נערות ריינס
סוגה | רוק, פאנק רוק |
---|---|
חברים | |
גיא גולדשטיין, רועי פרייליך, ניר וטשטיין | |
חברים לשעבר | |
מיקי קוקלביץ | |
נערות ריינס היא להקת רוק ישראלית שהוקמה בשנת 2004, יוצרת ומבצעת רוק'נ'רול בסיסי המושפע מהפאנק הרומנטי של סוף שנות ה־70.
קורות הלהקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבסיסט גיא גולדשטיין והסולן רועי פרייליך ניגנו יחד בשנות התשעים, בעיר הולדתם חיפה. נערות ריינס עצמה הוקמה רק ב-2004, בתל אביב, במהלך גיבוש הרכב שיבצע את האלבום הביתי שהקליט פרייליך בביתו של המפיק המוזיקלי אלידע רמון. אל פרייליך וגולדשטיין הצטרף מיקי קוקלביץ שאייש את עמדת התופים, עד שב-2006 הוחלף בניר וטשטיין.
שם הלהקה "נערות ריינס" נלקח מתוך "מילון עולמי לעברית מדוברת" של דן בן אמוץ ונתיבה בן-יהודה, וכוונתו לנערות שאינן אטרקטיביות, שכדי להימנע מלהיראות עמן ברחוב דיזנגוף הסואן, צועדים עמן ברחוב ריינס הצדדי.
החל מ-2004 הופיעה הלהקה ברחבי הארץ וצברה קהל הופעות נאמן, עד שב-2008 הוקלט אלבום הבכורה, כותר רביעי בלייבל של מועדון הלבונטין 7 בתל אביב, שיצא לאור באמצע חודש מרץ 2009. את האלבום ליוו שני סינגלים - "יום ראשון" (שזכה להשמעות רבות בתחנות הרדיו) ו-"רוצה להישאר רעב". האלבום כולל שבעה שירים חדשים וארבעה שירים מאלבומו הביתי הגנוז של פרייליך שהוקלטו ב-2004 אצל אלידע רמון, אך עובדו מחדש לרגל הוצאת האלבום. עם יציאתו אלבום הבכורה של הלהקה זכה מיד לתשבחות רבות במדורי ביקורת התרבות.[1][2][3]
הלהקה ערכה מספר רב של הופעות עם יציאת אלבום הבכורה ובמהלך 2010 החלו נערות ריינס לעבוד על אלבומם השני שנקרא "נשמור על החברים" יחד עם המפיק המוזיקלי אביחי טוכמן (אוי דיויז'ן, נעם רותם). האלבום יצא בינואר 2012, לאחר צאת הסינגלים "הילוך איטי" ו-"בית אחרון (לי)" שזכו להשמעות רבות ברדיו ובטלוויזיה ולביקורות משבחות בעיתונות. עם הוצאת האלבום השני הוציאה הלהקה שוב את אלבומם הראשון בהוצאה מחודשת בצירוף מילות השירים.
בשנת 2014 הוציא פרייליך אלבום סולו בשם "מעלה עשן". עם זאת, הלהקה לא הודיעה רשמית על התפרקות או הפסקת פעולתה.
ב-2019 נערות ריינס הופיעו הופעה חד פעמית.
ב-2022 נערות ריינס חזרו לחיי הבמה והוציאו שני סינגלים (חולץ פקקים ו24/7) וחזרו להופיע באופן קבוע.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נערות ריינס (2009)
[עריכת קוד מקור | עריכה]מילות השירים נכתבו על ידי רועי פרייליך, המוזיקה לשירים הולחנה על ידי רועי פרייליך.
נערות ריינס | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
1. | הדבר האמיתי |
3:59 | |||||||
2. | תני את עצמך |
3:54 | |||||||
3. | סמבה |
3:24 | |||||||
4. | תכבי את הטלוויזיה |
3:11 | |||||||
5. | עוד הלילה |
4:01 | |||||||
6. | רוצה להישאר רעב |
2:57 | |||||||
7. | אם מישהו צריך להתקשר זאת את |
3:33 | |||||||
8. | עורב |
3:11 | |||||||
9. | נועלה מוסרת |
2:41 | |||||||
10. | עניין של מה בכך |
3:52 | |||||||
11. | יום ראשון |
3:14 | |||||||
משך כולל: |
38:02 |
נשמור על החברים (2012)
[עריכת קוד מקור | עריכה]מילות השירים נכתבו על ידי רועי פרייליך, המוזיקה לשירים הולחנה על ידי רועי פרייליך.
נשמור על החברים | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
1. | זו לא טעות |
2:36 | |||||||
2. | עוד פעם עם רגש |
3:32 | |||||||
3. | עוזב כדי להציל את העולם |
3:54 | |||||||
4. | הילוך איטי |
4:16 | |||||||
5. | חמצן |
3:21 | |||||||
6. | בית אחרון (לי) |
3:20 | |||||||
7. | שירו איתי |
4:53 | |||||||
8. | להכיר אנשים חדשים |
4:10 | |||||||
9. | קריוקי |
3:48 | |||||||
10. | לשמור על החברים |
3:10 | |||||||
משך כולל: |
37:04 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נערות ריינס, ברשת החברתית פייסבוק
- נערות ריינס, סרטונים בערוץ היוטיוב
- נערות ריינס, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- נערות ריינס, באתר ספוטיפיי
- נערות ריינס, באתר Last.fm (באנגלית)
- נערות ריינס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- נערות ריינס, באתר דיזר
- נערות ריינס, באתר Songkick (באנגלית)
- נערות ריינס, באתר בנדקמפ
- אסף נבו, ריינס פינת לבונטין, באתר MOOMA, 5 באוקטובר 2007
- עינב שיף, ישחקו הנערות לפנינו, באתר וואלה, 13 במרץ 2009
- רז ישראלי, קלילות האלבום השני: נערות ריינס עדיין מעולים, באתר nrg, 30 בינואר 2012
- עמי פרידמן ולאון פלדמן, שפה שסועה: נערות ריינס מוכיחים שיש רוקנ'רול בעברית, באתר nrg, 22 בפברואר 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נויה כוכבי, עכבר העיר אונליין, נערות ריינס: הלהקה שנולדה בטעות, באתר הארץ, 11 במרץ 2009
- ^ תימורה לסינגר, נערות גומי, באתר ynet, 25 במאי 2009
- ^ בן שלו, עכבר העיר אונליין, אלבומי בכורה שאסור לפספס, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2009