נתנאל חיים פאפע
 | |
| לידה |
ה'תקצ"ד אנטיפליא, ליטא |
|---|---|
| פטירה |
1906 (בגיל 72 בערך) חנוכה ה'תרס"ו ירושלים |
| מדינה |
ליטא  |
| מקום פעילות | אנטיפליא, ירושלים. |
| תקופת הפעילות |
?–1905 |
| השתייכות | יהודי ליטאי |
| רבותיו | הרב משה צבי רבינוביץ' |
| חיבוריו | מגיד מישרים, דובר ישרים, אורח ישרים, דבר ישועה |
| בת זוג | חנה שושא |
| צאצאים | הרב ישראל שחור |
  | |
הרב נתנאל חיים פאפע (ה'תקצ"ד - כ"ח כסלו תרס"ו) היה רב ליטאי, מחבר ספרים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב נתנאל חיים פאפע נולד באנטיפליא בתקצ"ד לרבי משה נחמן ולפראדיל, בצעירותו למד אצל רב העיר הרב משה צבי רבינוביץ', בהגיע לפרקו נשא את חנה שושא.
באנטיפליא היה מוסר שיעור יומי בגמרא ושיעור שבועי במקרא, שימש גם כשד"ר לכולל הוראדנא בירושלים.
בשנת תרנ"א עלה לירושלים יחד עם אשתו בנו ישראל יצחק ובתו.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאפע הדפיס חלק מחיבוריו בחייו, נינו הרב ישראל שחור אב בית דין בחיפה ובתל אביב ודיין בבית דין הגדול ההדיר את כתביו.
- דבר ישועה, פירוש למגילת אסתר, ירושלים תרנ"ב, ושוב בירושלים תשס"ט.
- מגיד מישרים, ביאור להגדה של פסח, ירושלים תר"ס, ושוב ירושלים תשס"ח.
- תפילת ישרים,[1] ביאור לסידור התפילה, נדפס על ידי בנו הרב ישראל יצחק, החיבור שרד עד פסוקי דזמרה.
- דובר ישרים,[2] ביאור לתורה, פאפע כתב את החיבור כסיכומים לשעורים שמסר כך שבספרו ישנם מהדורות שונות, החיבור בשלוש החומשים הראשונים נערך על ידי המחבר עצמו, שני החומשים האחרונים נערכו על ידי בנו הרב יצחק ישראל, החיבור נדפס על ידי נכדו הרב ישראל שחור, שלושה כרכים, ירושלים, הקדמת החיבור אשר הכילה מבוא למהות הספר וכללים בפירוש התורה אבדה.
כמו כן פרסם תשובות הלכתיות בנושאים מגוונים בקובצי המאסף, תורה מציון, ואור תורה.[3]
בכתב ידו קיים פירוש למשניות, תשובות הלכתיות ממנו נדפסו בספרי רבני דורו, הרב יעקב שאול אלישר, והרב שלום הדאיה.[4]
ספריו הודפסו בהסכמת הרב יוסף חיים זוננפלד, הראי"ה קוק, האדר"ת, רבי שמואל סלנט, רבי חיים חזקיהו מדיני, ורבי יעקב שאול אלישר.
דרכו הפרשנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרכו הפרשנית של פאפע חדשנית וניכרת במיוחד בחיבורו לתורה, להלן מספר נקודות בולטות:
- כפילויות - פעמים רבות ישנם פסוקים אשר לכאורה חוזרים על עצמם. הפרשנים עמדו על קושיות אלו ותירצו כל אחד כדרכו, ופאפע לרוב במקרים כאלה מפרש שבפרשה מסופרים שני סיפורים ועל כן התורה חוזרת על עצמה.
כך בסיפור יציאת מצרים המחבר מעלה את הסתירה על אם עם ישראל יצאו בחצות הלילה או בבוקר. המחבר מיישב בדרך חריגה - לדעתו בני ישראל יצאו בחצות הלילה ושבט לוי והזקנים יצאו בנחת בבוקר.
- סיפור מפוצל - לעיתים מסופרים בתורה שני סיפורים במרחק אחד מהשני, פאפע למד שלעיתים זה סיפור אחד שפוצל לצורך מקומי, או יתרה מכך שני סיפורים שהכתוב ערבב אותם, גישה זו פורסמה מאוחר יותר על ידי הרב אלחנן סמט.
לדוגמה, בתורה מסופר שיעקב בירך את מנשה ואפרים בפרשת ויחי, פאפע לאחר 24 קושיות מבאר שחלק מהסיפור המסופר בפרשת ויחי היה כבר בפרשת ויגש.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כרטיס הקבר של נתנאל חיים פאפע, באתר הר הזיתים
- חידושו של הרב סמט שנמצא בכת"ד הדובר מישרים פשטות המתחדשים, גיליון י טבת תש"פ, עמ' 51 - 65.
- הרב בן ציון קואינקה (עורך), הרב נתנאל חיים פאפע (מחבר), מאמר על אקדמות, המאסף יא סימן כג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- יואל קטן, נתקבלו במערכת – ספר אורח מישרים, המעין ניסן תשע"ה, גיליון 213, עמ' 118
- מידע על נתנאל חיים פאפע בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סידור תפלת ישרים, ירושלים 5667, באתר היברובוקס
- ^ שם ספר זה ניתן על ידי המהדיר
- ^ ראו: הרב בן ציון קואינקה (עורך), הרב נתנאל חיים פאפע (מחבר), מספר הערות, המאסף (מכון הכתב) 2 סימן כח, באתר אוצר החכמה; הרב בן ציון קואינקה (עורך), הרב נתנאל חיים פאפע (מחבר), להוציא ממון בחזקה, המאסף (מכון הכתב) 4 סימן סח, באתר אוצר החכמה; הרב נתנאל חיים פאפע, ביאור בפרשת אחרי, תורה מציון ג (ה ו) סימן יז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); הרב נתנאל חיים פאפע, ביאור בגמרא יבמות, תורה מציון ג (ה ו) סימן יג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); הרב בן ציון קואינקה (עורך), הרב נתנאל חיים פאפע (מחבר), בשר אדם לענין טומאה, המאסף (מכון הכתב) 8 סימן פח, באתר אוצר החכמה
- ^ הרב שלום הדאיה, ודבר שלום, יורה דעה תשובה ט
- ^ :
ערך מורחב – ברכת אפרים ומנשה#פרשנות חדשה לסיפור
| בקרת זהויות |
|
|---|