נקודת מגוז

הסעודה האחרונה, ציור של לאונרדו דה וינצ'י בו יש שימוש בפרספקטיבה גאומטרית היוצרת תחושת עומק ומושכת את המבט אל הדמות במרכז התמונה. הקווים הכחולים ממשיכים את הקווים המקבילים בחלל הנפגשים בנקודת המגוז.

נקודת מגוז (או נקודת ההיעלמות) ברישום פרספקטיבה היא נקודה בתמונה אליה מתכנסים קווים מקבילים במרחב, וכך נוצרת אשליה של עומק.

העיקרון הגאומטרי שבבסיס הפרספקטיבה המתמטית קובע כי עצמים רחוקים יותר נראים קטנים יותר, שכן הגודל הנראה הוא הגודל הזוויתי, התלוי בגודל הממשי ובמרחק. לכן, בין שני קווים מקבילים במרחב, המרחק הממשי ביניהם קבוע אך המרחק הזוויתי ביניהם קטן עם התרחקותם מהצופה, ובמרחק גדול מספיק זה נראה שהקווים נחתכים. נקודת החיתוך נקראת נקודת מגוז.

מס' נקודות המגוז יקבע לפי מספר המישורים המקבילים למישורי התמונה: אם שלושתם מקבילים אז נקודה אחת, אם שניים מהם אז שתיים ואם אחד אז שלושתם.

נקודת מגוז עשויה לציין גם את המקום באופק בו נפגשים שולי הדרך.

בתמונה אחת יכולות להיות מספר נקודות מגוז, כל אחת מתאימה למשטח אחר. למשל בתמונה של קובייה, כל פאה מתכנסת לנקודת מגוז אחרת.

דונטלו ומזאצ'ו היו אמני רנסאנס שהיו בין הראשונים להשתמש בנקודות מגוז בציוריהם.

ראו גם

• ראיית עומק
• אשליית פונזו

קישורים חיצוניים

• נקודת מגוז, באתר "טקסטולוגיה"
• נקודת מגוז, באתר MathWorld (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.