נשים על סף התמוטטות עצבים
 | |
| עטיפת ה-DVD הישראלי של הסרט. מימין: פפה, אליסיה, מריסה, קנדלה. | |
| בימוי |
פדרו אלמודובר  |
|---|---|
| הופק בידי |
פדרו אלמודובר, אוגוסטין אלמודובר |
| תסריט |
פדרו אלמודובר |
| עריכה |
חוזה סלסדו |
| שחקנים ראשיים |
כרמן מאורה אנטוניו בנדרס חולייטה סרנו רוסי דה פלמה |
| מוזיקה |
ברנרדו בונצי |
| צילום |
חוסה לואיס אלקאין |
| מדינה |
ספרד |
| חברת הפקה |
אל דסאו |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
 23 במרץ 1988 |
| משך הקרנה |
90 דק' |
| שפת הסרט |
ספרדית |
| סוגה |
סרט קומדיה, דרמה קומית, סרט דרמה |
| מקום התרחשות |
מדריד |
| תקציב | 700,000 דולר |
| הכנסות | $7,179,298 |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 womenontheverge |
| פרסים |
|
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
נשים על סף התמוטטות עצבים[1] (בספרדית: Mujeres al borde de un ataque de nervios) הוא סרט קולנוע קומי שכתב וביים פדרו אלמודובר. הסרט נוצר בשנת 1988, והקנה לאלמודובר מוניטין עולמי.
פפה מרקוֹס היא שחקנית טלוויזיה החשה צורך עז לספר חדשות אישיות חשובות לחברהּ לחיים, איוואן, שבדיוק עזב אותה. לא קל לה להשיג את איוון. בזעמה פפה מכינה גספצ'ו, החביב על איוואן, ומערבבת בו כ-30 גלולות שינה. מכאן מתפתחת עלילת הסרט לכיוונים מפתיעים.
הסרט זכה להצלחה גדולה ולכן קיבל עיבוד בימתי בצורת מחזמר. במחזמר כיכבו פטי לופון, שרי רנה סקוט ולורה בנאנטי, כולן כוכבות ברודוויי ותיקות.
את ההשראה לתסריט נתן מחזהו של ז'אן קוקטו, "הקול האנושי", שבשנת 2020 היווה בסיס לסרט נוסף של אלמודובר, "הקול האנושי".
עלילת הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]פפה מרקוֹס (בגילומה של כרמן מאורה) היא שחקנית טלוויזיה המתגוררת בדירת פנטהאוז שבה היא מגדלת תרנגולות, ארנבונים ובעלי חיים נוספים. חברהּ לחיים, איוואן, עזב אותה, וזה משרה עליה דיכאון. היא ואיוואן עבדו בדיבוב של סרטים זרים, ובפרט הסרט "ג'וני גיטר" בכיכובם של ג'ואן קרופורד וסטרלינג היידן. איוואן עומד לצאת למסע, כנראה עם חברה חדשה, ולכן מבקש מפפה שתארוז במזוודה את כל בגדיו הנמצאים בדירתה.
פפה נבדקת על ידי הרופא ושומעת ממנו חדשות חשובות, ולכן מבקשת לדבר עם איוואן. במאמציה ליצור קשר עם איוואן, היא מטלפנת גם לאשתו לשעבר, לוסיה (חולייטה סרנו), שאינה יציבה נפשית. בזעמה פפה מכינה גספצ'ו, החביב על איוואן, ומערבבת בו כ-30 גלולות שינה. פפה מציתה סיגריה, ותוך כדי כך מציתה את המזרן בחדר השינה שלה. לאחר שכיבתה את האש, היא יוצאת ומשאירה פתק לאיוואן בביתו, אך מגלה שלוסיה השליכה את הפתק. היא עוצרת מונית, ומורה לנהג, המתגלה כמעריץ של פפה, לעקוב אחר המונית שבה נסעה לוסיה. באמצעות המעקב הם מגלים את כתובתה של לוסיה.
פפה מתיישבת לצפות בחדשות הערב בטלוויזיה. לפני החדשות מופיעה פרסומת לאבקת כביסה, אשר פפה עצמה מככבת בה כשחקנית. בפרסומת פפה מגלמת את דמותה של אימו הגאה של רוצח דרכים מפורסם. היא מספרת כיצד בכל ערב בשובו מעמל יומו, כאשר בגדיו מגואלים בדם, היא מכבסת אותם עם אבקת הכביסה. כאשר השוטרים מגיעים לחיפוש אחר עקבותיו של הרוצח, היא שולפת בקור רוח את הבגדים הצחורים של בנה ממכונת הכביסה, והשוטרים משתאים למראה נקיונם[2]. סצנה זו מטרימה את הסצנה שתגיע מאוחר יותר, שגם בה יהיו שוטרים, גספצ'ו אדום כדם, וקור רוח של פפה.
חדשות הערב בטלוויזיה מדווחות על לכידת קבוצה של טרוריסטים שיעים. חדשות אלה גורמות חרדה לחברתה של פפה, קנדלה (מריה ברנקו), העושה מאמצים נואשים לספר לפפה את הגורם לחרדתה. היא אינה משיגה את פפה, משום שזו עסקה במשך הלילה בתצפית על ביתה של לוסיה, בתקווה שאיוואן יגיע אליו. היא מגלה שללוסיה ולאיוואן בן משותף בשם קרלוס (בגילומו של אנטוניו בנדרס).
פפה חוזרת עם שחר לביתה, ומגלה שהמשיבון שלה גדוש בהודעות של קנדלה. בזעמה היא תולשת את הטלפון ממקומו וזורקת אותו דרך החלון למרפסת. קנדלה מגיעה לדירתה של פפה, אך קודם שהיא מצליחה לשוחח עם פפה, מגיעים לדירה קרלוס וחברתו הסנובית, מריסה (רוסי דה פלמה), לאחר שבמקרה הופנו אליה על ידי מתווך, שבאמצעותו הציעה פפה את הדירה להשכרה. תמונתו של איוואן, הנמצאת ליד מיטתה של פפה, גורמת לפפה וקרלוס לגלות את הקשר ביניהם, וקנדלה הנואשת מלדבר עם פפה מנסה להתאבד בקפיצה מהמרפסת, אך מתחרטת ברגע האחרון וניצלת במאמצי יתר הנוכחים בדירה.
מריסה לוגמת מהגספצ'ו, בלי לדעת על תכולתו המיוחדת, ונרדמת מיד. קנדלה מצליחה לבסוף לספר מה מטריד אותה: היא התאהבה באדם ונתנה לו ולחבריו לשהות בדירתה, וכעת התברר לה שאלה הטרוריסטים השיעים שנעצרו, והיא חוששת שהמשטרה תבוא לעצור גם אותה. פפה יוצאת לפגישה עם פאולינה (השחקנית קיטי מנבר(אנ')), עורכת דין פמיניסטית, כדי שזו תסייע לקנדלה, אך פאולינה מתייחסת אל פפה בגסות. תוך כדי שהייתה של פפה במשרדה מתקשר לשם איוואן, ופפה מגלה שפאולינה רכשה כרטיסי טיסה לסטוקהולם. באותו זמן, בביתה של פפה, קנדלה מספרת לקרלוס שהטרוריסטים מתכננים לחטוף באותו ערב מטוס היוצא ממדריד לסטוקהולם ולהסיטו לביירות, כדי לשחרר טרוריסט שכלוא שם. קרלוס, שבינתיים תיקן את הטלפון של פפה, טילפן למשטרה, והודיע להם על תוכנית החטיפה, תוך שהוא מנתק מיד, כדי למנוע זיהוי של מקור השיחה, משום שקנדלה עדיין מפחדת מהמשטרה. במפתיע הוא מנשק את קנדלה.
פפה חוזרת לביתה, ולוסיה מטלפנת אליה ומודיעה שבכוונתה להגיע כדי להתעמת עם איוואן. קרלוס מספר שלוסיה, אמו, הייתה מאושפזת בבית חולים לחולי נפש מאז שאיוואן עזב אותה, ושוחררה רק לאחרונה. פפה, שמאסה באיוואן, זורקת את המזוודה שלו לרחוב, ומחטיאה אותו רק במעט, משום שהוא הגיע, יחד עם פאולינה, כדי לקחת את המזוודה בדרכם לסטוקהולם. קרלוס משמיע את התקליט "Soy Infeliz", ופפה, בחמת זעמה, לוקחת את התקליט ומעיפה אותו דרך החלון. התקליט עף ופוגע בפאולינה. פפה שומעת הודעה שאיוואן השאיר לה במשיבון, ושוב היא נמלאת זעם, וזורקת את המשיבון דרך החלון, והוא נופל על מכוניתם של פאולינה ואיוואן.
לביתה של פפה מגיעים לוסיה, טכנאי של חברת הטלפון שהוזמן לתקן את הטלפון, ושני שוטרים שהגיעו בעקבות הודעתו של קרלוס. קנדלה נבהלת מאוד, אך לקרלוס יש רעיון: הוא משקה את הטכנאי והשוטרים בגספצ'ו, במטרה להרדימם. אך לפני הירדמותם, בעודם מתחילים לחוש בטשטוש האופף אותם, שואל אחד השוטרים את פפה בחשדנות: גברת, מה שמת בגספצ'ו?! פפה לא מאבדת את עשתונותיה ומוסרת לו באופן יובשני את המתכון המפורט לגספצ'ו.[3] תוך כך הם נרדמים.
לוסיה לוקחת את אקדחיהם של השוטרים הישנים, ומאיימת על פפה. פפה מבינה שפניהם של פאולינה ואיוואן מועדות לטיסה לסטוקהולם שאותה הטרוריסטים מתכוונים לחטוף. לוסיה מגלה שהיא עדיין בלתי שפויה, ורק התחזתה לשפויה כאשר שמעה את קולו של איוואן בסרט מדובב. היא משליכה את הגספצ'ו על פפה, ויוצאת לשדה התעופה, בעזרת אופנוען שעליו היא מאיימת באקדחיה. פפה יוצאת למרדף אחר לוסיה, ואליה מצטרפת חברתו הנזעמת של האופנוען. הן עוצרות מונית, שמתגלה כאותה מונית ששירתה את פפה במרדפים קודמים.
לוסיה מגיעה לשדה התעופה, ומכוונת את אקדחיה אל פאולינה ואיוואן, העומדים בתור. פפה דוחפת עגלה לעבר לוסיה, ובכך מונעת ממנה לממש את זממה. איוואן ניגש אל פפה ומציע לה לקיים את השיחה ביניהם שהיא כל כך רצתה בה, אך פפה איבדה עניין בכך.
פפה חוזרת לביתה המבולגן, שבו מיטה שרופה, חלונות שבורים, טלפון מנותק מהקיר, גספצ'ו על הרצפה, בעלי חיים שיצאו מכלוביהם ואורחים אחדים שרועים בשינה עמוקה. היא יוצאת למרפסת ומדברת עם מריסה, שהתעוררה משנתה, ומגלה מה החדשות הגדולות שאותן רצתה לחלוק עם איוואן – היא בהיריון.
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחקנים ראשיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כרמן מאורה: מגלמת את הדמות הראשית בסרט - פפה. הופיעה באחדים מסרטיו של אלמודובר, ובהם סרטו המסחרי הראשון, פפי, לוסי, בום (1980), ולאחריו "הרגלים מגונים" (1983) ו"מה עשיתי שזה מגיע לי?" (1984). בסרט "חוק התשוקה" (1987) גילמה טרנסקסואל. מאורה ואלמודובר נפרדו מבחינה מקצועית במהלך שנות ה-90 אך בשנת 2006 שבה לככב בסרטו "לחזור".
- אנטוניו בנדרס: מגלם את דמותו של קרלוס, בנם של איוואן ולוסיה המזדמן לדירתה של פפה. הופיע גם בסרטיו של אלמודובר "מטדור" (1986) ו"קשור אותי! אהוב אותי!" (1990).
- מריה ברנקו: מגלמת את דמותה של קנדלה, חברתה של פפה. הופיעה גם בסרטו של אלמודובר "קשור אותי! אהוב אותי!" (1990).
- חולייטה סראנו: מגלמת את לוסיה, אשתו לשעבר של איוואן ואם בנו קרלוס. הופיעה באחדים מסרטיו של אלמודובר: סרטו הראשון, פפי, לוסי, בום (1980), "הרגלים מגונים" (1983), "מטדור" (1986) ו"קשור אותי! אהוב אותי!" (1990).
- רוסי דה פלמה: מגלמת את דמותה של מריסה, חברתו של קרלוס, המזדמנת יחד אתו לדירתה של פפה ושוקעת בשינה עמוקה. הופיעה באחדים מסרטיו של אלמודובר, ובהם "חוק התשוקה" (1987), "קיקה" (1993) ו"פרח הסוד שלי" (1995).
שחקנים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קיטי מאנבר (פאולינה מוראלס)
- גיירמו מונטסינוס (נהג מונית)
- צ'וס למפראבה (שוערת, שייכת לעדי יהוה)
- אדוארדו קאלבו (אבא של לוסיה)
- מארי גונזאלס (אמא של לוסיה)
- לולס לאון (מזכירה)
- פרננדו גיין (איוון)
- אנחל דה אנדרס לופז (שוטר)
- חואקין קלימנט
חיבוקים שבורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסרטו משנת 2009, "חיבוקים שבורים", עוסק אלמודובר בצילומו של סרט בשם "נשים ומזוודות". חלק ניכר מתוכנו של סרט בדיוני זה מבוסס על סצנות מהסרט "נשים על סף התמוטטות עצבים". בפרט, גם בסרט "נשים ומזוודות" מכינה הגיבורה גספצ'ו שבו היא ממיסה גלולות שינה. כאשר אחת מגיבורות "נשים ומזוודות" מתארת את העונג שגרם לה מאהבה, היא אומרת: "עד היום שערי סומר כאשר אני מדברת עליו", בדיוק כפי שאומרת קנדלה בתארה את מאהבה השיעי ב"נשים על סף התמוטטות עצבים".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"נשים על סף התמוטטות עצבים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"נשים על סף התמוטטות עצבים", באתר נטפליקס
"נשים על סף התמוטטות עצבים", באתר AllMovie (באנגלית)
"נשים על סף התמוטטות עצבים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"נשים על סף התמוטטות עצבים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"נשים על סף התמוטטות עצבים", באתר Metacritic (באנגלית)- "נשים על סף התמוטטות עצבים", באתר אידיבי
"נשים על סף התמוטטות עצבים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- נשים על סף התמוטטות עצבים, באתר של פדרו אלמודובר (אנגלית)
- נשים על סף התמוטטות עצבים-אחווה נשית גורפת- בלוג הקולנוע של אלי מורנו tvc
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בעת הקרנתו של הסרט בבתי הקולנוע בישראל הוא נקרא "נשים נשים", ובגרסת ה-DVD שלו נקרא בשם "נשים על סף התמוטטות עצבים", המהווה תרגום של השם המקורי בספרדית.
- ^ Commercial from Women on the Verge of a Nervous Breakdown (1988), youtube, 1988
- ^ המתכון של פפה לגספצ'ו. נשים על סף התמוטטות עצבים, באתר youtube
| סרטי פדרו אלמודובר | |
|---|---|
|