לדלג לתוכן

נמטורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הנמטורי בלטינית: Nemeturii; בגאלית עתיקה: Nemeturioi, 'תושבי נמטון' - (אנ')) היו שבט גאלי ששכן בהרי האלפים מריטימה בתקופת הברזל.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הם מוזכרים כ-Nemeturicae על ידי קוֹלוּמלה (המאה הראשונה לספירה),[1] וכ-Nemoturica ו-Nematuri על ידי פליניוס הזקן (המאה הראשונה לספירה).[2][3]

השם האתני Nemeturii הוא צורה לטינית של המילה הגאלית Nemeturioi. הוא נובע מהשורש nemeto, שפירושו 'מקום קדוש, מקדש',[3] וניתן לתרגם אותו כ'תושבי המקומות הקדושים'.[4]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנמטורי שכנו בעמק ורדון או ואר העליון.[5] הטריטוריה שלהם הייתה ממוקמת מזרחית לאגואיטורי, מערבית לאקדיני, צפונית לוורגוני ול-Nerusii, ודרומית לסבינקאטס והקטוריגס.[6]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הם מוזכרים על ידי פליניוס הזקן כאחד מהשבטים האלפיניים שנכבשו על ידי רומא בשנים 15–16 לפני הספירה, וששמו נחקק על הטרופאום אלפיום.[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Pliny (1938). Natural History. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Rackham, H. Harvard University Press. ISBN 9780674993648.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Barruol, Guy (1969). Les Peuples préromains du Sud-Est de la Gaule: étude de géographie historique. E. de Boccard. OCLC 3279201.
  • de Bernardo Stempel, Patrizia (2006). "From Ligury to Spain: Unaccented *yo > (y)e in Narbonensic votives ('gaulish' DEKANTEM), Hispanic coins ('iberian' -(sk)en) and some theonyms". Palaeohispanica. 6: 45–58. ISSN 1578-5386.
  • Falileyev, Alexander (2010). Dictionary of Continental Celtic Place-names: A Celtic Companion to the Barrington Atlas of the Greek and Roman World. CMCS. ISBN 978-0955718236.
  • Talbert, Richard J. A. (2000). Barrington Atlas of the Greek and Roman World. Princeton University Press. ISBN 978-0691031699.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Columella. De Re Rustica, 12:22.
  2. ^ Pliny. Naturalis Historia, 3:137, 12:24:1.
  3. ^ 1 2 Falileyev 2010, s.v. Nemeturii.
  4. ^ de Bernardo Stempel 2006, p. 46.
  5. ^ Barruol 1969, p. 382.
  6. ^ Talbert 2000, Map 16: Col. Forum Iulii-Albingaunum, Map 17: Lugdunum.
  7. ^ Pliny. Naturalis Historia, 3:20.