתנאל טולמדג'

נתנאל טולמדג'
Nathaniel Pitcher Tallmadge
לידה	8 בפברואר 1795; צ'טהאם, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	2 בנובמבר 1864 (בגיל 69); באטל קריק, מישיגן, ארצות הברית
שם לידה	Nathaniel Pitcher Tallmadge
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	ויסקונסין
השכלה	יוניון קולג' (1815)
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית ; המפלגה הדמוקרטית
	4 במרץ 1833 – 4 במרץ 1835; (שנתיים)
	→ צ'ארלס דאדלי
	4 במרץ 1835 – 4 במרץ 1837; (שנתיים)
	4 במרץ 1837 – 4 במרץ 1839; (שנתיים)
	27 בינואר 1840 – 4 במרץ 1841; (שנה)
	4 במרץ 1841 – 4 במרץ 1843; (שנתיים)
	4 במרץ 1843 – 17 ביוני 1844; (שנה)
	דניאל ס. דיקינסון ←
חתימה

נתנאל פיצ'ר טולמדג' (באנגלית: Nathaniel Pitcher Tallmadge‏; 8 בפברואר 1795 – 2 בנובמבר 1864) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי. הוא כיהן בשתי קדנציות כסנאטור ארצות הברית מניו יורק (1833 – 1844) והיה המושל השלישי של טריטוריית ויסקונסין (1844 – 1845).

ביוגרפיה

ראשית חייו

טולמדג' נולד בצ'טהאם, ניו יורק, ב-8 בפברואר 1795, והיה בנם של ג'ואל טולמדג' (1756 – 1834) ופיבי (לבית פוטר; 1779 – 1842). ג'ואל טלמדג' היה מוותיקי המהפכה האמריקאית ונפח לפני שהשיג הצלחה כחקלאי וסוחר עצים בביתו בגבעת טולמדג' בבארטון, ניו יורק. נתנאל טולמדג' למד במכללת ויליאמס לפני שעבר ליוניון קולג', שם סיים את לימודיו ב-1815. לאחר מכן עבר לפוקיפסי כדי ללמוד משפטים עם בן דודו הראשון, ג'יימס טולמדג' הבן הוא זכה להתקבל ללשכת עורכי הדין בשנת 1818, ונכנס למשרד משפטי בשותפות עם בן דודו, ג'יימס. השותפות נמשכה עד לבחירתו של ג'יימס טולמדג' לסגן מושל ניו יורק ב-1825, ולאחר מכן המשיך נתנאל טלמדג' לעבוד בכוחות עצמו.

קריירה

טולמדג' הפך להיות פעיל בפוליטיקה בתור ג'קסוניאני. הוא היה חבר באספת מדינת ניו יורק ב-1828, וכיהן בסנאט של מדינת ניו יורק בין השנים 1830 ל-1833, במושבים ה-53, ה-54, ה-55 וה-56.

סנאטור ארצות הברית

ב-1833 הוא נבחר כדמוקרט ג'קסוני לסנאט של ארצות הברית לתקופת כהונה שהתחילה ב-4 במרץ 1833. ב-1838, הוא היה חבר ב"שמרנים", פלג של דמוקרטים לשעבר שלא היה מרוצה מהמדיניות של יורשו של אנדרו ג'קסון, מרטין ואן ביורן ואחיזתו של ואן ביורן בפוליטיקה של ניו יורק כראש המכונה הפוליטית של אלבני ריג'נסי. השמרנים תמכו במועמדים הוויגים לתפקיד המושל וסגן המושל, ויליאם ה. סיוארד ולותר ברדיש, שנבחרו בדוחק על פני המכהנים ויליאם ל. מרסי וג'ון טרייסי. עריקתם של השמרנים נחשבה למבשר לבחירות לנשיאות ב-1840, שבהן הובס ואן ביורן על ידי ויליאם הנרי הריסון.

עד לבחירות בניו יורק בשנת 1839 לסנאטור אמריקאי, טולמדג' היה מזוהה עם הוויגים, שהציעו אותו לבחירה מחדש. הדמוקרטים שלטו בסנאט של המדינה, והם התנגדו לטולמדג' בגלל החלטתו לנטוש את ואן ביורן. על ידי סירובם להצביע, הדמוקרטים בסנאט של המדינה מנעו מכל מועמד להשיג רוב. כתוצאה מכישלונו של בית המחוקקים בבחירה, מושבו של טולמדג' התפנה ב-4 במרץ 1839. עד 1840, הוויגים שלטו בשני בתי הרשות המחוקקת. ב-13 בינואר 1840 הם בחרו מחדש את טולמדג' לסנאט, וציינו בהחלטותיהם שאושרו כי תאריך התוקף הוא ב-4 במרץ 1839. הוא התיישב ב-27 בינואר 1840 וכיהן עד 17 ביוני 1844, אז התפטר כדי לקבל מינוי כמושל טריטוריאלי.

ב-1840 הוצע לטולמדג' המועמדות הוויגית לסגן הנשיא. הוא דחה אותה, וג'ון טיילר הוצב כמועמד ונבחר בניצחון הוויגי עם ויליאם הנרי הריסון. לפי דיווחים שפורסמו ב-1841, טולמדג' דחה גם תפקיד בקבינט ושגריר, משום שהעדיף להישאר בסנאט.

מושל טריטוריית ויסקונסין

בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-19, רכש טולמדג' שטח אדמה גדול במה שהפך לפונד דו לאק, ויסקונסין, בציפייה לבנות בית לפרישתו. ב-1844, ג'ון טיילר, שהפך לנשיא בעקבות מותו של הריסון, הציע לטולמדג' את מושל טריטוריית ויסקונסין. הוא הסכים, ועבר לפונד דו לאק. הסנאט אישר את המינוי ביוני, וטולמדג' הגיע לוויסקונסין באוגוסט. לג'יימס דואן דוטי, שהיה מושל מאז 1841, היו יחסי מחלוקת עם בית המחוקקים הטריטוריאלי. למרות שהמחוקקים חשדו בתחילה כלפי טולמדג', שלא התגורר בוויסקונסין לפני מינויו, הוא זכה בהם על ידי נקיטת גישה פייסנית בהודעתו הראשונית. הוא הבטיח לא לנקוט בגישה מפלגתית מדי, הוא דגל בהרחבת מסילות הברזל, בהתאם לעמדה שלקח כמחוקק מדינתי וסנאטור אמריקאי. הוא גם טען נגד הארכת תקופת ההתאזרחות של אזרחות ויסקונסין ל-21 שנים, וקידם חוות ניסויים וחברות חקלאיות. בית המחוקקים אישר להדפיס ולהפיץ את הודעתו, כולל 750 עותקים בגרמנית, הפעם הראשונה שמחוקקים בוויסקונסין נקטו בפעולה כזו.

בבחירות לנשיאות 1844 ניצח הדמוקרט ג'יימס ק. פולק. באפריל 1845, מינה פולק את הנרי דודג' לכהן כמושל טריטוריאלי. דודג', שהיה גם המושל הראשון של טריטוריית ויסקונסין, אושר בקלות על ידי הסנאט האמריקאי, וקיבל את תפקידו החדש ב-8 באפריל 1845.

טולמדג' החליט להישאר בוויסקונסין, ובנה את מקום מגוריו המתוכנן בפונד דו לאק, שם עסק בעריכת דין בזמן שחי בפנסיה למחצה. הוא גם החזיק בית בוושינגטון הבירה, לשם נסע לעיתים קרובות כדי לשמש כשגריר לא רשמי של ויסקונסין בממשלה הפדרלית ולוביסט למען האינטרסים שלה.

מאוחר יותר בחייו הפך טלמדג' לספיריטואליסט, והיה משוכנע בקיומם של החיים שלאחר המוות. בעבר הוא היה מאמין בתחזיות מוקדמות, וטען שיש לו אחת שהביאה לכך שהוא נמלט בקושי ממוות על סיפון ה-USS פרינסטון כאשר תותח התפוצץ וגבה את חייהם של חמישה אנשים. בשנות ה-40 של המאה ה-19, הוא החל לטעון כי ביקרו אותו רוחות, והוא חיבר מבוא ל"ריפוי האומות" של צ'ארלס לינטון, ספר שלטענתו הוכתב לו רוחות רפאים. הוא גם כתב נספח לכרך הראשון של "ספיריטואליזם" מאת ג'ון וו. אדמונדס וג'ורג' ט. דקסטר. לאחר מותו של ג'ון קלהון, טען טולמדג' שרוחו ביקר אותו ואמר שהיא יכולה לתקשר איתו. דווח כי טולמדג' גם מאמין בתקשורת אחרת כביכול רוחנית, כולל צליפות הרצפה והשולחן שליוו בדרך כלל סיאנסים.

חיים אישיים

בשנת 1824, טולמדג' התחתן עם אביגיל לואיס סמית' (1804 – 1857), בתו של השופט אייזק סמית' מוושינגטון, ניו יורק. ב-1864 הוא נישא לקלמנטיין רינג. ילדיו של טולמדג' היו:

אייזק סמית' טולמדג' (נולד ב-1824), שהפך לחבר באספת מדינת ויסקונסין.
ויליאם דייוויס טולמדג' (1826–1845), שמת זמן קצר לאחר סיום לימודיו ביוניון קולג'.
גריר טולמדג' (1827–1862), בוגר האקדמיה הצבאית של ארצות הברית וקפטן בצבא ארצות הברית. הוא מת בפורט מונרו במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית.
לואיזה טולמדג' (1829–1830), שמתה צעירה.
מרי לואיזה טולמדג' (1831–1893), אשתו של נפוליאון בורדמן הראשון מוויסקונסין, והשני ויליאם בולדווין מפילדלפיה.
לורה טולמדג' (1833–1889), אשתו של ד"ר ויליאם ט. גאלווי מאו קלייר, ויסקונסין.
ג'ון ג'יימס טולמדג' (1835–1897), מנהל הדואר של פיבלס, ויסקונסין, וסוכן פיבלס של מסילת הברזל של Sheboygan ו-Fond du Lac.
ג'וליה טולמדג' (1835–1919), אשתו של נשיא הבנק אוגוסטוס ג' ראגלס מפונד דו לאק.
אמילי בארטלט טולמדג' (1840–1900), אשתו של ג'יימס ד. טולמדג' משיקגו.

בשנותיו המאוחרות יותר, טולמדג' התגורר בהרמוניה, קהילה מתוכננת לרוחניים בבאטל קריק, מישיגן. הוא מת בבאטל קריק ב-2 בנובמבר 1864, ונקבר בבית הקברות רינצי בפונד דו לאק.

האדם הראשון שנקבר בבית הקברות רינצי היה בנו של טולמדג' ויליאם, שמת ב-1845. בשנת 1853 תרם טולמדג' שמונה וחצי דונם מביתו כדי לשמש ליצירת בית הקברות. לאחר מכן רכשו נאמניו 24 דונם נוספים, אותם ניצלו להרחבה מתוכננת.

בן דודו הראשון, ג'יימס טולמדג' הבן, היה חבר הקונגרס של ארצות הברית מניו יורק (1817 – 1819), סגן מושל ניו יורק (1825 – 1826), והנשיא הראשון של אוניברסיטת ניו יורק מאז הקמתה (שג'יימס עזר לה יחד עימו) בשנת 1831 עד 1850. אחותו של ג'יימס, בת דודה ראשונה נוספת של נתנאל, הייתה רבקה טלמדג', שנישאה לתאודורוס ביילי, חבר קונגרס של ארצות הברית וסנאטור ארצות הברית מניו יורק, כמו גם מנהלת הדואר של העיר ניו יורק. בן דודו הראשון, היה בנג'מין טולמדג', חבר הקונגרס של ארצות הברית מקונטיקט. דרך משפחת טולמדג', נתנאל הוא בן דוד רחוק של ארנסט המינגוויי ובן אפלק.

צאצאים

דרך בתו מרי לואיזה טלמדג' (אשתו של נפוליאון בורדמן), הוא היה סבו של צ'ארלס ראגלס בורדמן, לוטננט גנרל של ויסקונסין.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נתנאל טולמדג' בוויקישיתוף

נתנאל טולמדג', באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
נתנאל טולמדג', באתר "Find a Grave" (באנגלית)