נתה דושניצקי-קפלן

נתה דושניצקי-קפלן
לידה	1 באפריל 1918; אלכסנדריה, מצרים
פטירה	20 במאי 2005 (בגיל 87); תל אביב-יפו, ישראל
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול
מקום לימודים	הגימנסיה העברית "הרצליה"
תחום יצירה	ציור

נתה (נתניה) דושניצקי-קפלן (1 באפריל 1918 – 20 במאי 2005), שנודעה רק בשמה הפרטי, הייתה ציירת ישראלית.

ביוגרפיה

נתה נולדה באלכסנדריה שבמצרים, אליה עבר אביה, ד"ר משולם לבונטין, מתל אביב, לרגל תפקידו כרופא גדוד נהגי הפרדות הציוני. נתה נקראה על שם סבה, אבי אמה (גניה), נתן דונביץ. סבה, אבי אביה הוא זלמן דוד ליבונטין. בהיותה תינוקת, בשנת 1919, שבה עם הוריה לישראל והם חזרו והתיישבו בתל אביב, שם למדה בשנים 1935-1923 בגימנסיה הרצליה.

ב-1936 למדה מזכירות וניהול בלונדון, ושבה לארץ ישראל ב-1938. נתה נישאה לגבי ברדי, שאיתו התגוררה בקפריסין, אך בשנת 1940, בעקבות מלחמת העולם השנייה חזרה לתל אביב, שם נולד בנה דוד (דדי). לאחר מכן נפרדה מבעלה. בשנת 1942 נישאה לידיד נעוריה המהנדס גרשון דושניצקי ובשנת 1948 נולד בנה ליאור. בשנת 1954 נפטר בעלה, בגיל צעיר. אחיה הצעיר הוא המשפטן פרופ' אביגדור לבונטין.

אמנות

נתה החלה לצייר מאוחר, לאחר שנישאה פעמיים ולאחר שילדה שני ילדים. ב-1955, לאחר מות בעלה השני, החלה את דרכה האמנותית בלימודי עיצוב פנים בבית הספר לעיצוב "פארסונס" בניו יורק. ב-1957 נישאה לד"ר מיכאל קפלן ושנה לאחר מכן החלה ללמוד ציור אצל טובה ריכטר. בשנים 1959–1960 למדה נתה אצל מינה זיסלמן, ואחר כך בשנים 1962–1963 למדה במכון אבני בתל אביב. בין מוריה היו יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי. מאז הרבתה לסייר, לצייר ולהציג בגלריות ובמרכזי אמנות שונים בישראל ומחוצה לה, ומדי פעם שהתה תקופות ממושכות בלונדון ובפריז.

כתלמידה של שטרייכמן וסטימצקי שמה של נתה נקשר ל"אופקים חדשים", והיא שילבה את האור והצבע הישראליים שאופייניים לסגנון זה, יחד עם הסגנון האירופאי של אור רך יותר, ושל ארגון ואיפוק. היא פיתחה סגנון אישי משלה - נופים ודיוקנאות אקספרסיביים, שהפכו מופשטים יותר ויותר, עם משיכות מכחול עזות ובוטות ועם צבעים חיים וחזקים על בדים גדולים מאוד. נתה הייתה ציירת נמרצת מאוד, שהטיחה צבעים בבד, וציירה רק בעמידה, כדי להשיג את עוצמת ותנופת המכחול. כמה מבקרים כינו את סגנונה "גברי", והופתעו מהניגוד הבולט בין דמותה השברירית והאלגנטית, לבין ציוריה הגדולים והבוטים. לאחר פטירתו של בנה הבכור דדי, בשנת 1996, הפכו ציוריה למופשטים ורוחניים יותר.

נתה הייתה חברה באגודות הציירים בישראל, בפריז ובלונדון, והמשיכה להציג בתערוכות קבוצתיות חשובות וגם בתערוכות יחיד בישראל ומחוצה לה, ולזכות בשבחים ובפרסים. עבודותיה נמצאות באוספים פרטיים וכן ובמוסדות ציבור בישראל ובחוץ לארץ, ובהם במוזיאון תל אביב לאמנות, בבניין הסוכנות היהודית, אוניברסיטת תל אביב, בית ההסתדרות, בית התנ"ך, ובניין האספה הלאומית הצרפתית (פריז).

נתה נפטרה בביתה בתל אביב. נקברה בבית העלמין קריית שאול.^[1]

תערוכות יחיד

בשנת 1965 הציגה תערוכת יחיד ראשונה בגלריה צ'מרינסקי בתל אביב. ומאז השתתפה בתערוכות רבות, בעיקר בחוץ לארץ.

בשנת 1988 ערכה תערוכה רטרוספקטיבית במשכן לאמנות בחולון, והאוצר היה הצייר יחזקאל שטרייכמן, שגם נשא את דברי הפתיחה.

בשנת 2001 הציגה בבית האמנים בתל אביב, תערוכה מעבודותיה המגוונות שציירה בישראל ומחוצה לה, ובהתאם לכך נקבע שם התערוכה "בין עין כרם לפריז".^[2] האוצרת הייתה פרופ' גילה בלס, שעוד קודם לכן חקרה את יצירתה של נתה, ובשנת 2000 פרסמה עליה ספר בשם נתה קפלן.^[3]

פרסים

ציון לשבח על התמונה "דיוקן אמי" בתחרות פורטרטים על שם פול-לואי ויילר מטעם האקדמיה לאמנויות יפות, פריז (1979).
תעודה ומדליית ברונזה מטעם המכון האקדמי של פריז על ציורה "זיכרון" (1992).
פרס "יד הזהב" מטעם S.I.B.A (צרפת); בשנים 1998, 1999 במדליה ותעודה על שם לואי דימולן מטעם האגודה הבינלאומית לאמנויות יפות בצרפת (1993).
תעודה ומדליית זהב לאמן זר מצטיין מטעם F.N.C.F (צרפת) (1999, 2001).
ציון לשבח לאמן זר מטעם סלון קרוסל של הלובר, פריס (מקום שבו נתה הציגה) ומדליית זהב בתערוכה "Victoire 2000", צרפת (2000).
שנתיים לאחר מותה, נערכה תערוכה מיני-רטרוספקטיבה של קפלן במוזיאון תל אביב, בניהול האוצרת גילה בלס (2007).^[4]

קרן על שמה

בשנת 2006 נוסדה קרן על שמה של נתה דושניצקי-קפלן מטעם מוזיאון תל אביב, המעניקה פרס שנתי בסך 40 אלף שקל לאמן ישראלי. בין הזוכים: יהודית לוין ואלימה. הקרן נוצרה ביוזמת בנה ליאור דושניצקי, יזם ומנהל פרויקטים בעל חברת לינב, האחראי על הקמתם של דיזנגוף סנטר,^[5] המשכן לאמנויות הבמה והפרויקט של ככר הבימה.

גלריית עבודות

"פלמחים", 1982, שמן על בד
"מרומי גולן", 1993, שמן על בד

לקריאה נוספת

בלס, גילה, נתה קפלן, תל אביב: הוצאת נתה קפלן, 2000 (הוצאה שנייה ומעודכנת ב-2007, לכבוד התערוכה במוזיאון תל אביב).
מרקוס, רות, נשים יוצרות בישראל 1920-1970, תל אביב: סדרת מגדרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008.
גבריאל טלפיר, גזית-ירחון לאמנות ולספרות, כרך ל"א, חוברת א-ד, אפריל-יוני 1974, הוצאת גזית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נתה דושניצקי-קפלן בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ נתה קפלן באתר חברה קדישא ת"א–יפו
^ דוד רפ, שובה של אמנית המסעות, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2001
^ גילה בלס, נתה קפלן, הוצאת נתה קפלן, 2007.
^ דנה גילרמן, זיכרון הוא גם עניין של כסף, באתר הארץ, 17 במאי 2007
^ תמר וילרפורט, מצפה הימים: נופש על יאכטה, באתר כלכליסט, 2 ביולי 2008

[1] נתה קפלן באתר חברה קדישא ת"א–יפו

[2] דוד רפ, שובה של אמנית המסעות, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2001

[3] גילה בלס, נתה קפלן, הוצאת נתה קפלן, 2007.

[4] דנה גילרמן, זיכרון הוא גם עניין של כסף, באתר הארץ, 17 במאי 2007

[5] תמר וילרפורט, מצפה הימים: נופש על יאכטה, באתר כלכליסט, 2 ביולי 2008

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]