נקרונומיקון

דוגמה לעותק פאנארט של הנקרונומיקון, אחד מני רבים שהכינו מעריציו של לאבקרפט.

נקרונומיקון (באנגלית: Necronomicon) הידוע גם בתור ספר המתים או כּיתַאבּ אֶל אֲזַיֵּף הוא ספר גרימואר בדיוני שהמציא הסופר ה.פ. לאבקרפט עבור יצירותיו.

החיבור נכתב לכאורה על ידי ערבי מטורף העונה לשם עבדול אלהזרד, ומכיל ידע אסור אודות כשפים, תורת הנסתר וישויות אלוהיות קדומות, הגורם למרבית קוראיו לאבד את דעתם.

שמו של הספר הוזכר לראשונה בסיפורו הקצר של לאבקרפט, כלב השמירה, אשר נכתב ב-1922 ופורסם ב-1924, ושמו של כותבו, אלהזרד, בסיפור העיר חסרת השם, מ-1921. על אף שנהג לציין את שמו מעת לעת גם ברבים מסיפוריו האחרים, חסך לאבקרפט בתיאורים מפורטים אודותיו והשתדל לרמוז רק על השפעותיו הקשות על הנפש האנושית ותו לא. מרבית המידע הקיים עליו הגיע, אפוא, דרך טקסט קצר שכתב הסופר ב-1927, היסטוריה של הנקרונומיקון , אשר פורסם רק כשנה לאחר מותו, ב-1938.

סופרים אחרים בני זמנו של לאבקרפט כגון אוגוסט דרלת' וקלארק אשטון סמית' המשיכו להשתמש במוטיב של הספר ביצירותיהם האישיות, לרוב במסגרת סיפורי אימה קצרים שנכללו בתוך היקום הבדיוני המיתוסים של קת'ולהו , המבוסס על התשתית הספרותית שהניח לאבקרפט במהלך חייו.

במרוצת השנים החל הרעיון העומד מאחורי הספר לחלחל גם לענפי תרבות אחרים, ביניהם עולם הקולנוע והמוזיקה, וליצור תהודה עולמית שאיגדה סביבה קהל חוקרים, סופרים ומעריצים, אשר היו משוכנעים, ואף עזרו להפיץ את השמועה, כי מדובר ביצירה אמיתית ואותנטית לחלוטין.

מקור

לאבקרפט טען שהספר הופיע לראשונה בחלומו, בדומה לרעיונות ומוטיבים אחרים מיצירותיו, וכתב כי שמו נגזר מיוונית עתיקה, כאשר פירוש המילה נקרו (νεκρο) הוא מוות או גופה, נומוס (νομῐκόν) כלומר חוק או מנהג, ואיקון (εἰκών) משמע תמונה או צלם. כמו כן, הצירוף נומיקון (νομῐκόν) עשוי להיות צורה סתמית של המילה נומיקוס (νομικός) המציינת זיקה לחוק, בדרך כלל מתוך הקשר לספר או למידע כלשהו המצוי בכתב. יחדיו, פירוש השם המלא הוא צלם חוק המתים.

ה.פ. לאבקרפט.

מספר גורמים הציעו כי לאבקרפט הושפע מעבודותיו של הסופר רוברט וו. צ'יימברס ובייחוד מקובץ סיפוריו הקצרים המלך בצהוב , שבחלקם מופיע ספר המכיל מחזה מסתורי אשר מלהיב ומטריד את קוראיו בעת ובעונה אחת. לאבקרפט, מנגד, נחשף לעבודותיו של צ'יימברס ככל הנראה רק בשנת 1927, מספר שנים לאחר אזכורו הראשון. החוקר דונלד ר. בורלסון הציע כי הלה קיבל את השראתו לנקרונומיקון דווקא מספרותו של נתניאל הות'ורן.

פעמים רבות בחייו זכה לאבקרפט לפניות מידי צדדים סקרנים בנוגע לאמיתות קיומו של הספר האסור. במכתב אשר שלח לויליס קונובר ב-29 ביולי 1936, סיכם את תשובתו הסופית אליהן כדלהלן: ”כעת, בנוגע לספרים אסורים ונוראיים – אני נאלץ לומר כי רובם דמיוניים לחלוטין. מעולם לא היה עבדול אלהזרד או נקרונומיקון, מפני שהמצאתי את השמות הללו בעצמי”.

שמו של מחבר הספר, עבדול אלהזרד, סובל משגיאה תחבירית בשפה הערבית. המילה עבדול מורכבת משם העצם עבד (عَبْدُ) שפירושו משרת או עבד, והביטוי ול (ال) הוא עיוות של אל המסמל את ה"א הידיעה, כלומר שיחדיו משמעותם היא: משרת ה- או משרתו של. שם המשפחה אל-הזרד, עם זאת, אשר ייתכן כי נגזר מהביטוי אל-הדרת' (حَضْرَات, הנוכחויות), מתחיל בעצמו בה"א הידיעה. הסבירות להיתקל בשם, אפוא, בקרב ערבים אמיתיים, היא נמוכה מאוד, ומקורו הלכה למעשה הוא בילדותו של לאבקרפט, אז, כאשר היה בן חמש, החליט לרכוש לעצמו שם ערבי לאחר שקרא את סיפורי אלף לילה ולילה.

כמו כן כתב לאבקרפט כי שמו המקורי של הספר הוא כיתאב אל אזיף, ביטוי ערבי שלאבקרפט הגדיר בתור ”הצליל הלילי שמשמיעים חרקים ומזכיר את יללות השדים”, מתוך רמיזה להערת שוליים מאת הכומר סמואל הנלי בתרגומו עבור ספרו של ויליאם בקפורד , ואת'ק , בו התייחס הלה לקטע מסוים אותו תרגם בתור ”החרקים הליליים הללו אשר מבשרים על בואו של הרשע”, ככל הנראה מתוך התייחסות לאל הכנעני בעל זבוב, ולפסוק ה' מתוך תהילים צ"א, ”לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם”, אשר בספרי תנ"ך מהמאה ה-16 (לדוגמה, בתרגומו של מיילס קאברדייל מ-1535) מנוסח בתור ”לא תירא מחרקים לעת לילה” ואילו בתרגומים מאוחרים יותר כ”לא תירא מאימה לעת לילה” או ”לא תירא מפחד לעת לילה”. מספר מילונים ערביים אף תרגמו את המילה אזיף (عزيف) בתור ”שריקת הרוח, צליל או רעש משונה”, ואילו הכומר גבריאל אוסאני הגדיר אותה בתור ”הצליל המפחיד של הג'יני המסתובב בחופשיות בטבע”, אם כי הביטוי אזיף אל ג'ין (عزيف الجن) הוא מטפורה לתופעת טבע הקרויה שירת החול.

היסטוריה

מרבית המידע אודות עברו של הנקרונומיקון מגיע מטקסט פסאודו-היסטורי הקרוי היסטוריה של הנקרונומיקון אשר נכתב בידי לאבקרפט ב-1927 ופורסם לראשונה רק כשנה לאחר מותו, ב-1938.

היסטוריה של הנקרונומיקון מאת ה.פ. לאבקרפט, מתוך ספריית אוניברסיטת בראון.

מחבר הספר, עבדול אלהזרד, מתואר בהיסטוריה בתור ”ערבי מטורף למחצה” אשר סגד לישויות יוג סות'ות' וקת'ולהו בראשית המאה ה-8, בצנעא שבתימן. לאורך חייו ביקר בהריסות בבל וחשף את ”הסודות התת קרקעיים” של ממפיס וא-רובע אל-ח'אלי. באחרית חייו עבר להתגורר בדמשק, שם חיבר את ספרו לפני שמת בפתאומיות בשנת 738, כאשר, לפי עדותו של אבן חלקאן , ”נתפס לפתע לאור יום בידי מפלצת בלתי נראית ונטרף בצורה נוראית מול מספר רב של עדים המומים”.

בשנים הבאות נודע לשמצה חיבורו של אלהזרד בקרב הפילוסופים של אותה העת, עד שב-950 קיבל את שמו המודרני, הנקרונומיקון, לאחר שתורגם ליוונית בידי תיאודורוס פילטאס, מלומד בדיוני מקונסטנטינופול. מהדורה זו, לדברי ההיסטוריה, ”הובילה מספר הרפתקנים לתקריות איומות” בטרם נשרפו מרבית עותקיה ב-1050 בידי מייקל סרולריוס .

אין בנמצא אזכורים רבים לספר לאחר השריפה שתוארה לעיל, לפחות עד ל-1228, אז תורגם מיוונית ללטינית בידי אולאוס וורמיוס , על אף שבמציאות לא נולד הלה עד ל-1588. שני הטקסטים הוחרמו בידי האפיפיור גרגוריוס התשיעי ב-1232, אף על פי שמספר מהדורות לטיניות הודפסו במהלך המאה ה-15 בגרמניה והמאה ה-17 בספרד, בנוסף למהדורה יוונית שהודפסה באיטליה במחצית הראשונה של המאה ה-16. האוקוטוליסט ג'ון די תרגם את הספר לאנגלית, לכאורה, אך תרגומו מעולם לא הודפס ושרדו ממנו רק קטעים מעטים.

המהדורה הראשונה של הספר אשר נכתבה בערבית בידיו של אלהזרד נעלמה לחלוטין מהעולם עד לשריפת הגרסה היוונית ב-1050, עם סייג אחד שהזכיר ”עדות מעורפלת לעותק סודי אשר הופיע בסן פרנסיסקו במהלך המאה ה-20” והושמד מאוחר יותר בשריפה נוספת. הזכר האחרון למהדורה היוונית לא נראה מאז ”שריפתו של תושב מסוים מסיילם ב-1692”, ככל הנראה מתוך התייחסות לציד המכשפות שהתרחש בעיר.

עותקים ידועים

כתב ההיסטוריה מזכיר חמישה עותקים אשר נמצאים במוסדות תרבותיים שונים ברחבי העולם:

• המוזיאון הבריטי
• הספרייה הלאומית של צרפת
• ספריית וידינר , אוניברסיטת הרוורד
• אוניברסיטת בואנוס איירס
• אוניברסיטת מיסקטוניק , ארקהם

אוניברסיטת מיסקטוניק היא המקום הבדיוני היחיד מבין אלו שהוזכרו לעיל, ומלומדיה מחזיקים גם במהדורה הלטינית המקורית של הספר, אשר תורגמה בידי אולאוס וורמיוס והודפסה במהלך המאה ה-17 בספרד. קיימים מספר עותקים נוספים הנמצאים בידיים פרטיות, על אף שמוצאם המקורי אינו ידוע.

תוכן מקורי

אף על פי שהספר ומחברו מוזכרים פעמים רבות בסיפוריו, דבק לאבקרפט במנהגו הקבוע להימנע מהרחבה אודותיהם, וזאת בניסיון להשאירם באפלה. במכתב ששלח לוויליאם מילר ג'וניור ולג'ים בליש כתב: ”אף אחד אינו יכול ליצור דבר-מה שייראה מפחיד ומרשים כעשירית מאותו דבר עליו הוא יכול לרמוז. אם מישהו היה מנסה לכתוב גרסה של הנקרונומיקון, כל הקוראים שרעדו מהרמיזות הנסתרות לגביו היו מתאכזבים”, ככל הנראה מתוך התייחסות לפחד האנושי מהלא נודע.

העיר חסרת השם וקריאתו של קת'ולהו

אחד משלושת הקטעים הבודדים המצטטים במדויק את הנקרונומיקון הוא:

זה אשר נח לעולמי עד אינו מת, ולאורך הנצח המשונה אפילו המוות עשוי למות.

המקור באנגלית

That is not dead which can eternal lie, and with strange aeons even death may die.

— העיר חסרת השם, קריאתו של קת'ולהו

פסוק זה מוזכר פעמיים בסיפורו של לאבקרפט מ-1921, העיר חסרת השם, שגיבורו האלמוני יוצא למסע בעקבות חורבותיה של עיר עתיקה כלשהי, אשר לדברי האגדות, ננטשה לפני מאות שנים ועדיין עומדת על תילה במדבר הערבי. לטענת הפרוטגוניסט, בו משתמש לאבקרפט בכדי לשחזר את הסיפור בצורת עדות, ”המשורר המטורף עבדול אלהזרד חלם על העיר חסרת השם בטרם החל לשיר את המילים המשונות הללו”.

הידיעה על כך שמדובר בציטוט ישיר מתוך הנקרונומיקון הופיעה רק כעבור שש שנים, בסיפורו של לאבקרפט מ-1927, קריאתו של קת'ולהו, בו מוזכרת ”עיר העמודים, אירם” השוכנת במדבר, אשר אינה מוכרת לאף כתב יד למעט ה”נקרונומיקון של הערבי המטורף עבדול אלהזרד”.

כלב השמירה

שמו המפורש של הנקרונומיקון הוזכר לראשונה בסיפור הקצר של לאבקרפט כלב השמירה, אשר נכתב ב-1922 ופורסם ב-1924, ועל אף שלא מצוטטים במדויק אף קטע או פסוק מתוכו, שמו עדיין מצוין בשתי פעמים שונות. עלילת הסיפור עוסקת בצמד שודדי קברים אשר גונבים קמע מקולל ומוצאים את עצמם נרדפים בידי רוח רפאים מרושעת בעקבות כך, אולם בדיעבד נזכרים כי קראו על הפריט הנוראי קודם לכן בספר:

ברגע שעינינו נחו על התליון ידענו שאנחנו מוכרחים לקחת אותו, וכי אוצר הקברים העתיק הזה היה לבדו הצעד ההגיוני הבא של תאוות הבצע שלנו. אפילו אם מראהו לא היה מוכר לנו עדיין היינו חושקים בו, אך כאשר התקרבנו בכדי לבחון אותו ביתר שאת גילינו כי לא היה זר לנו לחלוטין. החפץ אכן היה יוצא דופן בפני הספרות והאמנות שאנשים שפויים ומאוזנים הכירו, אבל אנחנו זיהינו אותו מפני שהוזכר בנקרונומיקון האסור של הערבי המטורף עבדול אלהזרד. הסימן המצמרר של כת אוכלי הגוויות מלאנג שבאסיה התיכונה. היכרותינו עם קווי המתאר המרושעים שלו, אשר תוארו בידי הדמונולוג הערבי הזקן, הייתה טובה מדי. קווי מתאר, הוא כתב, אשר נחרטו בהתאם להתגשמות על-טבעית ומעורפלת כלשהי של הנשמות אשר כרסמו במתים.

המקור באנגלית

Immediately upon beholding this amulet we knew that we must possess it; that this treasure alone was our logical pelf from the centuried grave. Even had its outlines been unfamiliar we would have desired it, but as we looked more closely we saw that it was not wholly unfamiliar. Alien it indeed was to all art and literature which sane and balanced readers know, but we recognised it as the thing hinted of in the forbidden Necronomicon of the mad Arab Abdul Alhazred; the ghastly soul-symbol of the corpse-eating cult of inaccessible Leng, in Central Asia. All too well did we trace the sinister lineaments described by the old Arab daemonologist; lineaments, he wrote, drawn from some obscure supernatural manifestation of the souls of those who vexed and gnawed at the dead.

— כלב השמירה

הקטע מלמד, אפוא, על הקמע המקולל המזוהה עם כת של אוכלי גוויות השוכנת בארץ אסיאתית הקרויה לאנג. מקום זה הוזכר בסיפורים נוספים של לאבקרפט, כגון סלפאיס ומשימת החלום של קאדאת' האבודה, אשר משויכים לסדרת מעגל החלומות , ומתואר לעיתים כ”מישור של מדבריות קרח”. בפרק השני של הסיפור מוזכר הנקרונומיקון שוב:

קמע הירקן נח באותה העת בתצוגת הראווה של המוזיאון שלנו, ולעיתים נהגנו להדליק נרות של קטורת לפניו. קראנו הרבה בנקרונומיקון של אלהזרד אודות טבעו, ובדבר הקשר בין נשמותיהם של הע'ולים לבין החפצים שהוא סימל, וחשנו מוטרדים מכך מאוד. ואז האימה הגיעה.

המקור באנגלית

The jade amulet now reposed in a niche in our museum, and sometimes we burned strangely scented candles before it. We read much in Alhazred’s Necronomicon about its properties, and about the relation of ghouls’ souls to the objects it symbolised; and were disturbed by what we read. Then terror came.

— כלב השמירה

הפסטיבל

הפסטיבל הוא סיפור קצר שנכתב ב-1923 ופורסם ב-1925, העוסק באדם החוזר לעיירת מולדתו בכדי להשתתף בפסטיבל מסתורי, אולם במקום זאת נקלע לחגיגת אימים הנדמית כסיוט בלהות. הנקרונומיקון מוזכר בו ארבע פעמים, והמספר, אשר מגולל את חווייותיו בצורת עדות, אף מסיים את דבריו ואת הסיפור בציטוט קטע ארוך במיוחד מתוכו:

המערות העמוקות ביותר לא נועדו לעיניים אשר מסוגלות לראות, היות והפלאים החבויים בתוכן הם מוזרים ועצומים יתר על המידה. מקוללת היא האדמה עליה מחשבות מתות חיות בגוף צעיר, ומרושעת היא הנפש אשר מתקיימת ללא ראש. אכן בחכמה אמר אבן שכבאו, כי מקום שמח הוא הקבר בו לא נחים מכשפים, ומאושרת היא העיירה לעת לילה שכל מכשפיה הפכו זה מכבר לאפר. משום ששמועות עתיקות אומרות כי הנשמות שנמכרו לשטן אינן נמלטות מפני חימר חדר המתים, אלא מאכילות ומדריכות את התולעת המכרסמת. עד שמתוך השחיתות ינבטו חיים נוראיים, ואוכלי הנבלות של הארץ יפתחו במלאכת השעווה בכדי לעצב ולנפח אותם במגפה מפלצתית. חורים גדולים נחפרים בסודיות היכן שנקבוביותיו של כדור הארץ צריכות להספיק, ודברים אשר די להם לזחול כבר למדו כיצד ללכת.

המקור באנגלית

The nethermost caverns are not for the fathoming of eyes that see; for their marvels are strange and terrific. Cursed the ground where dead thoughts live new and oddly bodied, and evil the mind that is held by no head. Wisely did Ibn Schacabao say, that happy is the tomb where no wizard hath lain, and happy the town at night whose wizards are all ashes. For it is of old rumour that the soul of the devil-bought hastes not from his charnel clay, but fats and instructs the very worm that gnaws; till out of corruption horrid life springs, and the dull scavengers of earth wax crafty to vex it and swell monstrous to plague it. Great holes secretly are digged where earth’s pores ought to suffice, and things have learnt to walk that ought to crawl.”

— הפסטיבל

הקטע נכתב בצורה חידתית ומעורפלת, אולם מתאר באופן ברור מערות כלשהן הנמצאות מתחת לפני הקרקע. הפרוטגוניסט האלמוני אכן יורד למעמקי האדמה, זאת על מנת להשתתף בפסטיבל מסתורי, ובדרך מטה נתקל במערך אדיר ממדים של קטקומבות אפלות.

מלבד תוכנו, מופיעים בסיפור גם מספר אזכורים המלמדים על תצורתו של הספר, אשר מתקשרים לעבר הבדיוני שכתב לאבקרפט אודותיו, היסטוריה של הנקרונומיקון . כאשר המספר מגיע לבית אבותיו, לדוגמה, הוא נלקח לחדר חשוך בו נמצאים כמה ספרים עתיקים, ביניהם ”הנורא מכך, הנקרונומיקון שאין להזכירו, של הערבי המטורף עבדול אלהזרד, בתרגומו האסור של אולאוס וורמיוס ללטינית”. בתום פסטיבל האימים, ולאחר אשפוזו בבית החולים בארקהם, מובא בפני המספר עותק נוסף של הספר מאוניברסיטת מיסקטוניק .

בהקשר לאורכו של הקטע כתב מבקר הספרות לין קרטר כי הפסטיבל הוא ”הסיפור הראשון המספק ציטוט ארוך מתוך הספר אשר מלמד אותנו דבר-מה אודות ההיסטוריה שלו (כלומר, שאולאוס וורמיוס תרגם אותו ללטינית)”.

הזוועה בדנוויץ'

הקטע המלא האחרון מתוך הספר הופיע עם יציאתה לאור של הנובלה של לאבקרפט הזוועה בדנוויץ' ב-1929, אותה כתב כשנה קודם לכן ב-1928. ציטוט זה הרבה יותר ארוך ומעמיק מקודמיו, ועוזר לבאר את טבעו האמיתי של החיבור:

אין להעלות על הדעת כי האדם הוא הראשון או האחרון מבין שליטי הארץ, או שצורות החיים השונות והחומר מתקיימים לבדם ובפני עצמם. האלים העתיקים היו, האלים העתיקים הם, והאלים העתיקים תמיד יהיו. לא בחללים אותם אנו מכירים, אלא ברווחים הנמצאים ביניהם, שם הם הולכים, הקדמונים השלווים, חסרי כל מימד, ולנו, אינם נראים.
יוג שוגות' מכיר את הדרך לשער. יוג שוגות' הוא השער. יוג שוגות' הוא המפתח והשומר של השער. עבר, הווה, עתיד, כולם הם יוג שוגות'. הוא יודע היכן האלים הקדומים פרצו בעבר לתוך העולם, והיכן יעשו זאת שוב. הוא יודע היכן הם דרכו על שדות הארץ, והיכן הם עדיין דורכים עליהם, ומדוע אף אחד אינו יכול לראות אותם בעודם עושים זאת. בני האדם יכולים לזהות אותם מעת לעת בקרבתם בעזרת ריחותיהם, על אף שדמויותיהם אינם מוכרות לאף אחד, למעט אלו שהם בוחרים להציג בפני המין האנושי; מתוך אלו ישנן רבות, המשתנות בצורתן מהאידולון האמיתי של האדם, לאותה צורה חסרת מראה או ממשות אשר מהווה את מהותם האמיתית.
צעידתם המתועבת והבלתי נראית מגיעה רק למקומות המבודדים בהם נאמרו המילים ונערכו טקסי היללות, דרך עונותיהם. מלמולם נשמע מבעד לשריקת הרוח, והאדמה רועדת עם מודעותם. הם מכופפים את היערות ומוחצים את הערים, ולמרות זאת אף יער או עיר אינם מסוגלים לחזות במהלומות ידיהם.
קאדאת', בשממה הקפואה, ידעה אותם, ומה האדם ידע על קאדאת'? במדבריות הקרח של הדרום ובאיים הטבועים באוקיינוס ישנם סלעים עליהם נחרטו סמליהם, אך מי ראה את העיר הקפואה בעומק הארץ, או את המגדל המבוצר המכוסה באצות ים ובזיפרגליים?
קת'ולהו הגדול הוא בן דודם, ועם זאת אין ביכולתו לצפות בהם אלא לזמן קצר. לה! שאב ניגוראת'! כתועבה תדע אותם. ידיהם מסביב לגרונותיכם, ועדיין אינכם רואים אותם; ובית מגוריהם אפילו נמצא בשדה ראייתכם. יוג שוגות' הוא המפתח לשער, היכן שהספירות נפגשות.
האדם שולט כעת היכן שהם שלטו בעבר; בקרוב הם ישלטו היכן שהאדם שולט כעת. לאחר שהקיץ יהפוך לחורף, ולאחר שהחורף יהפוך לקיץ. הם מחכים בסבלנות, בשיא אונם, מפני שכאן, הם ישלטו שוב.

המקור באנגלית

Nor is it to be thought that man is either the oldest or the last of earth's masters, or that the common bulk of life and substance walks alone. The Old Ones were, the Old Ones are, and the Old Ones shall be. Not in the spaces we know, but between them, they walk serene and primal, undimensioned and to us unseen.
Yog-Sothoth knows the gate. Yog-Sothoth is the gate. Yog-Sothoth is the key and guardian of the gate. Past, present, future, all are one in Yog-Sothoth. He knows where the Old Ones broke through of old, and where They shall break through again. He knows where They had trod earth's fields, and where They still tread them, and why no one can behold Them as They tread. By Their smell can men sometimes know Them near, but of Their semblance can no man know, saving only in the features of those They have begotten on mankind; and of those are there many sorts, differing in likeness from man's truest eidolon to that shape without sight or substance which is Them.
They walk unseen and foul in lonely places where the Words have been spoken and the Rites howled through at their Seasons. The wind gibbers with Their voices, and the earth mutters with Their consciousness. They bend the forest and crush the city, yet may not forest or city behold the hand that smites.
Kadath in the cold waste hath known Them, and what man knows Kadath? The ice desert of the South and the sunken isles of Ocean hold stones whereon Their seal is engraven, but who hath seen the deep frozen city or the sealed tower long garlanded with seaweed and barnacles?
Great Cthulhu is Their cousin, yet can he spy Them only dimly. Iä! Shub-Niggurath! As a foulness shall ye know Them. Their hand is at your throats, yet ye see Them not; and Their habitation is even one with your guarded threshold. Yog-Sothoth is the key to the gate, whereby the spheres meet.
Man rules now where They ruled once; They shall soon rule where man rules now. After summer is winter, after winter summer. They wait patient and potent, for here shall They reign again.

— הזוועה בדנוויץ'

הדבר על מפתן הדלת

סיפורו של לאבקרפט הדבר על מפתן הדלת, אשר נכתב ב-1933 ופורסם ב-1937, מגולל את עלילותיהם של אסנת וייט ואביה, אפרים, שני טיפוסים משונים אשר הגיעו מהעיירה אינסמאות', ומסוגלים להיכנס לגופם של אנשים אחרים. אדוארד פיקמן דרבי, בעלה האומלל של אסנת אשר נפל בפח שטמנה לו עם נישואיהם, מוצא עותק של הנקרונומיקון באוניברסיטת מיסקטוניק ומניח כי דרכו למדו השניים לבצע את כשפיהם:

דן, דן, אינך זוכר אותו – העיניים המטורפות והזקן המדובלל שמעולם לא הלבין? הוא הביט בי פעם אחת, ומעולם לא שכחתי את אותו הרגע. עכשיו היא מביטה בי באותה צורה, ואני יודע למה! הוא מצא את זה בנקרונומיקון - הנוסחה. אני עדיין לא מעז לגלות לך באיזה עמוד, אבל כשאני אספר לך אתה תוכל לקרוא בעצמך ולהבין. רק אז תדע מה בלע אותי. קדימה, קדימה, קדימה, קדימה – מגוף לגוף לגוף – הוא מתכוון שלא למות לעולם. ניצוץ החיים – הוא יודע כיצד לקטוע את החיבור.. זה יכול להמשיך לבעור לאורך זמן-מה אפילו כאשר הגוף מת.

המקור באנגלית

Dan, Dan, don’t you remember him—the wild eyes and the unkempt beard that never turned white? He glared at me once, and I never forgot it. Now she glares that way. And I know why! He found it in the Necronomicon—the formula. I don’t dare tell you the page yet, but when I do you can read and understand. Then you will know what has engulfed me. On, on, on, on—body to body to body—he means never to die. The life-glow—he knows how to break the link . . . it can flicker on a while even when the body is dead.

— הדבר על מפתן הדלת

מראה

אין בנמצא פרטים רבים אודות מראהו של הספר היות שלאבקרפט נמנע מתיאורו הפיזי, למעט כי נכתב באותיות גותיות ונכרך בכריכת עור בעלת אבזם מתכת. כמו כן, חלק מעותקיו עשויים להיות נסתרים: בסיפור הקצר המקרה של צ'ארלס דקסטר וארד , לדוגמה, שולפת דמותו של ג'ון מריט ספר העוטה את הכותרת קאנון-אי-אסלאם מארון הספרים של ג'וזף קורוון, ומגלה כי הלכה למעשה מדובר בלא אחר מאשר הנקרונומיקון.

אותנטיות

למרות התעקשותו של לאבקרפט כי הנקרונומיקון הוא יצירה בדיונית לחלוטין, חלק ממעריציו נהגו לשלוח לו מכתבים מעת לעת בהם ביקשו ללמוד אודות אמיתותו, ומספר עדויות עדיין גורסות כי מדובר בחיבור אמיתי.

כמה מתיחות זכו לפרסום רב לאחר שהציעו את הספר למכירה בעלונים של חנויות ספרים, או שהזכירו את שם מחברו בתור ע. אלהזרד בכרטסות של ספריות. במקרה אחד קיבלה ספריית הוותיקן מספר רב של בקשות עבור השאלת הספר, מידי אישים שהאמינו כי אחד מעותקיו הנותרים מצוי בידיה.

הקו הדק שבין מציאות לבדיון הפך למטושטש עוד יותר במהלך שנות ה-70, כאשר ספר אשר התיימר להיות תרגום של חיבור הנקרונומיקון המקורי ראה אור. עלילת הספר, אשר נקרא סיימון נקרונומיקון , שמרה על קשר קלוש עם סוגת המיתוסים של קת'ולהו, ונראה כי הושפעה בעיקר ממיתולוגיה מסופוטמית. הספר יצא לאור באופן רשמי ב-1980 במהדורת כריכה רכה ועד לעשור הראשון של המאה ה-21 נמכר ביותר מ-800 אלף עותקים. הוא נחשב לנקרונומיקון הנפוץ ביותר שקיים כיום.

גרסה נוספת של הספר מאת ג'ורג' האי יצאה לאור ב-1978 עם הקדמה שנכתבה בידי החוקר והסופר קולין וילסון , יחד עם תיאור מצד המבקר דייוויד לנגפורד , אשר טען כי הכתוב בספר הורכב בעזרת פענוח ממוחשב של כתב יד מקורי מאת ג'ון די, אשר, כאמור, תרגם לכאורה את הספר האמיתי לאנגלית. אותו תרגום נכתב למעשה בידי האוקולוטיסט רוברט טרנר, על אף שהיה הרבה יותר נאמן לסגנונו של לאבקרפט מאשר גרסתו של סיימון, ואפילו הכיל כמה ציטוטים מלאים מעבודותיו.

לאור הצלחתו של הסיימון נקרונומיקון והתעוררות המחלוקת לגבי קיומו של הספר האמיתי, פורסם ב-1998 ספר נוסף הקרוי תיקי הנקרונומיקון, אשר ביקש להוכיח אחת ולתמיד כי החיבור הוא בדיוני לחלוטין על ידי סיקור הגרסאות השונות של הספר אשר יצאו לאור עד לאותה עת, בייחוד זו של סיימון, אך גם מספר גרסאות אחרות ופחות מוכרות.

פופולריות הספר לא דעכה לאורך השנים, וב-2004 פורסמה גרסה נוספת שלו בשם נקרונומיקון: נדודיו של אלהזרד מאת האוקולוטיסט הקנדי דונלד טייסון, בהוצאת ליוולין וורלדוייד . טייסון הצהיר באופן מפורש כי הנקרונומיקון פרי עטו הוא בדיוני לחלוטין, אולם אין הדבר מנע את התעוררותה של מחלוקת נוספת סביב העניין. כעבור שנתיים פרסם ספר נוסף בשם אלהזרד , מעין אוטוביוגרפיה על מחבר הנקרונומיקון.

קנת' גרנט , אחד מתלמידיו של הקוסם והאוקולוטיסט הנודע אליסטר קראולי וראש המסדר הטיפוניאני עד ל-2011, הציע בספרו מ-1972 התחייה הקסומה , כי ישנו קשר תת מודע בין לאבקרפט לקראולי. לדבריו, שאבו שניהם את כוחותיהם מאותו מקור נסתר: קראולי דרך הקסם בו החזיק, לכאורה, ולאבקרפט דרך החלומות אשר העניקו השראה לסיפוריו ולנקרונומיקון. בנוסף טען גרנט כי הנקרונומיקון התקיים בתור ספר אסטרלי כחלק מהזיכרון האקשי אליו ניתן לקבל גישה דרך קסם טקסי או חלומות. רעיונותיו של גרנט תוארו באופן נרחב בגרסאות הנקרונומיקון הן של סיימון והן של טייסון.

תרבות

מוזיקה

• אלבומה השני של להקת נוקס ארקנה נקרא נקרונומיקון כמחווה לה.פ. לאבקרפט, ורבים משיריו קרויים על שמות הסיפורים או הדמויות שהמציא הסופר.

משחקי וידאו

• משחק ההרפתקאות צל השביט של חברת אטארי אס-אה (אשר נקראה דאז אינפוגריימס אנטרטיינמנט אס-אה) מזכיר את הנקרונומיקון כדבר הקשור לישות המרושעת ביותר מבין האלים העתיקים, יוג שוגות'.
• משחק ההרפתקאות אסיר הקרח של חברת אטארי אס-אה מ-1995 מציג עותק של הנקרונומיקון בו הגיבור משתמש על מנת להביס את הבוס הסופי.
• משחק האסטרטגיה מלכים צלבנים 2 של חברת פרדוקס אינטראקטיב מ-2012 מכיל את ספר הנקרונומיקון בצורת חפץ אותו השחקן יכול להשיג.
• משחק האימה העיר הטבועה של חברת פרוגוורס מ-2019 מכיל הרחבה הקרויה סוגדי הנקרונומיקון אשר מוסיפה מספר משימות צד, בהן אחת בשם כרכים מיסטיים הכרוכה באיסוף שבעה ספרים בעלי ידע אסור ברחבי המשחק, כאשר האחרון הוא הנקרונומיקון.

ספרות

• בספר אוכלי המתים מאת מייקל קרייטון שיצא לאור ב-1976 מוזכר הנקרונומיקון בפרק הביבליוגרפיה.
• הספר עיני הדרקון מאת סטיבן קינג שיצא לאור ב-1987 אינו מתייחס לנקרונומיקון באופן מפורש, אולם מזכיר ספר לחשים גדול אשר נכתב בידי מכשף מטורף בשם אלהזרד אשר הגיע מארץ רחוקה. הקריאה בספר כרוכה בסיכון גבוה לשיגעון.

קולנוע

• זיכיון הסרטים מוות אכזרי מציג עותק של הספר הקרוי נקרונומיקון: אקס מורטיס או נטורום דמונטו. מהדורה זו היא ככל הנראה הגרסה הקולנועית המפורסמת ביותר של החיבור, והופיעה גם בסרטים עצמאיים אשר אינם קשורים בשום צורה לזיכיון.
• בסרט כישוף קטלני מ-1991 בבימויו של מרטין קמפבל מופיעה גרסה של הנקרונומיקון בתור ”ספר של קסמים אזוטרים” אותו הדמות הראשית, בלש פרטי הקרוי ה. פיליפ לאבקרפט, מתבקשת למצוא.
• בסרט האנתולוגיה נקרונומיקון מ-1993 בבימוים של בריאן יוזנה, כריסטוף גאנס ושוסקה קאנקו , מוצגים שלושה עיבודים שונים עבור סיפוריו של לאבקרפט, כאשר בכל אחד מהם מעורב בדרך כלשהי עותק של הנקרונומיקון.
• בסרט ג'ייסון הולך לגיהנום: יום שישי האחרון מ-1993 בבימויו של אדם מרקוס מזיכיון הסרטים יום שישי ה-13 מופיעה אותה גרסה של הנקרונומיקון אשר נראתה קודם לכן בזיכיון מוות אכזרי.

קומיקס

• בסדרת הקומיקס אחרי המוות עם ארצ'י מופיע עותק של הנקרונומיקון.

מהדורות

עברית	English
ספראג דה קמפ, לאון; אל אזיף: הנקרונומיקון; הוצאת בורגו, 1973 (מסת"ב 978-1587150432)	Sprague De Camp, Lyon; Al Azif: The Necronomicon; Borgo Press, 1973 (ISBN 978-1587150432)
סיימון, פיטר לבנדה; הנקרונומיקון; הוצאת אבון, 1980 (מסת"ב 978-0380751921)	Simon, Peter Levenda; The Necronomicon; Avon Press, 1980 (ISBN 978-0380751921)
האי, ג'ורג'; וילסון, קולין; נקרונומיקון: ספר שמות המתים; ספרי סקוב, 1992 (מסת"ב 978-1871438161)	Hay, George; Wilson, Colin; Necronomicon: The Book Of Dead Names; Skoob Books, 1992 (ISBN 978-1871438161)
טייסון, דונלד; נקרונומיקון: נדודיו של אלהזרד; ליוולין וורלדוייד, 2004 (מסת"ב 978-0738706276)	Tyson, Donald; Necronomicon: The Wanderings Of Alhazred; Llewellyn Publications, 2004 (ISBN 978-0738706276)
סיימון, פיטר לבנדה; שערי הנקרונומיקון; הוצאת אבון, 2006 (מסת"ב 978-0060890063)	Simon, Peter Levenda; The Gates Of The Necronomicon; Avon Pess, 2006 (ISBN 978-0060890063)
	Ελληνικά
יואנידיס, ג'ורג'; נקרונומיקון; הוצאת ארכיטיפו, 2008 (מסת"ב 978-9604211340)	Ioannidis, George; Νεκρονομικόν; Archetypo Press, 2008 (ISBN 978-9604211340)

לקריאה נוספת

עברית	English
בקפורד, ויליאם; הנלי, סמואל; ואת'ק: סיפור ערבי; הוצאת לורנס ובולן, לונדון, 1893 (מסה"ה 5457340)	Backford, William; Henley, Samuel; Vathek: An Arabian Tale; Lawrence And Bullen, London, 1893 (OCLC 5457340)
צ'יימברס, רוברט ויליאם; המלך בצהוב וסיפורי אימה אחרים; הוצאת דובר, 1970 (מסת"ב 978-0486437507)	Chambers, Robert William; The King In Yellow And Other Horror Stories; Dover Publications, 1970 (ISBN 978-0486437507)
קרטר, לין; לאבקרפט: מבט אל מאחורי המיתוסים של קת'ולהו; ספרי בלנטין, 1972 (מסת"ב 978-0345024275)	Carter, Lin; Lovecraft: A Look Behind The Cthulhu Mythos; Ballantine Books, 1972 (מסת"ב 978-0345024275)
דרלת', אוגוסט; טרנר, ג'יימס; לאבקרפט, הווארד פיליפס; מכתבים נבחרים, חלק חמישי: 1934–1937; הוצאת ארקהם האוס, 1976 (מסת"ב 978-0870540363)	Derleth, August; Turner, James; Lovecraft, Howard Phillips; Selected Letters V, 1934–1937; Arkham House, 1976 (ISBN 978-0870540363)
ר. בורלסון, דונלד; ה.פ. לאבקרפט: השפעתו של הות'ורן; אוניברסיטת ליברלפול, 1981 (מע"ד 10.3828/1981.22.3.262)	R. Burleson, Donald; H. P. Lovecraft: The Hawthorne Influence; Liverpool University Press, 1981 (doi:10.3828/1981.22.3.262)
ויר, האנס; קואן, ג'יימס מילטון; מילון ערבית כתובה מודרנית; אית'קה, ניו יורק, 1994 (מסת"ב 978-0879500030)	Wehr, Hans; Cowan, James Milton; A Dictionary Of Modren Written Arabic; Ithaca, New York, 1994 (ISBN 978-0879500030)
ג'ושי, סונאנד טריאמבק; לאבקרפט, הווארד פיליפס; קריאתו של קת'ולהו וסיפורים מוזרים אחרים; ספרי פינגווין, ניו יורק, 1999 (מסת"ב 978-0141182346)	Joshi, Sunand Tryambak; Lovecraft, Howard Phillips; The Call Of Cthulhu And Other Weird Stories; Penguin Classics, New York, 1999 (ISBN 978-0143106487)
ג'ושי, סונאנד טריאמבק; אי. שולץ, דייוויד; אנציקלופדיית ה.פ. לאבקרפט; הוצאת היפוקמפוס, 2004 (מסת"ב 978-0974878911)	Joshi, Sunand Tryambak; E. Schultz, David; An H.P. Lovecraft Encyclopedia; Hippocampus Press, 2004 (ISBN 978-0974878911)
פיטרסן, סנדי; ויליס, לין; קריאתו של קת'ולהו; הוצאת כאוסיום, ארצות הברית, 2005 (מסת"ב 978-1568821818)	Petersen, Sandy; Willis, Lynn; Call Of Cthulhu; Chaosium, United States, 2005 (ISBN 978-1568821818)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נקרונומיקון בוויקישיתוף