נשים בחברה הנבטית
הנשים בחברה הנבטית זכו ליחס שווה לגברים במובנים רבים: הן היו בעלות אדמה, עסקו במסחר, היו בעלות קניין ואף זכו להיות מלכות ומנהיגות בעלות השפעה.[1] וזאת בניגוד למקובל בתרבויות רבות בתקופה.
הממלכה הנבטית החלה להתבסס כבר במאה ה-3 לפנה"ס כפי שעולה ממטבעות מאותה תקופה.[2] בשנת 106 לספירה היא סופחה לאימפריה הרומית ונטמעה בתוכה עד להיעלמותה המוחלטת. תחומי הממלכה נעו בין סוריה למצרים וכללו גם את ארץ ישראל.
מעמד המלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן ללמוד על מעמד המלכות מתוך כתובות חקוקות וממטבעות שטבעו המלכים לאורך השנים.[3] על רבים מהמטבעות מופיע דיוקן המלכה עם או בלי ציון שמה ותוארה. הנבטים החלו לטבוע מטבעות כבר במאה ה-3 לפנה"ס, דמותה של מלכה נבטית החל להופיע על מטבעות במהלך שלטונו של המלך עבדת ב' (9-30 לפנה"ס). בתחילה הופיעה דמותה של מלכה ללא ציון שמה, כשהיא מתוארת מאחורי דיוקן המלך. בשנתו ה-10 של עבדת בשלטון מופיעה לראשונה דמות מלכה כשהיא מתוארת לבד על גב המטבע. מלכה זו שונה בהופעתה מזו שהופיעה ללא שם לצד המלך עד לשנה זו. מדובר במלכה חדשה אשר לראשונה מצוין שמה ליד דמותה, וזאת לרגל אירוע חשוב בחיי המלך. שם המלכה הוא 'הגרו' והופעתה המיוחדת היא כמסתבר לרגל נישואיה למלך כאשה שנייה. תיאור המלכה הגרו בתוספת שמה צוין גם בשנים 11, 15 ו-16 לשלטון עבדת השני. בשנת 15 למלך (15/16 לפנה"ס) לצד דיוקנה מופיעה הכתובת "ברכת דושרא", משמע בברכתו של האל הנבטי הראשי. ציון כזה מצביע על אירוע מבורך בחיי המלכה, ייתכן והולדת בן. המלכה המופיעה לצד עבדת השני במטבעותיו משנים קודמות נותרה אנונימית וכך היא ממשיכה להופיע על המטבעות ללא שמה. משמע שמעמדה של הגרו היה גבוה מזה של האישה הראשונה בזכות יכולתה להוליד בנים.[4] בתקופת המלך הבא, חרתת ד' (8/9 לפנה"ס - 40 לספירה) מופיעה מלכה ולצדה הכתובת "חלדו מלכת נבטו". חלדו תוארה על המטבעות עד לשנתו ה-24 של חרתת בשלטון, לאחר שנתיים תוארה מלכה חדשה עם הכיתוב: "שקילת מלכת נבטו". בימיו של מלכו השני (70-40 לספירה) בנו של חרתת, שוב מצוינת שקילת והכתובת המלווה אותה מצביעה על היותה אחותו של המלך. מכתובת מימי חרתת הרביעי עולה כי שקילת השנייה הייתה אכן אחותו הביולוגית של המלך.[5] בנו של מלכו, המלך רבאל השני (106-70 לספירה),שלט בששת שנותיו הראשונות לצד אימו המלכה שקילת, זאת כיוון שהיה נער צעיר. הכתובת סביב דיוקנה היא "שקילת אמה מלכת נבטו". רעיית המלך הופיעה למן שנת שלטונו ה-11 (81/80 לספירה) ושמה גמלת. היא נזכרת על מטבעותיו עד לשנתו ה-21 בשלטון, הכיתוב לצדה על המטבעות הוא "גמלת אחתה מלכת נבטו", עדות זו נוספת לקודמתה על נישואי אחים ביולוגים בממלכה הנבטית. גמלת נזכרת גם בכתובת מפטרה כאחותו הביולוגית של רבאל ב'.[6] רעיה נוספת של המלך הייתה הגרו ב' אף היא אחות ביולוגית של המלך.[7]
מתיאורי המלכות על המטבעות ומהתכשיטים שנמצאו באתרים נבטים עולה עושרן של בנות המעמד הגבוה בחברה.
נשים בדת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לנשים הייתה הזכות ללכת למקדש כמו גברים, והן נכחו במרבית מטקסי הפולחן הנבטי שהתקיימו במקדש.[8]
צלמיות נבטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצלמיות שמשו לפולחן ונמצאו בבתים פרטיים, בבתי המקדש ובקברים.[9] צלמיות רבות של נשים נמצאו מן התקופה הנבטית, והן עולות במספרן על אלו של גברים או של בעלי החיים. צלמית שכיחה במיוחד מציגה דמות אישה עירומה, בעלת צמידים ברגליים וענק על הצוואר, ככל הנראה זוהי אלה נבטית.[10]
ריטואלים דתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עדות מרכזית לעבודת נשים במקדש לצד מנהיגי דת גברים היא ממצא ארכאולוגי של צלמית של מוזיקאים: 2 נשים וגבר אחד, שלושתם מנגנים בכלי נגינה. יחד עם עדויותיו הכתובות של הגאוגרף היווני סטראבון המתאר את הסעודות הגדולות בהן ערכו את הטקסים המוזיקליים,[11] למדים כי הנשים הנבטיות נטלו חלק בטקסים דתיים ואף מילאו תפקיד מרכזי.[12]
זכויות משפט וקניין
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתובות שונות מהתקופה הנבטית המאוחרת, שנמצאו על קברים, וממצאים שנמצאו בתוכם, מצביעים על זכותן של נשים בבעלת על אחוזות קבר, וכן על הזכות לרשת קניין ולהיות בעלות שליטה והתנהלות בלעדית על רכוש.[13]
בקבר בכורנוב - ממשית שבנגב, נחשפו עגילים שניתנו לנערה בגיל ההתבגרות ועגילים שניתנו לאישה כחלק מהנדוניה שלה.[14] בקבר בפטרה נחשפה גופת אישה עונדת צמיד רגל, צמיד יד ושרשרת חרוזים מצביעים על רכוש עדיי הנשים הנבטיות.[15]
באחת ממערות מדבר יהודה נחשף חוזה בין בעל ואישה המצביע שבבעלות האישה היו 150 חתיכות כסף אותן הלוותה לבעלה. זוהי דוגמה להיות האישה בעלת רכוש משלה בלי קשר לבעלה.[16]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Mahdi Alzoubi, "Woman in The Nabatean Society", Mediterranean Arhaeology and Archaeometry Vol. 13, July 2006) p.155)
- ^ Rachel Barkay, The Earliest Nabataean Coins, Numismatic Chronicle 171, 2011, עמ' 67-73 pp.
- ^ Rachel barkay, The Nabataean Queens as Reflected on Coins, Israel Numismatic Journal 19, 2016, pp. 13-32.
- ^ Rachel Barkay, Coinage of the Nabataeans, QEDEM 58, 2019, pp. 26-28.
- ^ Corpus Inscriptionum Semiticarum volume 2, Académie des Inscriptions et belles lettres, Paris 1889, no. 354.
- ^ G. Dalman, Neue Petra-Forschungen, Lepzig, 1912, עמ' p. 103
- ^ Rachel barkay, The Nabataean Queens as Reflected on Coins, Israel Numismatic Journal 19, 2016, pp. 13-32.
- ^ Mahdi Alzoubi, "Woman in The Nabatean Society", Mediterranean Arhaeology and Archaeometry Vol. 13 (July 2006)) p. 155.
- ^ Lamia Salem El-Khouri, "The Nabataean Terracotta Figurines", Mannheim University, Germany, March 2001 p. 106-108
- ^ יוסף פטריך, "איסור פסל ותמונה בקרב הנבטים–הסגידה לאלילי-מצבה", קתדרה - לתולדות ארץ-ישראל ויישובה,, (ירושלים 1982 ) עמ' .90
- ^ Mahdi Alzoubi, "Woman in The Nabatean Society", p. 156
- ^ Lamia Salem El-Khouri, "The Nabataean Terracotta Figurines", Mannheim University, Germany, (March 2001) p.35
- ^ Mahdi Alzoubi, "Woman in The Nabatean Society", Mediterranean Arhaeology and Archaeometry Vol. 13 (July 2006)) p. 158-159
- ^ אברהם נגב, "תולדות הנבטים וממלכתם: אדוני המדבר" (תל אביב:כתר 1983) עמ' 124.
- ^ Eyad Almasri,"Nabataean Jewellery and Accessories", Hashemite University, (2012) p.160.
- ^ Mahdi Abdelaziz,"Notes on the Nabataean Legal System" Dirasat, Human and Social Sciences, Volume 32, No. 1, (2005), p. 196