נתנאל דאנס-הולנד
_by_Nathaniel_Dance,_(later_Sir_Nathaniel_Dance-Holland,_Bt).jpg) | |
| נתנאל דאנס-הולנד, דיוקן עצמי | |
| לידה |
8 במאי 1735 ממלכת בריטניה הגדולה  |
|---|---|
| פטירה |
15 באוקטובר 1811 (בגיל 76) דידקוט, הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
1753–1782 (כ־29 שנים) |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
ריאליזם |
| בן או בת זוג |
הרייט בישופ (1790–?) |
  | |
נתנאל דאנס-הולנד (באנגלית: Nathaniel Dance-Holland; 8 במאי 1735 – 15 באוקטובר 1811) היה צייר פורטרטים אנגלי ומאוחר יותר פוליטיקאי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נתנאל דאנס-הולנד הוא בנו השלישי של האדריכל ג'ורג' דאנס האב (הוא הוסיף את הסיומת 'הולנד 'בהמשך חייו). למד אמנות אצל פרנסיס היימן, וכמו בני דורו הרבים למד גם באיטליה, שם פגש את אנג'ליקה קאופמן וצייר כמה ציורים היסטוריים וקלאסיים.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשובו לאנגליה הפך דאנס-הולנד לצייר פורטרטים מצליח. עם היימן ואחיו האדריכל ג'ורג' דאנס הצעיר, היה אחד ממייסדי האקדמיה המלכותית לאמנויות בשנת 1768.
הוא הוזמן לצייר את המלך ג'ורג 'השלישי ואת מלכתו, בתוספת קפטן ג'יימס קוק והסופר דייוויד גריק. דיוקנו הקבוצתי "משפחת פיבוס" (1769) נמצא באוסף הגלריה הלאומית של ויקטוריה, מלבורן, אוסטרליה.[1]
בשנת 1790 ויתר על הקריירה האמנותית והיה לחבר פרלמנט במזרח גרינסטד בסאסקס. הוא כיהן במושב זה עד 1802 אז עבר לבדווין בווילטשייר, שם כיהן עד 1806. בשנת 1807 חזר לתפקידו במזרח גרינסטד, עד מותו בשנת 1811. בשנת 1800 זכה בתואר ברון.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דאנס-הולנד היה נשוי להרייט, בתם של סר ססיל בישופ, ואלמנתו של תומאס דאמר (נפטר ב-1781), עבורו אחיו תכנן את הבית בקרנברי פארק, ליד ווינצ'סטר.[2] הם התגוררו באחוזת ליטל ויטנהאם בברקשייר (אוקספורדשייר).[3] אשתו נפטרה ב-1825.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
צ'ארלס קלרק -
הפגישה בין דידו לאנייס -
מרתה ריי -
משפחת פיבוס -
-
פרדריק נורת' -
ליידי קלייב
_-_George_III_(1738%E2%80%931820)_-_138273_-_National_Trust.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ NGV Collection, web.archive.org, 2009-10-02
- ^ "Horninghold, Gartree Hundred"
- ^ Ford, David Nash (2008). "Sir Nathaniel Dance Holland (1735-1811)". Royal Berkshire History. Nash Ford Publishing. Retrieved 16 June 2011.