שידוכים (מחזה)
כתיבה | ניקולאי גוגול |
---|---|
סוגה | קומדיה |
הצגת בכורה | 9 בדצמבר 1842 |
שפה | רוסית |
שידוכים: מעשה שלא ייאמן בשתי מערכות (בעברית קרוי גם שידוכין או נישואים, ברוסית: Женитьба) הוא מחזה מסוגת הפארסה פרי עטו של ניקולאי גוגול.
אודות המחזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גוגול כתב את הסקיצה הראשונה בשנת 1833. היה זה מחזה קומי בשם "חתנים" שהתרחש בפרובינציה הכפרית ועסק בעולמם של בעלי אחוזות. באביב 1835 השלים את עריכת הנוסח הראשון של המחזה וקרא לו "שידוכים" אותו הציג בפני ידידיו במוסקבה. הוא העביר את העלילה מהכפר לעיר והוסיף לה את שני גיבוריה הראשיים, פודקוליוסין וקוצ'קרב, שלא הופיעו במחזה המקורי. בסתיו של שנת 1835 סיים את גרסת המחזה שהייתה מוכנה להיות מוצגת בתיאטרון. למרות הפצרותיהם של מנהלי תיאטראות, סירב גוגול להעלות את "שידוכים"., זאת מכיוון שהיה עסוק בכתיבת "רביזור", שייחס לו חשיבות גדולה יותר. לבקשת השחקן הדגול שצ'פקין שיכתב גוגול את "שידוכים". הנוסח הסופי של המחזה היה מוכן ב-1841 ונכלל באוסף כתביו של גוגול שראה אור ב-1842. הצגת הבכורה נערכה בסנקט פטרבורג ב-9 בדצמבר 1842 בסנקט פטרבורג, שם נחלה כישלון חרוץ ובמוסקבה ב-6 בפברואר 1843.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יועץ החצר איוואן קוזמיץ' פודקוליוסין מחליט לשאת אישה, אולם בשל התלבטותו הוא מעדיף להאזין לסיפוריה של השדכנית הזקנה פיוקלה איוואנובה. היא מספרת לו על אגפיה טיכונובנה, בתולה צנועה בעלת נדוניה שמנה. פודקוליוסין מבקש להרהר בדבר. אלא שחברו קוצ'קרב מוציא מהשדכנית את שם הכלה וכתובתה ואחר-כך מגרש אותה, אף על פי שהיא אומרת בזעם שהשידוכים אינם מלאכה לגברים. קוצ'קרב משכנע את פודקוליוסין לנסוע עמו לבית הכלה.
בבית הכלה יושבת השדכנית עם הכלה ומספרת לה על מחזריה השונים: אחד חפץ בנדוניה שלה, אחר בכלה משכילה, השלישי בכך שתפיג את בדידותו. אחר-כך מגיעים המועמדים השונים. אגפיה נבוכה ואינה יודעת במי לבחור. אחר-כך מגיעים לביתה קוצ'קרב ופודקוליוסין. קוצ'קרב מונה בפני אגפיה את מעלותיו של פודקוליוסין, לעומת מגרעותיהם של מתחריו ומשכנע אותה לבחור בחברו.
בערב מגיעים המחזרים שוב לבית הכלה. קוצ'קרב משוחח איתם ומפריך את בפני כל אחד מהם את הבטחותיה של השדכנית. לאחד הוא אומר שלא זו בלבד שהנדוניה של הכלה אינה שווה מאום, אלא היא אף ממושכנת. לשני הוא ספר שלא רק שאין היא יודעת צרפתית כטענת השדכנית, אלא היא אף טיפשה. החתנים שזועמים על השדכנים מסתלקים מהמקום.
כעת קוצ'קרב מארגן פגישה בין פודקוליוסין לאגפיה. השיחה ביניהם מתנהלת בידידות, אולם אין הם משוחחים על העניין שלשמו נפגשו. קוצ'קרב עורך הכנות לחתונה ומשהוא שומע על הפגישה, הוא גוער בחברו, משכנעו לבקש את ידה של אגפיה. פודקוליוסין מבקש את ידה והחתונה אמורה להיערך עוד באותו ערב.
אולם, פודקוליוסין נתקף חשש מהבאות, קופץ דרך החלון ובורח. קוצ'קרב רוצה לרדוף אחריו ולקיים את החתונה. השדכנית מספרת לו שהחתן ברח דרך החלון ואומרת לו ששדכנות אינה עסק לגברים.
הנפשות הפועלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פּוֹדְקוֹלִיוֹסִין – חבר מועצה, רווק.
- סטפן – נהגו.
- מאדאם פיוקלה איוואנובה – שדכנית.
- קוֹצְ'קָרֶב – חברו הנשוי של פודקולוסין.
- אגפיה טיכונובנה – רווקה בת 26.
- ארינה פנטימולנובנה – דודתה.
- דוניאשקה – משרתת בביתן של אגפיה וארינה.
- חביתה (בתרגומים אחרים: ביצה או ביציה) – עובד מדינה, רווק.
- אָנוּצְ'קִין – קצין לשעבר בחיל הרגלים, רווק.
- ז'באקין - קצין לשעבר בחיל הים, רווק.
- חתנים בחלום
- ילדים
התרגום לעברית בדפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניקולאי גוגול, שידוכין, האדרת, רביזור, ספרית פועלים, תל אביב, 1981.
- ניקולאי גוגול, שידוכים; מחזה בשתי מערכות (התרחשות בלתי אפשרית), מרוסית: יעקב בסר, ספרי עתון 77, 1987.
שידוכים בתיאטרון המקצועי הישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכל ההפקות נקראה ההצגה בשם "שידוכים" או "שידוכין", למעט ההפקה האחרונה משנת 2007, של תיאטרון החאן, בה נקראה "נישואים".
- תיאטרון הבימה, הצגת בכורה: 15 ביולי 1945
- יוצרים - תרגום : אברהם שלונסקי, בימוי : יהושע ברטונוב, תפאורה ותלבושות : ג'ניה ברגר.
- שחקנים - אגפיה תיכונובנה : בת עמי אלישיב-פינקל / ניורה שיין, ארינה פנטלימונובנה : פאני לוביץ' / תמימה יודלביץ, פודקולוסין : אברהם ברץ / ברוך צ'מרינסקי, קוצ'קרוב : רפאל קלצ'קין, ביציה : שלמה ברוק, אנוצ'קין : יהודה רובינשטיין, ז'בקין : נחום בוכמן / ארי ורשבר, דוניאשקה : עדה טל, סטפן : נחום בוכמן.
- במת השחקנים של התיאטרון הקאמרי, הצגת בכורה: 28 בינואר 1969
- יוצרים - תרגום : אברהם שלונסקי, בימוי : מייקל אלפרדס, תפאורה ותלבושות : דוד שריר, מוזיקה : רפי בן משה, תאורה : בן-ציון מוניץ.
- שחקנים – פודקוליוסין : יהודה אפרוני, סטיפן סטריקוב : אהרון אלמוג, פיוקלה איוואנובה : עדנה פלידל, קוצ'קריוב : עודד קוטלר, אגאפיה טיכונובנה : זהרירה חריפאי, ארינה פנטימולנובנה : לאורה ריבלין, דונישקה : לבנת שלם, ביציה : יוסי אלפי, אנוצ'קין : גדליה בסר, ז'בקין : מיכאל כפיר.
- תיאטרון באר שבע, הצגת בכורה: 6 ביוני 1978
- יוצרים - תרגום : עדה בן-נחום, בימוי : סופי מוסקוביץ', תפאורה ותלבושות : איתן לוי, מוזיקה :יוסי מר חיים, תאורה : בן-ציון מוניץ.
- שחקנים – פודקולוסין : יוסי יבלונקה, קצ'קרוב : דורון תבורי, פיוקלה איבנובנה : ג'טה לוקה, אגפיה טיכונובנה : עדי לב. שלושת המשתדכים - יוסי קאנץ, הוגו ירדן, רוברט הניג, רבקה נוימן, יהודה מור.
- תיאטרון חיפה, הצגת בכורה: 9 באפריל 1987
- יוצרים - תרגום :יעקב בסר, בימוי : אילן תורן, תפאורה : אדריאן ווקס.
- שחקנים – פודקוליוסין : אמנון מסקין, קוצ'קרוב : שלום שמואלוב, אגפיה טיכונובנה : עופרה ויינגרטן, פיוקלה איבנובנה : רות סגל, ארינה : דינה בליי, חביתה : יוסף באשי, מיכאל כפיר, אלכס מונטה.
- התיאטרון הקאמרי, הצגת בכורה: 5 בדצמבר 1998
- יוצרים - נוסח עברי ובימוי: מיכאל גורביץ', תפאורה ותלבושות: רות דר, מוזיקה: ערן דינור, תאורה: פליס רוס.
- שחקנים – פודקוליוסין : רמי ברוך, סטפן : אלי מגולאנו, פיוקלה – ג'יטה מונטה, קוצ'קרב : אבי קושניר, אגאפיה טיכונובנה : יעל לבנטל, ארינה : אודליה מטלון, דוניאשקה : איה שבא, חביתה : רוני בליץ, אנוצ'קין : נדב אסולין, ז'באקין : אבי פניני.
- תיאטרון החאן, הצגת בכורה: 28 באפריל 2007[1]
- יוצרים -תרגום: רבקה משולח בימוי: אודי בן-משה, תפאורה: סבטלנה ברגר, תלבושות: דליה פן, תאורה: רוני כהן, מוזיקה: יוני רכטר ודניאל רן
- שחקנים – פודקוליוסין : ארז שפריר, סטפאן – יהויכין פרידלנדר, פיוקלה : פלורנס בלוך, קוצ'קארוב – ניר רון, אגאפיה טיכונובנה – עירית פשטן, ארינה פנטילימונובה – שרון שטרק, דוניאשה – יהויכין פרידלנדר, ביצה קשה – לירון ברנס, אנוצ`קון – יואב היימן, ז'באקין : אודי רוטשילד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תוכנית הפקת תיאטרון הקאמרי, 1998, באתר של מיכאל גורביץ'
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ציפי שוחט, הצגה חדשה: "נישואים", באתר הארץ, 29 באפריל 2007