לדלג לתוכן

נשיאים בצרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נשיאים בצרות
My Fellow Americans
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על סיפור של ג'ק קפלן וריצ'רד צ'פמן
בימוי פיטר סגל עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ג'ון פיטרס
תסריט פטר טולן, ריצ'רד צ'פמן, אי. ג'ק קפלן עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ויליאם קר
שחקנים ראשיים ג'ק למון
ג'יימס גארנר
דן אקרויד
מוזיקה ויליאם רוס
צילום ג'וליו מקאט
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברה מפיצה האחים וורנר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 20 בדצמבר 1996
משך הקרנה 101 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט חבר'ה, סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 21,500,000 דולר
הכנסות 22,300,000 דולר
הכנסות באתר מוג'ו myfellowamericans
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נשיאים בצרותאנגלית: My Fellow Americans) הוא סרט קומדיה פוליטית אמריקאי משנת 1996, בבימויו של פיטר סיגל, עם ג'ק למון, ג'יימס גארנר ודן אקרויד בתפקידים הראשיים.

וולטר מתאו היה אמור לשחק עם ידידו הוותיק ג'ק למון אבל לא היה יכול מסיבות רפואיות וג'יימס גארנר שיחק במקומו.

העלילה היא על שני נשיאי ארצות הברית לשעבר, הראשון דמוקרטי והאחרון רפובליקני. הנשיא המכהן הוא מושחת ומנסה להפליל ולהתנקש בחייהם. הנשיאים בצרות, הם נמלטים על נפשם וחוזרים כדי שיוכלו לטהר את שמם הטוב.

שם הסרט באנגלית נובע מהמילים הראשונות של נשיאי ארצות הברית כאשר הם פונים בנאום לאזרחי ארצות הברית.

הסנאטור הרפובליקני מאוהיו, ראסל קרמר (ג'ק למון), מביס את המושל הדמוקרטי של אינדיאנה, מאט דאגלס (ג'יימס גארנר). ארבע שנים לאחר מכן, מביס דאדלס את קרמר וכעבור עוד ארבע שנים מביס מי שהיה סגנו של קרמר, ויליאם הייני (דן אקרויד) את דאגלס.

קרמר ודאגלס עוינים זה את זה. קרמר מתעסק בהשקות שונות אליהן הוא מוזמן בתשלום ודאגלס כותב ספר ומתכונן לגירושין מאשתו.

יו"ר הוועדה הדמוקרטית הלאומית, ג'ו הוליס (וילפורד ברימלי), מגלה פרשת שוחד של הייני וסגנו מתיוס (ג'ון הרד) בשם הקוד "אולמפיה". הוליס מבקש מדאגלס לחקור זאת תמורת הבטחה כי יתמוך בו כמועמד המפלגה בבחרות הבאות. דאגלס מתחיל לחקור וגם קרמר חוקר היות שהייני וראש סגל הבית הלבן, קרל ויטנאור (ברדלי ויטפורד) רוצים להטיל את האשמה עליו.

הם חוקרים את תעשיין הנשק צ'ארלס ריינולדס (ג'יימס רבהורן) אך הוא מכחיש שנתן שוחד. כשהם עומדים לפגוש אותו שוב ברכבו, הוא נורה ונהרג על ידי סוכן הסוכנות לביטחון לאומי פול טאנר (אוורט מקגיל). דאגלס וקרמר נמלטים מהמקום וכעבור זמן קצר הם מקבלים הוראה לעלות על מסוק מארין 1 בדרך לקמפ דייוויד.

כשהם מרגישים שהמסוק טס לכיוון אחר הם מכריחים את הטייס לנחות ויורדים מהמסוק שממריא וכעבור כמה שניות מתפוצץ באוויר. כעת מתחיל מרדף של טאנר ואנשיו בשליחותו של הייני כדי לחסל את קרמר ודוגלס. שני הנשיאים נמלטים במשאית שבה מבריחים מסתננים ממקסיקו, נוסעים בתוך קרוואן של משפחה שירדה מנכסיה בגללה ומגורשים משם ולבסוף מתחמקים מהרודפים על ידי השתתפות במצעד של להטבי"ם ונסיעה מהירה באופנועים של שתי לסביות. מטרתם היא להגיע לספריה הנשיאותית של קרמר באוהיו שם יש מסמך שמעיד שגם הייני היה בפגישה עם ריינולדס. הם מגיעים ורואים שהמסמך זויף.

הם מקבלים מכתב ממזכירתו של ריינולדס שמגלה שויטנאור נפגש עם ריינולדס. הם חודרים לביתו של ויטנאור, חוקרים אותו בעזרתו של הוליס שמזריק לו זריקת אמת, והוא מגלה להם הכל על פרשיית השוחד. הם שוקלים אם לגלות זאת לכתבת פוקס, קיי גריפין (סילה וורד) אך בסוף הם מחליטים לחדור לבית הלבן בעזרת שפית הבית הלבן, ריטה (אסתר רול) שמבריחה אותם לבית הלבן במכוניתה.

לאחר התחמקויות מטאנר וסוכניו הם מצליחים להגיע להייני כשהם רכובים על סוסים. טאנר מנסה לירות בהם אך נהרג על ידי צלף שזיהה אותם וצעד איתם במצעד הלהטבי"ם.

הייני נאלץ להתפטר "מסיבות בריאות" וסגנו נשלח למאסר.

קרמר ודאגלס מחליטים לרוץ במפלגה עצמאית. ורבים מי יהיה נשיא. לפני הנאום לאומה, דאגלס מפיל שטר כסף וכשקרמר מתכופף להרימו הוא מנצל את הזמן בפנותו לקהל ב"ידידי האמריקאים".

צוות השחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם השחקן/ית שם הדמות הערות
ג'ק למון ראסל קרמר נשיא לשעבר
ג'יימס גארנר מאט דאגלס נשיא לשעבר
דן אקרויד ביל הייני נשיא ארצות הברית
ג'ון הרד טד מתיוס סגן נשיא ארצות הברית
לורן באקול מרגר קרמר אשתו של ראסל
וילפורד ברימלי ג'ו הוליס יו"ר הוועדה הדמוקרטית
אוורט מקגיל פול טאנר סוכן הסוכנות לביטחון לאומי
סילה וורד קיי גריפין עיתונאית
ברדלי וויטפורד קרל ויטנאור ראש סגל הבית הלבן
מארג הלגנברגר ג'ואנה ידידה של דאגלס
ג'יימס רבהורן צ'ארלס ריינולדס תעשיין נשק
אסתר רול ריטה שפית בבית הלבן
מייקל פניה ארנסטו

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]