לדלג לתוכן

נשא (מחלה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נשאות)

נשא הוא יצור חי או צומח, הנושא בתוכו גורמים למחלה, ויכול להעביר את המחלה לזולת, על אף שאינו מפתח את התסמינים של המחלה, ולכן לא ניכר בו שהוא חולה במחלה.

נשאים עלולים להעביר שני סוגים עיקריים של מחלות:

מחלות זיהומיות לטנטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
Typhoid Mary in typhoid ward of New York city תצלום של מרי המאושפזת במחלקה של חולי טיפואיד שהייתה נשאית של חיידק טיפוס הבטן והדביקה 53 אנשים בעודה עובדת כטבחית במטבח

מחלות זיהומיות לטנטיות: הנשא נושא בגופו גורמים למחלות זיהומיות שונות הנגרמות על ידי חיידקים, נגיפים, חד-תאיים ועוד, אך איננו מציג תסמינים של המחלה, ובשל כך עלול להעביר ביתר קלות את גורמי המחלה לזולת. הוא קרוי נשא אסימפטומטי (Asymptomatic carrier).[1]

למרות שאינם מושפעים מהפתוגן, נשאים מסוגלים לא רק להעביר אותו לאורגניזמים אחרים אלא גם לפתח תסמינים בשלבים מאוחרים יותר של המחלה. נשאים אסימפטומטיים ממלאים תפקיד קריטי בהעברה של מחלות זיהומיות נפוצות כגון טיפוס, HIV, C. difficile, שפעת, כולרה, שחפת ו-COVID-19, ברוצלוזיס שעלולה להיות מועברת מבעלי חיים הנושאים את המחלה בצורתה הלטנטית[2] לצאצאיהם או לבני אדם[3] ואף להיות לטנטית בבני אדם למשך שנים רבות[4] למרות שהאחרון קשור לעיתים קרובות ל"חסינות חזקה של תאי T. "ביותר מרבע מהחולים שנחקרו.[5] בעוד שהמנגנון של נשיאת מחלות עדיין לא ידוע, החוקרים התקדמו לקראת ההבנה כיצד פתוגנים מסוימים יכולים להישאר רדומים באדם למשך תקופה.[6] הבנה טובה יותר של מנגנון הנשאות בנשאי מחלות א-סימפטומטיות היא חיונית להבנת תחומי הרפואה ובריאות הציבור, שכן הם פועלים לצמצום התפשטותן של מחלות זיהומיות נפוצות.

סוגים של מחלות זיהומיות לטנטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשאים אסימפטומטיים יכולים להיות מסווגים לפי מצב המחלה הנוכחי שלהם.[7] כאשר אדם מעביר פתוגנים מיד לאחר ההדבקה אך לפני התפתחות סימפטומים, הם ידועים כנשאי הדגרה. בני אדם מסוגלים להפיץ מחלות גם לאחר תקופה של אחלמה כאשר הם חושבים שנרפאו. אנשים אלה ידועים כנשאי הבראה. מחלות ויראליות כגון הפטיטיס ופוליומיאליטיס מועברות לעיתים קרובות באופן זה. "נשאים בריאים" לעולם אינם מציגים סימנים או תסמינים של המחלה, אך הם מסוגלים להדביק אחרים, ולעיתים קרובות נחשבים לנשאים האסימפטומטיים "הקלאסיים".[7] בעוד המנגנון של נשיאת מחלות עדיין אינו ברור דיו, החוקרים התקדמו לקראת ההבנה כיצד פתוגנים מסוימים יכולים להישאר רדומים באדם למשך תקופה ולעיתים אף לתקופה ארוכה.[6]

המשמעות של מחלות זיהומיות לטנטיות בבריאות הציבור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילום של מקרופגים המאחסנים חיידקי Salmonella-enterica

המידע המוגבל על שכיחות נשאים אסימפטומטיים יוצר קושי ניכר בעת תכנון יוזמות בריאות הציבור. בהתחשב בכך שמעקב המחלה תלוי בהערכות מתאימנ, הן לגבי השיעורים האסימפטומטיים והן לגבי שיעורי המחלה עם תסמינים, היעדר מידע על שכיחות הנשאים עלול להוביל ליוזמות לא מספקות לצמצום בעיות בריאות הציבור הנפוצות כגון C. difficile או נגיף ה-influenza.[8][9] חוקרים הביעו את הרצון לחזות טוב יותר את שיטות ההעברה כדי לקבוע את התגובה המתאימה לבריאות הציבור.[10] לדוגמה, מחלה עם שיעור א-סימפטומטי נמוך ידוע, עלולה להוביל למעקב מוגבר אחר מקרים סימפטומטיים, בעוד ששיעור א-סימפטומטי גבוה יותר עלול להוביל לשיטות אגרסיביות יותר כמו איסורי נסיעה והסגר חובה, שכן מספר המקרים הזיהומיים והא-סימפטומטים היה בלתי ידוע.[8] בעוד שהסבר מדויק לנשיאה א-סימפטומטית אינו ידוע, החוקרים הקדישו את מאמציהם להבין כיצד חיידקים מסוימים משגשגים במארחים אנושיים, על מנת להבין את התהליך האוניברסלי של העברה א-סימפטומטית.[11] [12] פרסומי מחקר רבים הוכיחו כיצד החיידק סלמונלה מסוגל להישאר בתאי החיסון ולשנות את מערכות חילוף החומרים שלהם ועל ידי כך לאפשר את העברת המחלה.[13] תוך שימוש בגזע קרוב של נחיידק (S. typhimurium), הצליחו מדענים ליצור מודל עכבר המחקה את מקרי הסלמונלה המתמשכים הנראים אצל נשאים של טיפוס הבטן. בידיעה שהחיידק יכול לשהות בעכברים במשך כל חייהם, החוקרים הצליחו לקבוע שהחיידק נוטה להתגורר במקרופאגים. בדיקה נוספת של בלוטות הלימפה במעיים של העכברים מגלה ש - S. typhimurium משנה את התגובה הדלקתית של המקרופאגים.[14] במקום לעורר תגובה דלקתית מתאי התקיפה, החיידק מסוגל להמיר אותם למקרופאג אנטי דלקתי, המאפשר תנאי הישרדות מיטביים. לפי המדענית Denise M. Monack, במקרופאגים[15]לאחר הדבקה עם החיידק S. typhimurium מראים שהחיידקים בעלי יכולת חלוקה הרבה יותר גבוהה בהשוואה לחיידקים חופשיים.[14] חוקרים מצאו כי נוכחותם של קולטנים מופעלי פראוקסיזומים Peroxisome proliferator-activated receptor קשורה לנוכחות חיידק הסלמונלה. PPARs, הנחשבים כמתגים גנטיים נודדים, אחראים לחילוף החומרים של השומן הדרוש לשמירה על מקרופאגים אנט-דלקתיים שבהם מסתתר S. typhimurium[13]

בקטריאוריה אסימפטומטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקטריואוריה אסימפטומטית היא מצב שמשפיע על 3-5% מהנשים. האוכלוסיות הפגיעות ביותר הן קשישים ואלו המאובחנים עם סוכרת.[16] בתוך אוכלוסיית הנשים, הסיכון לחיידקים עולה עם הגיל. Escherichia coli הוא האורגניזם הנפוץ ביותר שנמצא בתרביות שתן, אם כי מגוון האורגניזמים כגון, חיידקים מקבוצת ה־Enterobacteriacea-, Pseudomonas aeruginosa, מינים של Enterococcus ו-Streptococcus מקבוצה B.[17] הסוכנות למחקר ואיכות שירותי בריאות פרסמה סדרה של המלצות סקר, כמו גם הציעה דרכי הבנה של מנגנון הבקטריאוריה.[17] תוצאות המטה-אנליזה (Meta-analysis) לא הניבו הסבר ברור לנשיאה אסימפטומטית, אך כן הניבו ראיות חדשות שחיזקו את התמיכה בבדיקת בקטריאוריה אסימפטומטית בנשים הרות בלבד.[17]

מחלות זיהומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשאים אסימפטומטיים מקדים את התפשטותן של מחלות זיהומיות רבות. עיקרון נפוץ באפידמיולוגיה, כלל 80-20, משער כי 80% מהעברה של המחלה הזיהומית מתבצעת על ידי 20% בלבד מהאנשים באוכלוסייה.[18]

קדחת הטיפוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדחת טיפוס היא מחלה הנגרמת על ידי החיידק Salmonella enterica ser. מקורות הזיהום: מצריכת מזונות או משקאות שהוכנו על ידי בני אדם נגועים, שמחלימים מזיהום והם נשאים של החיידקים בתאים שלהם, ולכן הם א-סימפטומטיים.[19] מקרה ידוע בספרות המקצועית, מרי מאלון, הידועה בשם "מרי טיפוס", הייתה נשאית א-סימפטומטית של Salmonella enterica serovar typhi, הגורם לקדחת הטיפוס.[13] היא הייתה בשלנית של מספר משפחות וחיילים בניו-יורק במהלך המאה התשע עשרה המאוחרות, ומספר מקרים של טיפוס הבטן אותרו על ידי משרד הבריאות. בזמנו, לא הייתה דרך למגר את המחלה, והיא התפשטה בעיקר באמצעות העברת צואה דרך הפה. סביר להניח שרוב הסיכון להעברה של מרי מאלון נובע ממעורבותה המתמשכת בעיסוקים הכוללים הכנה וטיפול במזון. פקידי בריאות הציבור בעיר ניו יורק ביקשו בתחילה רק להגביל אותה מעבודה כזו במקום להמליץ על הסגר לצמיתות. כשהיא המשיכה לא לציית, הורתה ועדת הבריאות להכניס אותה להסגר באחד האיים המקיפים את מנהטן. היא נשארה שם עד יום מותה.[20] למרות שנראתה בריאה לחלוטין, ההערכה היא שמלון הדביקה כ-50 אנשים לפני שהוכנסה להסגר באי האח הצפוני שליד ניו יורק.[21] מדענים מעריכים כי בין 1% ל-6% מהאנשים הנגועים בסלמונלה טיפי הופכים לנשאים כרוניים ואסימפטומטיים כמו מרי.[13]

איידס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזיהום ב-HIV יש תקופה ארוכה שבמהלכה האדם אסימפטומטי.[22] למרות שייתכן שהמארח אינו חווה תסמינים, הנגיף עדיין יכול לזהם אנשים לאחרים. ייתכן גם שהזיהום יהפוך לתסמין לאחר תקופת דגירה, בין אם המארח מראה תסמינים או לא, זיהומים אופורטוניסטיים יכולים לנצל את מערכת החיסון המוחלשת ולגרום לסיבוכים נוספים.[23]

וירוס אפשטיין-בר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשאים רבים נגועים בנגיפים מתמשכים כמו נגיף אפשטיין-בר (EBV), בן למשפחת וירוסי הרפס. מחקרים מראים שלכ-95% מהמבוגרים יש נוגדנים נגד EBV, המצביע על כך שהם נדבקו בנגיף בשלב מסוים בחייהם.[24]

Clostridioides difficile

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלה Clostridioides difficile מופצת על ידי נשאים אסימפטומטיים, ומהווה בעיות משמעותיות במסגרות של טיפול ביתי.[8] דיווחים המצביעים על כך שלמעלה מ-50% מהמטופלים ארוכי הטווח נמצאים עם זיהום צואה למרות היעדר תסמינים, הובילו בתי חולים רבים להאריך את תקופת אמצעי הזהירות במגע עד לשחרור.[8]

כולרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחלת הכולרה הנגרמת על ידי חיידק גרם שלילי, ה-Vibrio cholerae ההערכות של היחס בין זיהומים אסימפטומטיים לתסמינים נעות בין 3 ל-100 מקרי תחלואה.[25]

כלמידיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלמידיה, STI היא חיידק הגורם למחלות מין אצל גברים ונשים כאחד, ועשויה להיות גם אסימפטומטית ברוב האנשים. למרות שהזיהום עשוי שלא להניב תסמינים ברורים, הוא עדיין יכול לפגוע במערכת הרבייה. אם הזיהום לא מורגש במשך זמן רב, אנשים נגועים נמצאים בסיכון לפתח מחלת אגן דלקתית (PID). כמו כלמידיה, גם PID יכול להיות אסימפטומטי.[26]

שיתוק ילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר קטן של נשאים אסימפטומטיים של פוליו (המכונים מפרשים כרוניים) ממשיכים לייצר וירוסים פעילים במשך שנים (או אפילו עשרות שנים) לאחר החשיפה הראשונית שלהם לחיסון Sabin דרך הפה.[27] נשאים של הנגיף המוחלש הפיצו בשוגג את הנגיף המוחלש, ומעניקים להם תנגודת למגע. עם זאת, כמה מבוגרים עם מערכת חיסונית חלשה חלו בפוליו משתקת ממגע עם ילדים שחוסנו לאחרונה. נשאים של זנים ארסיים מפיצים פוליו, ומגבירים את הקושי בהדברת מחלת שיתוק הילדים.[28]

שחפת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחפת (TB) היא מחלה זיהומית הנגרמת בדרך כלל על ידי החיידק Mycobacterium tuberculosis (MTB). השחפת משפיעה בדרך כלל על הריאות, אך יכולה להשפיע גם על איברים נוספים בגוף.[29] שחפת פעילה או סימפטומטית מתפשטת מאדם לאדם דרך האוויר באמצעות נבגי חיידקים המשתחררים לאוויר בעקבות שיעול או עיטוש. אנשים מסוימים עשויים להיות נגועים ב-tuberculosis mycobacterium אך לעולם אינם מציגים תסמינים.[30] מקרים אלה, הנקראים שחפת סמויה, למרות שהם אינם מדבקים, הם בעייתיים במיוחד מנקודת מבט של בריאות הציבור, שכן כ-10% מאלה שאובחנו עם שחפת סמויה ימשיכו לפתח מקרה פעיל (ומדבק).[30]

קורונה Covid 19

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר משנת 2021 העריך כי לפחות 50% מזיהומי SARS-CoV-2 היו תוצאה של חשיפה לנשאים אסימפטומטיים.[31]

פגמים גנטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגמים גנטיים: הנשא נושא פגם גנטי ועלול להעבירו לצאצאיו, אף על פי שהוא עצמו איננו חולה באותה מחלה. בדרך כלל זהו פגם המועבר בהורשה אוטוזומית רצסיבית או בהורשה רצסיבית בתאחיזה לכרומוזום X.[32] תסמונת CMAMMA (Combined malonic and methylmalonic aciduria) קשורה לגן ACSF3, גן רצסיבי הממוקם בכרומוזום ה-16 בתאי בני-אדם. התסמונת עלולה להשפיע על מחלות קרדיווסקולאריות והשמנת יתר.[33] בסקרים גנטיים של אוכלוסיות נרחבות בסין התגלו גם מקרים של חוסר ביטוי פנוטיפי של התסמינים, למרות הנשאות הבי-אללית, דהיינו, אנשים שנשאו את המוטציות הגנטיות ללא תסמינים פתולוגיים.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Dictionary Definition". Medical-dictionary.thefreedictionary.com. נבדק ב-20 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ L. Dolan, Latent carriers of brucellosis, Veterinary Record 106, 1980-03-15, עמ' 241–243 doi: 10.1136/vr.106.11.241
  3. ^ Lai, Chih-Cheng; Liu, Yen Hung; Wang, Cheng-Yi; Wang, Ya-Hui; Hsueh, Shun-Chung; Yen, Muh-Yen; Ko, Wen-Chien; Hsueh, Po-Ren (2020-03-04). "Asymptomatic carrier state, acute respiratory disease, and pneumonia due to severe acute respiratory syndrome coronavirus 2 (SARS-CoV-2): Facts and myths". Journal of Microbiology, Immunology and Infection. 53 (3): 404–412. doi:10.1016/j.jmii.2020.02.012. ISSN 1684-1182. PMC 7128959. PMID 32173241.
  4. ^ EFSA Panel on Animal Health and Welfare (AHAW), Simon More, Anette Bøtner, Andrew Butterworth, Paolo Calistri, Klaus Depner, Sandra Edwards, Bruno Garin‐Bastuji, Margaret Good, Christian Gortázar Schmidt, Virginie Michel, Miguel Angel Miranda, Søren Saxmose Nielsen, Mohan Raj, Liisa Sihvonen, Hans Spoolder, Jan Arend Stegeman, Hans‐Hermann Thulke, Antonio Velarde, Preben Willeberg, Christoph Winckler, Francesca Baldinelli, Alessandro Broglia, Frank Verdonck, Beatriz Beltrán Beck, Lisa Kohnle, Joana Morgado, Dominique Bicout, Assessment of listing and categorisation of animal diseases within the framework of the Animal Health Law (Regulation (EU) No 2016/429): infection with Brucella abortus, B. melitensis and B. suis, EFSA Journal 15, 2017-07 doi: 10.2903/j.efsa.2017.4889
  5. ^ Sekine, Takuya; Perez-Potti, André; Rivera-Ballesteros, Olga; Strålin, Kristoffer; Gorin, Jean-Baptiste; Olsson, Annika; Llewellyn-Lacey, Sian; Kamal, Habiba; Bogdanovic, Gordana; Muschiol, Sandra; Wullimann, David J. (2020). "Robust T cell immunity in convalescent individuals with asymptomatic or mild COVID-19". Cell. 183 (1): 158–168.e14. doi:10.1016/j.cell.2020.08.017. PMC 7427556. PMID 32979941.
  6. ^ 1 2 "Denise M. Monack". WikiGenes. נבדק ב-2016-02-14.
  7. ^ 1 2 "Carrier". www.encyclopedia.com (באנגלית). נבדק ב-2018-11-12.
  8. ^ 1 2 3 4 Riggs MM, Sethi AK, Zabarsky TF, Eckstein EC, Jump RL, Donskey CJ (באוקטובר 2007). "Asymptomatic carriers are a potential source for transmission of epidemic and nonepidemic Clostridium difficile strains among long-term care facility residents". Clinical Infectious Diseases. 45 (8): 992–998. doi:10.1086/521854. PMID 17879913. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Furuya-Kanamori L, Cox M, Milinovich GJ, Magalhaes RJ, Mackay IM, Yakob L (ביוני 2016). "Heterogeneous and Dynamic Prevalence of Asymptomatic Influenza Virus Infections". Emerging Infectious Diseases. 22 (6): 1052–1056. doi:10.3201/eid2206.151080. PMC 4880086. PMID 27191967. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ Perlman W (במאי 2016). "Asymptomatic Influenza Infection Rates Deserve More Attention". Contagion Live. נבדק ב-30 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Asymptomatic Infection - an overview | ScienceDirect Topics".
  12. ^ Oran, Daniel P.; Topol, Eric J. (2020). "Prevalence of Asymptomatic SARS-CoV-2 Infection". Annals of Internal Medicine. 173 (5): 362–367. doi:10.7326/M20-3012. PMC 7281624. PMID 32491919.
  13. ^ 1 2 3 4 "Scientists get a handle on what made Typhoid Mary's infectious microbes tick". Med.stanford.edu. אורכב מ-המקור ב-18 באוגוסט 2013. נבדק ב-20 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 Hersh, David; Monack, Denise M.; Smith, Mark R.; Ghori, Nafisa; Falkow, Stanley; Zychlinsky, Arturo (1999-03-02). "The Salmonella invasin SipB induces macrophage apoptosis by binding to caspase-1". Proceedings of the National Academy of Sciences (באנגלית). 96 (5): 2396–2401. Bibcode:1999PNAS...96.2396H. doi:10.1073/pnas.96.5.2396. ISSN 0027-8424. PMC 26795. PMID 10051653.
  15. ^ S. Jonsson, D. M. Musher, A. Chapman, A. Goree, E. C. Lawrence, Phagocytosis and Killing of Common Bacterial Pathogens of the Lung by Human Alveolar Macrophages, Journal of Infectious Diseases 152, 1985-07-01, עמ' 4–13 doi: 10.1093/infdis/152.1.4
  16. ^ "Evidence Summary: Asymptomatic Bacteriuria in Adults: Screening". US Preventive Services Task Force. אורכב מ-המקור ב-2018-11-13. נבדק ב-2018-11-12.
  17. ^ 1 2 3 Colgan R, Nicolle LE, McGlone A, Hooton TM (בספטמבר 2006). "Asymptomatic bacteriuria in adults". American Family Physician. 74 (6): 985–990. PMID 17002033. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ "Zeroing in on 'super spreaders' and other hidden patterns of epidemics". EurekAlert! (באנגלית). נבדק ב-2018-11-12.
  19. ^ "CDC – Typhoid Fever: General Information – NCZVED". Cdc.gov. נבדק ב-2016-02-14.
  20. ^ "Who Was Typhoid Mary?". Forbes.
  21. ^ von Csefalvay, Chris (2023), "Simple compartmental models", Computational Modeling of Infectious Disease (באנגלית), Elsevier: 19–91, doi:10.1016/b978-0-32-395389-4.00011-6, ISBN 978-0-323-95389-4, נבדק ב-2023-03-06
  22. ^ Siliciano, Robert F. (2011). "HIV Latency". Cold Spring Harbor Perspectives in Medicine. Cold Spring Harbor Laboratory Press. 1 (1): a007096. doi:10.1101/cshperspect.a007096. PMC 3234450. PMID 22229121. נבדק ב-20 באוגוסט 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ "Asymptomatic HIV infection: MedlinePlus Medical Encyclopedia". Nlm.nih.gov. 2016-02-02. נבדק ב-2016-02-14.
  24. ^ "The Broad Spectrum of Epstein-Barr Virus (EBV) Disease on". Medicinenet.com. נבדק ב-2016-02-14.
  25. ^ King AA, Ionides EL, Pascual M, Bouma MJ (באוגוסט 2008). "Inapparent infections and cholera dynamics" (PDF). Nature. 454 (7206): 877–880. Bibcode:2008Natur.454..877K. doi:10.1038/nature07084. PMID 18704085. {{cite journal}}: (עזרה)
  26. ^ "STD Facts – Chlamydia". cdc.gov. נבדק ב-2016-02-14.
  27. ^ Ousmane M. Diop; Cara C. Burns; Roland W. Sutter; Steven G. Wassilak; Olen M. Kew (2015). "Update on Vaccine-Derived Polioviruses – Worldwide, January 2014–March 2015". Morbidity and Mortality Weekly Report. 64 (23): 640–646. PMC 4584736. PMID 26086635.
  28. ^ "Pinkbook: Poliomyelitis | CDC". 17 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Tuberculosis (TB)". World Health Organization (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-11-12.
  30. ^ 1 2 "Latent tuberculosis infection (LTBI)". World Health Organization (באנגלית בריטית). נבדק ב-2018-11-12.
  31. ^ Johansson, Michael A.; Quandelacy, Talia M.; Kada, Sarah; Prasad, Pragati Venkata; Steele, Molly; Brooks, John T.; Slayton, Rachel B.; Biggerstaff, Matthew; Butler, Jay C. (7 בינואר 2021). "SARS-CoV-2 Transmission From People Without COVID-19 Symptoms". JAMA Network Open. 4 (1): e2035057. doi:10.1001/jamanetworkopen.2020.35057. ISSN 2574-3805. PMC 7791354. PMID 33410879. {{cite journal}}: (עזרה)
  32. ^ Shu-ichi Ikeda, Takeshi Nakano, Nobuo Yanagisawa, Masamitsu Nakazato, Hiroshi Tsukagoshi, Asymptomatic Homozygous Gene Carrier in a Family with Type I Familial Amyloid Polyneuropathy, European Neurology 32, 1992, עמ' 308–313 doi: 10.1159/000116850
  33. ^ C FOLMES, G LOPASCHUK, Role of malonyl-CoA in heart disease and the hypothalamic control of obesity, Cardiovascular Research 73, 2007-01-15, עמ' 278–287 doi: 10.1016/j.cardiores.2006.10.008

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נשא_(מחלה)&oldid=40145640"