לדלג לתוכן

ניק הייג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיילר ניק הייג
Tyler Nicklaus "Nick" Hague
לידה 24 בספטמבר 1975 (בן 49)
קנזס, ארצות הברית
מידע כללי
בשירות טייס חלל בשירות נאס"א
לאום ארצות הבריתארצות הברית אמריקאי
השכלה
עיסוקים נוספים טייס ניסוי
תקופת השירות 2013–הווה (כ־11 שנים)
דרגה קולונל בחיל האוויר של ארצות הברית
זמן שהייה בחלל 202 יום, 15 שעות ו-45 דקות[2]
מספר פעילות חוץ-רכבית 3[1]
זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית 19 שעות ו-54 דקות[1]
ביוגרפיה בנאס"א ניק הייג באתר נאס"א (באנגלית)
משימות
סויוז MS-10, סויוז MS-12 משלחות 60/59 לתחנת החלל הבינלאומית
עיטורים
Air Force Combat Action Medal עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיילר ניקולס "ניק" הייג (באנגלית: Tyler Nicklaus "Nick" Hague; נולד ב-24 בספטמבר 1975) הוא טייס ניסוי ואסטרונאוט של נאס"א. נועד להיות מהנדס הטיסה של משלחות 57/58 לתחנת החלל הבינלאומית ב-2018, והיה על טיסת סויוז MS-10, אשר ביצעה נחיתת חירום לאחר שיגור באוקטובר 2018.[3] חלק ממשלחת 59/60 לתחנת החלל הבינלאומית אשר שוגרה ב-14 במרץ 2019,[4] וחזר לכדור הארץ לאחר שהות של 202 יום בחלל.[2]

בצעירותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייג נולד בבלוויל, קנזס, ארצות הברית, בשנת 1975. בצעירותו גדל בהוקסי, קנזס, שם הוא סיים בית ספר תיכון בשנת 1994.[5]

ב-1998, הוא השלים תואר ראשון בהנדסת אווירונוטיקה וחלל מאקדמיית חיל האוויר של ארצות הברית והמשיך לתואר שני בהנדסת אווירונוטיקה וחלל מן המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס אותו סיים בשנת 2000.

בחיל האוויר האמריקאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסיי אובצ'ינין וניק הייג
רגע התקלה בשיגור - הפרדות ארבעת המאיצים של השלב הראשון, חלק המילוט של הצוות ושברים נוספים
צוות משלחת 57 לתחנת החלל נפגש שוב עם המשפחות לאחר נחיתת החירום

חיל הצטרף לחיל האוויר והגיע לדרגת סג"ם בשנת 1998. באוגוסט 2000, הוא הוצב בבסיס חיל האוויר קיטלנד שבאלבקרקי, ניו מקסיקו, שם הוא עסק בטכנולוגיות לוויינים מתקדמות.[5] בשנת 2003 הוא הצטרף לקורס טייסי ניסוי בבית הספר לטייסי ניסוי בבסיס חיל האוויר אדוארדס  בקליפורניה.[5] לאחר השלמת הקורס בשנת 2004, הוא הוצב בטייסת מטוסי ניסוי 416, שם טס על מטוסי T-38, F-15 ו-F-16. בסוף שנת 2004 הוא הוצב בעיראק בזמן מלחמת המפרץ השנייה, ובמשך חמישה חודשים ביצע גיחות מודיעין וסיור עם טכנולוגיות מתקדמות.

בשנת 2006, הייג הפך לחלק מצוות הפקולטה לאווירונאוטיקה באקדמיית חיל האוויר של ארצות הברית שם לימד קורסים באווירונאוטיקה, בקרה ליניארית ותכן.

בשנת 2009, הייג קיבל מענק לתוכנית העמיתים של חיל האוויר בוושינגטון הבירה.

מ-2012 עד 2013 הייג עבד במשרד ההגנה כסגן מנהל ארגון (Joint Improvised-Threat Defeat Organization)

הייג קודם לדרגת קולונל בשנת 2016.[5]

הייג פגש את אשתו באקדמיית חיל האוויר האמריקאי בשנת 1996. לזוג שני בנים.[6]

בנאס"א

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייג נבחר על ידי נאס"א לקבוצת האסטרונאוטים מספר 21 ב-2013, והשלים את תוכנית ההכשרה והאימונים ביולי 2015.[7][8]

טיסת סויוז MS-10

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייג היה האסטרונאוט הראשון מכיתת האסטרונאוטים של 2013 שהוצב למשימה בתחנת החלל הבינלאומית. הוא שובץ להיות מהנדס טיסה עבור משלחות 57/58 לתחנת החלל, משימה שהייתה אמורה להתחיל באוקטובר 2018 ולהמשך עד אביב 2019.

ערך מורחב – סויוז MS-10

ב-11 באוקטובר 2018, הייג ואלכסיי אובצ'ינין שוגרו על טיסת סויוז MS-10 בדרך לתחנת החלל הבינלאומית. במהלך השיגור, לאחר הפרדות השלב הראשון חלה תקלה במשגר והצוות ביצע נחיתת חירום לאחר טיסה בליסטית, דקות ספורות מהשיגור.[3][9] טיסת סויוז MS-10 ביצעה ביטול שיגור בערך בגובה של כ-50 ק"מ, כמחצית הדרך אל קו קרמן ועל כן ביצעה טיסה תת-מסלולית.[10] נראה מטלמטריית המסלול כי האפוגיאה של הטיסה לא עברה את גובה ה-100 ק"מ, ועל כן הייג עדיין לא נחשב כי הגיע לחלל.[11][12] עם זאת, גובה הטיסה המרבי של 93 ק"מ מקנה להייג כנפי אסטרונאוט של חיל האוויר האמריקאי, לפי ההגדרה שלהם של גבול החלל ב-80 ק"מ.[13][14]

משלחת 59/60

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייג חזר לחלל כחלק ממשלחת 60/60 לתחנת החלל הבינלאומית. הייג, אובצ'ינין וכריסטינה קוק שוגרו על גבי סויוז MS-12 ב-14 במרץ 2019. הם הצטרפו לחברי משלחת 59 לתחנת החלל, אולג קונוננקו, דוויד סן-ז'אק ואן מקליין.[4] עם עזיבתם של קונוננקו, מק'קליין וסן-ז'אק ביולי 2019, הצוות יהפוך להיות חלק ממשלחת 60 לתחנת החלל הבינלאומית.[15]

ב-22 במרץ 2019, הייג ואן מקליין ביצעו הליכת חלל, הראשונה שלהם, בזמן שהם התקינו התאמות לקראת הגעת שיגור מסחרי לתחנת החלל. הליכת החלל נמשכה 6 שעות ו-39 דקות.[16]

ב-29 במרץ 2019, ביצע הליכת חלל נוספת יחד עם כריסטינה קוק. הליכת החלל תוכננה במקור להיות של קוק יחד עם האסטרונאוטית אן מקליין, בפעם הראשונה בו יש צוות שכולו מורכב מנשים, אולם עקב בעיות בגודלי חליפות החלל התקינות, השיבוץ הוחלף, וניק הייג ביצע את הליכת החלל יחד איתה.[17] הליכת החלל נמשכה 6 שעות ו-45 דקות, במהלכן הצוות החליף את הבטריות הנטענות מהפאנלים הסולריים לבטריות חדשות.[1]

ב-21 באוגוסט 2019 ביצע הליכת חלל שלישית יחד עם האסטרונאוט אנדרו מורגן במהלכה חשף את תג המשימה של תוכנית ארטמיס.[18] הליכת החלל נמשכה 6 שעות ו-32 דקות, והאסטרונאוטים התאימו את ממשק החיבור לקראת טיסות מסחריות.[1]

הייג חזר לכדור הארץ בסויוז MS-12 יחד עם אובצ'ינין והזאע אל-מנסורי, האסטרונאוט הראשון של איחוד האמירויות. הם עזבו את תחנת החלל ב-3 באוקטובר 2019, ונחתו 3 שעות לאחר מכן.[19] סך הכל שהה בחלל 202 יום, 15 שעות ו-45 דקות.[2]

הצטיינות ופרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שירותו בחיל האוויר, הייג קיבל את אותות ההוקרה והפרסים הבאים:[5]

בדצמבר 2019, הוענק לו אות האומץ (Order of Courage) הרוסי, על תפקודו במהלך טיסת סויוז MS-10.[20]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניק הייג בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 אודות הליכות החלל של ניק הייג, אתר spacefacts.de
  2. ^ 1 2 3 "ביוגרפיה של ניק הייג". spacefacts.de. נבדק ב-4 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Dent, Steve (11 באוקטובר 2018). "Soyuz astronauts safe after failure forced an emergency landing". Engadget. נבדק ב-11 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Gebhardt, Chris (14 במרץ 2019). "Soyuz MS-12 docks with the Space Station – NASASpaceFlight.com". NASASpaceflight.com. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 4 5 "ביוגרפיה של ניק הייג" (PDF). NASA. נאס"א. במרץ 2020. נבדק ב-6 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ חמישה דברים שלא ידעתם על ניק הייג, נאס"א מרכז החלל ג'ונסון,10 באוקטובר 2018
  7. ^ "2013 Astronaut Class". NASA. אורכב מ-המקור ב-21 ביוני 2013. נבדק ב-19 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "NASA's Newest Astronauts Complete Training". NASA. 9 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Family, world watches as rocket carrying Kansas astronaut fails". The Wichita Eagle. 11 באוקטובר 2018. ארכיון מ-12 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Soyuz MS-10 abort: What happened and how will it affect the International Space Station?". SpaceFlight Insider. 12 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Soyuz MS-10". Spacefacts.
  12. ^ "Jonathan's space report 755". Jonathan's Space Report.
  13. ^ McDowell, Jonathan (2018). "'The edge of space: Revisiting the Karman Line'" (PDF). Acta Astronautica. 151: 668-677.
  14. ^ סטטיסטיקות האדם בחלל אתר worldspaceflight.com
  15. ^ האסטרונאוט ניק הייג מוכן למשימה חדשה בתחנת החלל הבינלאומית, באתר נאס"א, ‏3 בדצמבר 2018
  16. ^ "Spacewalkers Complete Battery Swaps for Station Power Upgrades".
  17. ^ Berger, Eric (26 במרץ 2019). "It's unfortunate NASA canceled the all-female EVA, but it's the right decision". Ars Technica (באנגלית). {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Elizabeth Howell (24 באוגוסט 2019). "NASA's Artemis Moon Program Just Photobombed a Spacewalk (Photo)". spaceflight.com. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Doris Elin Urrutia (30 בספטמבר 2019). "Crowded Space Station: There Are 9 People from 4 Different Space Agencies in Orbit Right Now". space.com. נבדק ב-4 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "NASA astronaut Nick Hague decorated with Russia's Order of Courage". סוכנות החלל הרוסית. 2 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ניק_הייג&oldid=39795442"