נמל התעופה בזל-מילוז-פרייבורג
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |||
| נתוני השדה | |||
|---|---|---|---|
| |||
| תקופת הפעילות |
8 במאי 1946 – הווה (79 שנים)  | ||
| על שם |
אירופה | ||
| מפעיל | L'administration de l'Aéroport de Bâle-Mulhouse | ||
| בעלים | France and Swiss canton of Basel-City | ||
| קואורדינטות | 47°35′24″N 007°31′45″E / 47.59000°N 7.52917°E | ||
|
www | |||
| מסלולי טיסה | |||
 | |||
| מספר הנוסעים |
2,597,652 (נכון ל־2020) | ||
  | |||
נמל התעופה בזל-מילוז-פרייבורג, המכונה גם אירופורט (EuroAirport Basel Mulhouse Freiburg) הוא נמל תעופה בינלאומי בקומונה האדמיניסטרטיבית של סן-לואי, במחוז אלזס והוא חלק מהמחוז התלת-לאומי של בזל (אנ'). הוא ממוקם 4.7 ק"מ ממערב למשולש הגבולות של צרפת, גרמניה ושווייץ[2]; 3.5 ק"מ מצפון-מערב לעיר בזל בשווייץ, 20 ק"מ דרומית מזרחית למילוז בצרפת, ו-46 ק"מ מדרום-דרום מערב לפרייבורג אים ברייסגאו בגרמניה. שדה התעופה מנוהל במשותף על ידי צרפת ושווייץ, במסגרת אמנה בין-לאומית משנת 1949. שדה התעופה משמש כבסיס פעולה לחברת "איזי ג'ט שווייץ" וכולל בעיקר טיסות לערים מרכזיות וליעדי נופש באירופה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכניות לבניית שדה תעופה שווייצרי-צרפתי משותף החלו בשנות ה-30 של המאה ה-20 אך נעצרו במלחמת העולם השנייה. מתכננים שווייצרים זיהו את בזל כאחת מארבע הערים שעבורן יפותח נמל תעופה עירוני ראשי והכירו בכך ששדה התעופה הקיים בעיר היה קטן מדי, ובשל פיתוח מתקני נמל הנהר הסמוכים, אינו מתאים להרחבה. הפרבר של אלשוויל הוצע כמקום לנמל תעופה חדש, דבר שידרוש בנייה מעבר לגבול צרפת-שווייץ, מה שהוביל לשיחות עם הרשויות הצרפתיות על פיתוח נמל תעופה אחד משותף שישרת את שתי המדינות, וישפר את הפוטנציאל שלו כנמל התעופה בין-לאומי מרכזי.
בשנת 1946 התחדשו השיחות והוסכם כי צרפת תספק את הקרקע והקנטון השווייצרי בזל-שטאדט יכסה את עלויות הבנייה. המועצה הגדולה של בזל-שטדט הסכימה לשלם את העלויות עבור שדה תעופה זמני עוד לפני חתימת הסכם בינלאומי (שנחתם רק ב-1949). הבנייה החלה ב-8 במרץ 1946 ושדה תעופה זמני עם מסלול טיסה באורך 1,200 מטר נפתח רשמית ב-8 במאי.
בין הסתיו 1951 לאביב 1953, המסלול המזרח-מערבי הוארך ל-1,600 מטר ונבנה כביש גישה המאפשר נסיעה מבזל לטרמינל הנוסעים מבלי לעבור דרך ביקורת הגבול הצרפתית.
פרויקט ההרחבה הראשון אושר במשאל עם בבזל ב-1960, ובמהלך העשורים הבאים, הטרמינלים והמסלולים הוארכו והוגדלו מספר פעמים. המסלול מצפון לדרום הוארך ל-3,900 מטר בשנת 1972. בשנת 1984, עבורו בנמל לראשונה מעל מיליון נוסעים בשנה. בשנת 1987 הוחלט לקרוא לנמל בשם EuroAirport Basel–Mulhouse–Freiburg .
בשנת 1992 השתמשו בנמל התעופה בסך הכל 2 מיליון נוסעים. עד 1998, מספר זה עלה ל-3 מיליון.
מעמד בין-לאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
EuroAirport הוא אחד משדות התעופה הבודדים בעולם המופעלים במשותף על ידי שתי מדינות, במקרה זה צרפת ושווייץ. הוא מנוהל על ידי אמנה בינלאומית שנחתמה בשנת 1949. במסגרתה ניתנת לשתי המדינות (שווייץ וצרפת) גישה לשדה התעופה ללא כל מגבלות מכס או גבולות אחרות. מטה הפעילות של שדה התעופה ממוקם בבלוצהיים, צרפת. שדה התעופה ממוקם לחלוטין על אדמת צרפת; יש לו גם גבול מכס שווייצרי והוא מחובר לאזור המכס השווייצרי בכביש באורך 2.6 ק"מ לכיוון בזל, המאפשרת לנוסעם גישה לשווייץ תוך עקיפת תחום המכס הצרפתי. שדה התעופה מופעל באמצעות אמנת מדינה שהוקמה בשנת 1946, במועצת המנהלים של שדה התעופה יש שמונה חברים מצרפת ושווייץ ושני יועצים מגרמניה.
מבנה נמל התעופה מחולק לשני חלקים נפרדים: שווייצרי וצרפתי. למרות ששדה התעופה כולו נמצא על אדמת צרפת ותחת סמכות השיפוט הצרפתית, לרשויות השווייצריות יש את הסמכות להחיל חוקים שווייצריים בנוגע למכס, שירותים רפואיים ועבודות משטרה בחלק השווייצרי, כולל כביש הגישה המחבר את בזל עם נמל התעופה. המשטרה הצרפתית רשאית לבצע בדיקות אקראיות גם בחלק השווייצרי. עם הצטרפותה של שווייץ לאמנת שנגן במרץ 2009, הצד האווירי הוסדר מחדש כך שיכלול אזור "שנגן" ואזור "לא-שנגן". מכיוון שבקרת הגבולות מאוישת על ידי שוטרי גבול שווייצריים וצרפתים כאחד, נוסעים המגיעים ממדינות שאינן בתחום אמנת שנגן חייבים לפנות למשרד המכס של המדינה שעבורה קיבלו את אשרת הכניסה לשנגן, שהיא צרפת או שווייץ. מצד שני, ניתן לעזוב את אזור שנגן מכל מדינה באזור שנגן.
בשל מעמדו הבין-לאומי הייחודי לנמל יש שלושה קודי שדה תעופה של IATA : (BSL בזל) הוא הקוד השווייצרי, MLH (Mulhouse) הוא הקוד הצרפתי ו-EAP (EuroAirport) הוא הקוד הנייטרלי. חלק ממערכות ההזמנות מציגות מחירי כרטיסים שונים לטיסות ל-BSL ול-MLH, שכן אחת מהן יכולה להיות טיסת פנים בתוך צרפת (עם כללים שונים לגבי מיסוי דלק וכו'), ובמקרים מסוימים ניתן להנפיק כרטיסים שבהם מופיעה "טיסה" בין BSL ל-MLH . קוד שדה התעופה של ICAO של נמל התעופה הוא LSZM.
טיסות לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברות איזיג'ט וישראייר מפעילות טיסות ישירות מהנמל לישראל[3][4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה בזל-מילוז-פרייבורג (באנגלית, בגרמנית ובצרפתית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Airline and Airport Code Search: 3-letter airport code". Quebec, Canada: International Air Transport Association (IATA). נבדק ב-6 בנובמבר 2014.
Search for location
{{cite web}}: (עזרה) - ^
אמנון דירקטור, הרצל אמר לבקר בבאזל: סיור מפתיע בעיר השוויצרית, באתר הארץ, 4 באפריל 2013
- ^ יסמין גיל, אחרי לונדון וז'נבה: איזי ג'ט תפעיל קו מבאזל לת"א, באתר כלכליסט, 19 באוגוסט 2010
- ^ ישראייר משיקה קו סדיר בין נתב"ג לבזל, באתר ynet, 16 בפברואר 2010
