נשים קטנות (סרט, 1949)

נשים קטנות
Little Women

כרזת הסרט
מבוסס על	נשים קטנות מאת לואיזה מיי אלקוט
בימוי	מרווין לרוי
הופק בידי	מרווין לרוי
תסריט	אנדרו סולט שרה י. מייסון ויקטור הירמן
עריכה	ראלף וינטרס
שחקנים ראשיים	ג'ון אליסון פיטר לאופורד מרגרט או'בראיין אליזבת טיילור ג'נט לי רוסאנו בראצי מרי אסטור
מוזיקה	אדולף דויטש מקס שטיינר
צילום	רוברט פלנק, צ'ארלס שונבאום
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	מטרו גולדווין מאייר
חברה מפיצה	מטרו גולדווין מאייר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	10 במרץ 1949
משך הקרנה	121 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט רומנטי, סרט ילדים, סיפור התבגרות, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית
פרסים	פרס אוסקר לארט דיירקטור הטוב ביותר, צבע (סדריק גיבונס, פול גרויס, אדווין בי ויליס, Jack D. Moore)
דף הסרט ב־IMDb

נשים קטנות (באנגלית: Little Women) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1949 המבוסס על הרומן באותו שם מאת לואיזה מיי אלקוט. התסריט והמוזיקה של הסרט לקוחים מהגרסה הקולנועית משנת 1933 בכיכובה של קתרין הפבורן. הסרט צולם בטכניקולור וביים אותו מרווין לרוי. את התסריט כתבו סאלי בנסון, ויקטור הירמן, שרה י' מייסון ואנדרו סולט. המוזיקה המקורית היא מאת אדולף דויטש ומקס שטיינר. בסרט מככב השחקן האיטלקי רוסאנו בראצי בהופעת בכורה בקולנוע האמריקאי. סר סי אוברי סמית' שהקריירה שלו נמשכה ארבעה עשורים, נפטר ב-1948. "נשים קטנות" היה הסרט האחרון בו השתתף.

תקציר העלילה

בעיירה קונקורד שבמסצ'וסטס בתקופת מלחמת האזרחים האמריקנית חיות האחיות לבית מארץ' – מג (ג'נט לי), ג'ו (ג'ון אליסון), איימי (אליזבת טיילור) ובת' (מרגרט או'בראיין) – יחד עם אמן בעוני יחסי, אחרי שאביהן הפסיד את רכושו לאיש עסקים חסר מצפון. בעוד שמר מארץ' (ליאון איימס) משרת בצבא האיחוד, גברת מארץ' (מרי אסטור), המכונה בפי בנותיה "מרמי", שומרת על המשפחה מאוחדת ומלמדת את הבנות לתת לאלה שמזלם לא שפר עליהם, במיוחד לקראת חג המולד הקרב. על אף שאיימי המפונקת לעיתים קרובות רוטנת על מצבם הכלכלי והעדר העושר והסטטוס החברתי, ג'ו מבדרת את כולם בסיפורים ומחזות שהיא כותבת, ובת' הרגישה והביישנית מלווה את ההפקות הביתיות בנגינה בפסנתר שאינו מכוון.

ג'ו הנמרצת, טומבוי בהופעתה, מתיידדת עם תיאודור "לורי" לורנס (פיטר לאופורד), נכדו של השכן העשיר של משפחת מארץ', ג'יימס לורנס (סי אוברי סמית'). בהמשך אותו חורף ג'ו מרשימה את מר לורנס בהגינותה ובהשפעתה החיובית אל לורי, והוא מזמין את האחיות מארץ' לנשף בביתו המפואר. בנשף מחזר אחרי מג המורה הפרטי של לורי, ג'ון ברוק (ריצ'רד סטאפלי). ג'ו מסכימה לרקוד עם לורי כשנדמה להם שאין איש בסביבה, אבל איימי ובת' צופות בהם במעלה המדרגות. התנהגותו המחוספסת של מר לורנס מתרככת כשהוא פוגש את בת', שמזכירה לו את נכדתו האהובה שמתה. כשהוא מגלה שהיא נגנית מוכשרת, הוא מציע לה לבוא לביתו ולנגן בפסנתר הגדול כרצונה. הערב מסתיים בנימה שלילית כשאיימי ובת' שומעות את גברת גרדינר (איזבל רנדולף) ובתה מרכלות על מרמי.

ככל שהשבועות עוברים גוברת אהבתו של לורי לג'ו, אבל היא דוחה אותו כמחזר, וטוענת שהיא אוהבת אותו כחבר, ולעולם לא תינשא לו. בינתיים ג'ו מנסה לדכא את רגשותיה העמוקים של מג למר ברוק, מחשש שנישאים ינתקו את הקשר בין האחיות. האביב מגיע, ומרמי מקבלת הודעה שמר מארץ' נפצע והוא נשלח לבית חולים צבאי בוושינגטון די. סי. ג'ו מבקשת מדודתה העשירה (לוסיל ווטסון) כסף עבור הנסיעה ברכבת למרמי, אבל השתיים מתווכחות כשג'ו חסרת הסבלנות מסרבת להיענות לדרישותיה של הדודה מארץ'. אחר כך הדודה הולכת לקראת המשפחה ונותנת להם כסף, אבל ג'ו כבר מכרה את שערה היפה עבור הכסף לנסיעה. בהיעדרה של מרמי בת' תופסת את מקומה בעזרה לשכנים ונדבקת במחלת השנית. האחיות המודאגות והמבוהלות מבינות כמה הן תלויות במרמי. כשהאם חוזרת, החום של בת' יורד, וכל המשפחה מתאחדת כשלורי מביא בהפתעה את מר מארץ'.

אחרי כמה חודשים מג מתחתנת עם מר ברוק, ולורי מציע נישואים לג'ו, אבל היא מסרבת לו, ומסבירה שהיא רוצה להקדיש את חייה לכתיבה. לורי המאוכזב עוזב אותה ונוסע לאירופה. ג'ו עצובה מכך שאיבדה גם את מג וגם את לורי, החבר הטוב ביותר שלה, עוברת לגור בניו יורק ולקדם את הקריירה שלה. בבית של משפחת קירקה, שם היא מתאכסנת, ג'ו פוגשת את פרופסור באר (רוסאנו בראצי), המורה לגרמנית של ילדי המשפחה. הוא מציג בפניה את המוזיאונים לאמנות ואת האופרה. באר מסכים לקרוא את סיפוריה של ג'ו, אבל היא נפגעת מהביקורת שלו עליהם. ג'ו מרגישה זנוחה בגלל לורי, ופגועה מכך שהדודה מארץ' שהבטיחה לקחת אותה לאירופה, לקחת במקומה את איימי. פרופסור באר מנחם את ג'ו ומציע לה לכתוב מהלב. ג'ו מחליטה לחזור הביתה שם עזרתה נדרשת כי בת' חולה מאוד. כשג'ו מגיעה לבית המשפחה הכמעט ריק, היא מגלה שבת' נוטה למות, והיא מטפלת במשך שבועות אחדים בנערה האמיצה הנושאת את סבלה ללא תלונות.

אחרי מותה של בת' ג'ו משככת את יגונה בכתיבת רומן בשם "בת' שלי", אותו היא שולחת לפרופסור באר. בהמשך מג, כעת אמא לתאומים, מספרת לג'ו בעדינות שלורי ואיימי התאהבו באירופה והם עומדים להתחתן. על אף שג'ו שמחה עבור בני הזוג, היא מבינה לראשונה כמה היא בודדה, ורוצה להיות נאהבת. לורי ואיימי חוזרים כבעל ואישה, ומשפחת מארץ' חוגגת בשמחה את איחוד המשפחה. החגיגה נקטעת כשפרופסור באר מגיע עם הרומן של ג'ו, אותו הוא דאג להוציא לאור. אולם כשלורי פותח לפניו את הדלת, באר מניח בטעות שג'ו התחתנה, והוא בנימוס מסרב להזמנתו של לורי להצטרף אליהם. ג'ו משיגה אותו, וכשהיא מסבירה את המצב השנים מתחבקים והוא מציע לה נישואים. ג'ו מקבלת בשמחה את הצעתו, ומובילה את בעלה לעתיד לבית החמים שם מחכה להם כל המשפחה.

צוות השחקנים

• ג'ון אליסון – ג'ו
• פיטר לופורד – לורי
• מרגרט או'ברייאן – בת'
• אליזבת טיילור – איימי
• ג'נט לי – מג
• רוסאנו בראצי – פרופסור באר
• מרי אסטור – מרמי
• לוסיל ווטסון – הדודה מארץ'
• סר סי אוברי סמית' – מר לורנס
• ליאון איימס – מר מארץ'
• הארי דאוונפורט – ד"ר ברנס
• ריצ'רד סטפלי – ג'ון ברוק
• קוני גילקריסט – גברת קירקה
• אלן קורבי – סופי

יציאה לאקרנים

הסרט תוכנן לצאת ב-1948, אבל הקרנת הבכורה נדחתה עד למרץ 1949 והוצגה כאטרקציה לחג הפסחא באולם המוזיקה רדיו סיטי בניו יורק.

הסרט "נשים קטנות" היה לאחד משוברי הקופות של שנת 1949. לפי הרישומים ב-MGM ההכנסות של הסרט בארצות הברית ובקנדה היו 3,425,000 דולר, ובשאר העולם 2,495,000 דולר. רווחי הסרט היו 812,000 דולר.

פרסים

זכייה

• 1950 – פרס אוסקר להפקה האמנותית הטובה ביותר (צבע), לסדריק גיבונס, פול גרויס, אדווין בי ויליס, ג'ק די מור

מועמדות

• 1950 – פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר (צבע), לרוברט פלנק וצ'ארלס שונבאום

הבדלים בין הסרט לרומן

• בגרסה זו בת' מארץ' (מרגרט או'בראיין) היא צעירה בשנים אחדות מאיימי מארץ' (אליזבת טיילור), בעוד בספר בת' מבוגרת יותר מאיימי.
• במקום הפגישה הראשונה בין ג'ו ולורי במסיבת ערב השנה החדשה, הם נפגשים כשהבנות למשפחת מארץ' לוקחות את ארוחת הבוקר למשפחת האמל. כמו כן ג'ו מבקרת את לורי כשהוא חולה בביתו.
• במסיבה של ערב השנה החדשה כל ארבע הבנות משתתפות ולא רק מג וג'ו. הן עוזבות את המקום מוקדם כי בת' כועסת כשהיא שומעת אנשים מרכלים על אמה.
• בתחילת הספר האחיות מקבלות דולר אחד כל אחת והן מחליטות לקנות מתנה לאמן. בסרט הן אכן קונות מתנה בסופו של דבר, אבל לפני כן הן קונות דברים לעצמן.
• בספר גברת מארץ' מוציאה את איימי מבית הספר כשהמורה שלה, מר דייוויס, מכה אותה בסרגל על ידה. בסרט היא בצרות כי היא מציירת על לוח הצפחה שלה, אבל היא לא מקבלת מכות.

הגרסה של סלזניק

דייוויד או. סלזניק התכוון להפיק את הסרט. הצילומים החלו בספטמבר 1946, אבל הוא החליט שאינו יכול להתמודד עם הפקה גדולה נוספת, אחרי המאמץ של צילומי "דו-קרב בשמש", ולכן מכר את הזכויות והתסריט ל-MGM. הקאסט של סלזניק כלל את ג'ניפר ג'ונס (ג'ו), דיאנה לי (איימי), במבי לין (בת'), רונדה פלמינג (מג) ואן רוויר (מרמי).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נשים קטנות בוויקישיתוף

• "נשים קטנות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "נשים קטנות", באתר נטפליקס
• "נשים קטנות", באתר AllMovie (באנגלית)
• "נשים קטנות", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "נשים קטנות", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
• "נשים קטנות", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• "נשים קטנות" באתר TCM Movie Database
• "נשים קטנות" בקטלוג מכון הסרטים האמריקאי