נתן אגמון

נתן אגמון

לידה	7 באוגוסט 1896 כ"ח באב ה'תרנ"ו זבניגורודקה, אוקראינה
פטירה	29 בפברואר 1980 (בגיל 83) תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה	נתן בִּיסְטְרִיצקי
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית

נתן אגמון (בִּיסְטְרִיצקי) (כ"ח באב ה'תרנ"ו, 7 באוגוסט 1896 – י"ב באדר תש"ם, 29 בפברואר 1980, ישראל) היה סופר, מחזאי, מתרגם, עורך ומבקר עברי.

קורות חיים

נולד בשנת 1896 לשמואל, סוחר, ולבילה בת יצחק פלח בעיר זְבֵנִיגוֹרוֹדְקָה (Звенигородка) בפלך קייב שבדרום האימפריה הרוסית (כיום במחוז צ'רקאסי באוקראינה), בתחום המושב היהודי. קיבל חינוך מסורתי בחדר והתעניין גם בספרות הרוסית. בשנת 1913 עלה לארץ ישראל כדי ללמוד בגימנסיה הרצליה. לאחר שנת לימודים אחת נסע בקיץ לחופשה בבית הוריו ברוסיה, ונקלע למלחמת העולם הראשונה. בשנות המלחמה הוא עבר להתגורר ביקטרינוסלב ובאלכסנדרוב, שם החל לעסוק בפעילות ציונית. כבר בצעירותו פרסם ביקורת ומסות ספרותיות בעיתונות העברית. בהיותו נואם מוכשר, הוא הרבה לבקר בערים ובעיירות והרצה שם מטעם האגודות הציוניות השונות

ב-1918 נישא לחיה בת אריה ליב גוטמן, ולזוג נולדו שני בנים: שמואל ויעקב.

ב-1920 חזר לארץ, ושנה מאוחר יותר יצא בשליחות "הפועל הצעיר" להרצאות במחנות גדוד העבודה, שעסקו בסלילת כביש חיפה-ג'דה. על סמך התחברותו עם חבורה מהקבוצה הוא התבקש על ידי מאיר יערי לסייע להם בעריכה והבאה לבית הדפוס את רשימות הווידוי שכתבו בעת ישיבתם המבודדת בביתניה-עילית. הקובץ שפורסם בשנת 1922, "קהילייתנו", זכה לפרסום רב. בהשראתו, כתב אגמון בשנת 1926 את הרומן רחב היריעה "ימים ולילות".

בשנים 1922 - 1952 שימש ראש מחלקת הנוער והתעמולה בקרן קיימת לישראל, ופרסם חוברות הסברה ציונית. השתתף במספר קונגרסים ציוניים כנציג הקק"ל. לאחר שפרש מעבודתו התמסר ליצירתו הספרותית.

עסק גם בתרגום ופרסם מאמרים רבים בעיתונות העברית, מהם ב"העם", "השילוח", "הפועל הצעיר", "מעברות", "ראזסווייט" ועוד.

נתן אגמון-ביסטריצקי נפטר בגיל 83.

יצירתו הספרותית

הרומן "ימים ולילות" הוא יצירת הפרוזה המשמעותית ביותר של אגמון. יצירה זו נחשבת למבשרת את בואו של המודרניזים הארץ-ישראלי. הספר מתמקד בתיאור הדמויות והזיכרונות, הבדידות והקולקטיב, ההווי והטקסים של החבורה בביתניה-עילית. אגמון הגדיר אותו במהדורה האחרונה של הספר כ"הגדה על מיתוס העדה" ששואפת להגיע אל השורשים המיתיים הראשוניים הקיימים ביסודה של כל צורת חיים אנושית.

גם המחזות שכתב אגמון משלבים בין היסודות הריאליים והאקספרסיוניסטיים. מאבקים בין חיי גלות לכיסופי גאולה, בין דמויות היסטוריות לגיבורי הזמן הריאלי. הוא התעניין בשלושה נושאים עיקריים בהיסטוריה היהודית: הופעתו של ישו הנוצרי על רקע הבית השני, הופעתו של שבתי צבי במאה השבע-עשרה ועלייתו של הרצל לקראת היעוד הציוני. שלושה אירועים חשובים שבאמצעותם חקר את הנושא המשיחי כפי שהתבטא מדי פעם בהיסטוריה היהודית. כמה ממחזותיו הועלו על הבמה החל משנות השלושים של המאה ה-20.

בכתיבתו התיעודית הוא פרסם את רשמי ביקורו בקהילות השונות של היהודים בארץ ובגולה, למשל: "קריית ענבים (1924), ו"קסמי יבשת" (1924) על מסעותיו בדרום אמריקה. ספריו העיוניים כוללים זיכרונות אישיים המשולבים עם דברי מסה וביקורת וכתובים בסגנון סוער שהתאפיין בו.

במאמר שכתב בשנת 1917 בעיתון "העם" על שאול טשרניחובסקי, הוא דיבר על הייחוד שבין שירתו לזו של ביאליק ויצירתו של ברדיצ'בסקי שהיו עדיין שרויים ב"קרע שבלב" בין עולם ההלכה היהודי ממנו הגיעו, לבין העולם המודרני שבו חיו: ”בכדי להשתחרר כליל מן הלך הנפש של העבר ולמצוא מרכז כובד חדש [...] מן ההכרח הוא להיוולד מחוץ לחומת הגטו, מחוץ לקירות הישיבה וצלליה השוממים, שאין שום מפלט ושום הצלה מהם, כי חודרים הם לתוך מעמקי הנפש ונחרתים לעד בדמו של האמן...”

אגמון-ביסטריצקי עסק גם בתרגום. הבולטים שבין תרגומיו הם "דון קיחוטה" לסרוונטס (1958) ומבחר משיריו של המשורר הצ'יליאני פבלו נרודה (1954).

מספריו

• ימים ולילות, 1926, 1940, 1978.
• קסמי יבשת : רשמי מסע באמריקה הדרומית, 1948

מחזות

• יהודה איש קריות, 1930
• שבתאי צבי, 1931
• ליל ירושלים, 1934
• ירושלים ורומי, 1938
• יוספוס, 1939
• ישוע מנצרת, 1941
• מחלפות אבשלום, 1960
• חזון האדם, 1964

תרגום

• מבחר שירים, פבלו נרודה, ספרית פועלים, מרחביה, 1954.
• ההידלגו החריף דון קיחוטה מן למנצ’ה, מיגל דה סרוונטס סאאוורדה, מספרדית, הציורים – מרסל ינקו, ספרית פועלים, מרחביה, 1958.

עריכה

• קהיליתנו, קובץ מאת אנשי ביתניה עילית, 1922.
• תורה ובנין: לזכר הרב מאיר בר-אילן, ירושלים: הקרן הקיימת לישראל, תש"י.

לקריאה נוספת

• 'ביסטריצקי, נתן', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 79. (הספר בקטלוג ULI)
• עליזה שנהר-אלרעי, קוראת במקור: על אגדות עתיקות וחדשות, הוצאת פרדס, 2016, הפרק "הגדה על מיתוס העדה לנתן ביסטריצקי", עמ' 193–233.

קישורים חיצוניים

• כתבי נתן אגמון בפרויקט בן-יהודה
• רשימת הפרסומים של נתן אגמון, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אבנר הולצמן, אגמון (ביסטריצקי) נתן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• הספרים של נתן אגמון, באתר "סימניה"
• סופרו של הנוער על הספרות ועל הנוער - שיחה עם נתן ביסטריצקי, הצפירה, 24 בפברואר 1927
• נתן אגמון, דף שער בספרייה הלאומית
• נתן אגמון, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• נתן אגמון, בארכיון הבימה

מכּתביו:

• משורר האישיות המשוחררת (שאול טשרניחובסקי), העם, 30 באפריל 1917
• קומדיה של גאולה (להסברת "ישוע מנצרת"), על המשמר, 25 במאי 1951