לדלג לתוכן

נשים במדע בישראל

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לאורך תקופות ארוכות בהיסטוריה אפליית נשים וקיפוח זכויותיהן הרחיקו אותן מעיסוק במדע. במאה העשרים חל שיפור ניכר במעמד האישה בכלל ובמעמדן של נשים במדע בפרט, אך טרם הושג שוויון מלא בהשתתפות נשים במדע בישראל, שקמה באמצע המאה העשרים, מתקיימות אחדות מהבעיות המאפיינות השתתפות של נשים במדע.

עדה יונת במעבדה. יונת התפרסמה בעבודתה פורצת הדרך בתחום פענוח המבנה המרחבי של הריבוזום על ידי קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן. היא החלה במאמציה בדרך זו עוד בשנות ה-70 של המאה ה-20, ובמשך שנים רבות נחשבו מאמציה לחסרי תקווה. בהמשך זכתה בפרס נובל לכימיה לשנת 2009

על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת[1] במהלך השנים חל גידול ניכר בשיעור הנשים הלומדות בכלל התארים – ומאז שנת 1999 נשים מהוות יותר מ-50% מכלל התלמידים. עם זאת, ייצוגן של נשים בסגל האקדמי הבכיר עמד בשנת 2009 על כ-26%.

על פי סקירה, שבוצעה בשנת 2015 על ידי המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה בראשות פרופ' נורית ירמיה, המדענית הראשית של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, עולה כי במחלקות באקדמיה בתחומי המתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, 93% מהמחלקות סובלות מתת-ייצוג חמור בנשים. כך גם ב-74% מהמחלקות בתחום המדעים הפיזיקליים, 72% מהמחלקות בתחום ההנדסה ו-41% מהמחלקות בתחום המדעים הביולוגיים.[2]

מערכת החינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – השכלת נשים

מחקרים חינוכיים מראים שלמורות ולמורים בכל רמות החינוך יש ציפיות נמוכות יותר מבנות במתמטיקה ובמדעים והם מפלים לטובה בנים לעומת בנות.[3] בתצפיות שנערכו בכיתות, מורים נטו לגלות יחס שונה כלפי בנים וכלפי בנות בכיתה: בנים זכו להקצאת זמן גדולה מבנות, ובשוני מבחינת התייחסות והערכה: ניהול שונה של דיאלוג – שימוש בביטויים רגישים וסלחניים יותר כלפי בנות ובשפה מעודדת ומדרבנת יותר כלפי בנים, שפה הכוללת הוראות לשיפור וניסיון לכוונם אל הפתרון הנכון.[4] כמו כן, כאשר נשאלו תלמידים מצטיינים ביחס לגורמים להצלחותיהם, תשובת רוב הבנים התמקדה ביכולתם האישית ובכישרונם, ואילו הבנות זקפו את הצלחתן ל"השקעה", מבחן "קל", "מזל", "מורה טוב" - אך לא להיותן חכמות ומוכשרות. כיוון שמקצועות המתמטיקה והפיזיקה נחשבים בבתי הספר כמקצועות "קשים", בנות נרתעו מלבחור בהם.[5][6]

חוקרים, שבדקו את אופי הלימוד של בנות, מצאו שהן מתפקדות טוב יותר בכיתות עם מודל נשי וייצוג רב של בנות, מצליחות כאשר יש משוב קונסטרוקטיבי, כאשר אווירת הכיתה מעודדת את כולם להביע את דעותיהם ולקבל הערכה שווה, הן מעדיפות לימוד באמצעות קבוצות דיון קטנות שבהן מובהרים הרעיונות והעקרונות על פני הרצאות[6] דפוסי הוראה המעודדים תחרותיות ולמידה אלגוריתמית, מזיקים לבנות ומקפחים את זכותן לנצל את מלוא הפוטנציאל שלהן. התוצאה היא שבנות חוששות להגביר את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים בשל חוסר האמונה ביכולתן להגיע להישגים ובשל שיטות הוראה שאינן מתאימות לסגנון הלמידה המועדף עליהן.

בישראל, מתחילת המאה ה-21, מוקדשת תשומת-לב להעדפה מתקנת בתחום מתן הזדמנויות ויצירת סביבה לימודית מותאמת לבנות. לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך (דצמבר 2002) בנושא שוויון מגדרי במערכת החינוך, יש ליצור אקלים חינוכי שיבטיח נגישות שווה לבנות ולבנים בהתאם לכישוריהם ולא בהתאם לתפיסות סטריאוטיפיות. לפיכך, יש להתאים את דרכי ההוראה, הלמידה וההערכה לסגנונות הלמידה, הצרכים ותחומי העניין של בנים ובנות. החוזר מדגיש את החשיבות שיש להקצאת שעות ולחלוקת משאבים על מנת לעודד בנות ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים.[7]

נשים באקדמיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת[1] במהלך השנים חל גידול ניכר בשיעור הנשים הלומדות בכלל התארים –ומאז שנת 1999 נשים מהוות יותר מ-50% מכלל התלמידים. עם זאת, ייצוגן של נשים בסגל האקדמי הבכיר עמד בשנת 2009 על כ-26%. גם שיעור זה עולה בהדרגה.

לאורך השנים תשס"ו (2005)-תשפ"ג (2022) עלה משמעותית שיעור הנשים בדרגת פרופסור חבר באוניברסיטאות מכ- 19.8% לכ-30.3%. באופן דומה, גם שיעורן של הנשים בדרגת פרופסור מן המניין עלה מכ-11.5%- לכ- 20.7%.[8]

קיימת שונות רבה בשיעור הנשים הלומדות, בהתאם לתחומי לימוד שונים. בעוד שיעורן של נשים מכלל הלומדים מקצועות הנדסה, מתמטיקה, מדעי המחשב ומדעים פיזיקליים נמוך יחסית, שיעורן במקצועות אחרים דוגמת חינוך ומקצועות עזר רפואיים גבוה מאוד. נשים מהוות מיעוט בקרב הלומדים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב בכל התארים. מאידך, במדעי הרוח ובמדעים הביולוגיים הן מהוות יותר מ-50% מבעלי תואר שלישי.

סטודנטיות באוניברסיטאות (2010)
מתמטיקה ומדעי הטבע הנדסה ואדריכלות
סך הכול 28% 27.5%
תואר שלישי 24% 12.5%
נשים בסגל הבכיר באוניברסיטאות (2010)[9]
מתמטיקה ומדעי הטבע הנדסה ואדריכלות רפואה חקלאות
סך הכול 16% 14.1% 38.1% 17.7%
מתוכן פרופסור מן המניין 7.5% 12.1% 22.4% 6.4%

יוזמות לקידום הנושא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בממשל: בשנת 2000 הוקמה המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה במטרה "להגדיל השתתפות נשים בתחומי מדע וטכנולוגיה ולשפר את מעמדן... בחינוך ובאקדמיה: רישום לפקולטות הנדסיות (ומדעיות), פוסט דוקטורט, מעבר מסגל זוטר לסגל בכיר; בתעשייה: איוש: תפקיד מקצועי טכנולוגי - מדעי, קידום: הזדמנויות שוות, שכר שווה לגברים."

באקדמיה: חברת לוריאל ואונסק"ו הקימו ב-1998 תוכנית פרסים ומלגות "למען נשים במדע" (L'ORÉAL-UNESCO For Women In Science).[10] שותפות זו "נועדה להכיר בתרומתן של מדעניות בולטות לקדמה המדעית ולעודד את שיתופן של נשים במחקר המדעי". במסגרת זו מוענקים בישראל החל מ-2009 מלגות למדעניות מבטיחות.

בשנת 2007 הקים מכון ויצמן תוכנית לקידום נשים במדע.[11] התוכנית מיועדת "לסייע למדעניות צעירות להתגבר על צוואר הבקבוק העיקרי, בו נחסם מסלול ההכשרה המקצועית של הנשים – היציאה לתקופת מחקר בחו"ל". מטרת המענקים היא להקל על נשים נשואות ואמהות לילדים קטנים לממן את השהות בחו"ל במשך שתי שנות השתלמות.

בתעשייה: בשנת 1994 הוקם "פורום מנהלות בתעשייה" במטרה לקדם נשים לתפקידי ניהול בתעשייה.

ערך מורחב – מובילות לטכניון

במערכת החינוך: בשנת 2011 הוקמה תוכנית מובילות לטכניון בחסות עיריית חיפה בשיתוף פעולה עם הטכניון, אשר מטרתה קידום תלמידות ללימודי מדעים וטכנולוגיה ובהמשך שילובן במקצועות ההייטק וההנדסה. התוכנית מפעילה תלמידות בשני בתי ספר תיכוניים בחיפה. התוכנית הוקמה על ידי יושבת ראש ויצו בחיפה, ניצה סובוביץ וד"ר אסיה לויטה מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. התוכנית היא שש-שנתית, מיועדת לתלמידות נבחרות בעלות פוטנציאל ללמוד מקצועות הנדסיים בטכניון ופועלת בתשע"ד בשני בתי ספר עירוניים בחיפה. הבנות המשתתפות בתוכנית מאופיינות בהרכב חברתי מגוון – דתיות וחילוניות, ותיקות ועולות חדשות. גישת התוכנית מתייחסת לדימוי האישי והחברתי של הבנות שנסמכת על חיבור הדוק בין כל גורמי הקהילה השותפים בה. מובילי התוכנית מגדירים את החיבור כמבוסס על הקשר בין הערכים "תלמידות-אקדמיה-תעשייה-הייטק חיפאי".[12]

מדעניות ישראליות זוכות פרסים בינלאומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדה יונת היא ביוכימאית, פרופסור מן המניין בפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע, המתמחה בקריסטלוגרפיה של חלבונים. מחקריה עוסקים במבנהו ובפעולתו של הריבוזום. יונת היא כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, במשותף עם ונקטרמן רמאקרישנן ותומאס סטייץ, "על מחקריהם שתרמו להבנת המבנה והתפקיד של הריבוזום" היא זכתה גם בפרס וולף בשנת 2006/7.

רות ארנון היא ביוכימאית מומחית לאימונולוגיה, פרופסור מן המניין במכון ויצמן למדע, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בין השנים 2010–2015. היא זכתה בפרס וולף ברפואה לשנת 1998 וכלת פרס ישראל למדעי הרפואה לשנת ה'תשס"א (2001).

שפי גולדווסר היא חוקרת ישראלית-אמריקאית בתחום מדעי המחשב והקריפטוגרפיה. גולדווסר היא פרופסור להנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ופרופסור למתמטיקה במכון ויצמן למדע ברחובות. זכתה פעמיים בפרס גדל במדעי המחשב. כלת פרס טיורינג לשנת 2012 (יחד עם סילביו מיקאלי). בשנת 2017 נבחרה לעמית ACM.

אירית דינור היא מתמטיקאית ומדענית מחשב במכון ויצמן למדע, כלת פרס גדל לשנת 2019. מחקרה עוסק ביסודות מדעי המחשב ובקומבינטוריקה, בייחוד בהוכחות הניתנות לבדיקה הסתברותית (PCP).

נשים שזכו בפרסי מדע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס ישראל הוא הפרס היוקרתי ביותר שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים. הענקת הפרס החלה בשנת 1953. עד שנת 2024 הוענק הפרס ל-777 איש, מתוכם רק ל-129 נשים (פחות מ-20%).[13] בשליש מהשנים שבהן הוענק הפרס כל הזוכים היו גברים. בפרס בתחומי המדעים זכו:

פרס א.מ.ת.

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס א.מ.ת. (אמנות-מדע-תרבות) מוענק מדי שנה מאז שנת 2002. הפרס ניתן בחסות ראש ממשלת ישראל בחמישה תחומים: תרבות ואמנות, מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי הרוח, ומדעי החברה. בפרס בתחום המדעים המדויקים ומדעי החיים, זכו:

פרס רוטשילד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס רוטשילד מוענק מאז שנת 1959 מדי שנתיים. הפרס מחולק בתשע דיסציפלינות: הנדסה, חקלאות, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הכימיה, מדעי הפיזיקה, מדעי הרוח ומתמטיקה. הפרסים מוענקים אחת לשנתיים אך התחומים מחולקים לשתי קבוצות, כך שכל תחום חוזר על עצמו פעם בארבע שנים, עבור עבודת מחקר מקורית ויוצאת דופן. בפרס בתחומי המדעים זכו:

פרס לנדאו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס לנדאו מוענק החל משנת 2000. הפרס למדעים ולמחקר "נועד לציין לשבח את המחקר המדעי ואת החוקרים הישראלים, שהגיעו להישגים בתחומם, ואשר תרמו בכך תרומה רבת ערך לקידום המדע והמחקר".

פרס ארדש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס ארדש ניתן לחוקרים צעירים במתמטיקה החל משנת 1977.

מדעניות ישראליות פורצות דרך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 נתונים על נשים באקדמיה
  2. ^ דו"ח משרד המדע: ב-37% מהמחלקות באקדמיה יש תת-ייצוג של נשים בסגל האקדמי, אתר משרד המדע, 10 ביוני 2015
  3. ^ ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים בהפרדה מגדרית בכר שרי
  4. ^ חינוך לשוויון מגדרי הכנסת-מרכז מידע
  5. ^ Ormerod, M. B. (1981). Factors differentially affecting the science subject preferences, choices and attitudes of girls and boys. In: A. Kelly (ed.). The missing half: girls and science education.
  6. ^ 1 2 בחירת בנות במקצועות מדעיים טכנולוגיים ד"ר רונית אשכנזי-למה מדוע ואיך
  7. ^ משרד החינוך - חוזר מנכ"ל 2002 חינוך לשוויון מגדרי במוסדות החינוך
  8. ^ הודעה לתקשורת, למ"ס, 2023
  9. ^ "שנתון סטטיסטי לישראל מס' 62", לוח 8.45: סגל אקדמי בכיר באוניברסיטאות, לפי דרגה, תחום הוראה ומחקר, מין, גיל, ולפי אחוז מקבלי תואר שלישי בישראל
  10. ^ שירות הידען, ‏ד"ר נעמה גבע-זטורסקי, מדענית ישראלית צעירה, זוכה בפרס היוקרתי UNESCO-L'OREAL "למען נשים במדע" 2012 ליבשת אירופה, באתר "הידען", 29 במרץ 2012
  11. ^ מכון ויצמן למדע מציע מענקים שיאפשרו לנשים לבחור בקריירה מדעית בתחומי מדעי הטבע והמדעים המדויקים, 2007
  12. ^ מסמך שהוגש למשתתפים בתוכנית: 'פרויקט "מובילות לטכניון" למדע, להנדסה, לטכנולוגיה ולתעשייה - פעילויות שנתיות תשע"ד'. נכתב על ידי ד"ר אסיה לויטה-יו"ר "אגודת הידידים", ניצה סובוביץ - יו"ר ויצו מרחב חיפה, צחי גרשגורן - הערכה ומדידה
  13. ^ מיקי לוי, "שומרים", 6.7% מזרחים, פחות מחמישית נשים, וכמה היו "דתיים"? | נתוני פרס ישראל לדורותיו, באתר ynet, 28 באפריל 2024
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נשים_במדע_בישראל&oldid=40083924"