לדלג לתוכן

ניקנור זאבאלטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקנור זאבאלטה
Nicanor Zabaleta
לידה 7 בינואר 1907
סן סבסטיאן, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 באפריל 1993 (בגיל 86)
סן חואן, פוארטו ריקו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Nicanor Zabaleta Zala עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פולואה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון המלכותי של מדריד עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה נבל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דויטשה גרמופון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס המוזיקה הלאומי (1983)
  • מדליית הזהב על הצטיינות באמנות יפה (ספרד) (1981)
  • מדליית הזהב על הצטיינות בעבודה (1967)
  • הצלב הגדול של מסדר אלפונסו העשירי החכם (1964)
  • הצלב הגדול של מסדר המופת האזרחי (1968) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקנור זאבאלטה[1]ספרדית: Nicanor Zabaleta‏; 7 בינואר 190731 במרץ 1993) היה נבלאי ספרדי, מהנבלאים הידועים במאה ה-20.

ילדות ומשפחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקנור זאבאלטה נולד וגדל בסן סבסטיאן באזור הבסקי של ספרד, בצפונה, סמוך לגבול עם צרפת. כשהיה בן שבע וחצי לקח אותו אביו לחנות עתיקות ושם מצא נבל ישן, בעל דוושה יחידה. כיון שגילה עניין בכלי, קנה לו אביו את הנבל והוא התחיל ללמוד אצל הנבלאית ויסנטה טורמו דה קלבו, פרופסור לנבל מאוניברסיטת מדריד, שהגיעה לסן סבסטיאן עם תזמורת סימפונית, שהוזמנה לנגן בקזינו המקומי בעונת הקיץ. בהמשך למד אצל לואיסה מנארגס. ניקנור גדל במשפחה מוזיקלית - אביו היה מוזיקאי חובב, חלילן וזמר בריטון. אחיו הבכור ניגן בכינור להנאתו.

ניקנור זאבאלטה למד בבית ספר למסחר, אך המשיך לנגן בנבל בשעות הפנאי. עם סיום לימודיו בחר להניח למסחר ולהתמסר ללימודי מוזיקה ואת החלטתו זו מימש בעזרת מלגת לימודים ממשלתית, שאיפשרה לו לנסוע לפריז וללמוד שם אצל מרסל טורניה וז'קלין בורו, בין השאר. הופעת הבכורה שלו הייתה בפריז בשנת 1926.

אחרי תקופת שירות קצרה בצבא, יצא לארצות הברית, שם הופיע לראשונה בשנת 1934. הוא נשאר באמריקה במשך עשרים השנים הבאות. בשנת 1936 החל במסעות קונצרטים בקובה ובמקסיקו, וקצר הצלחה רבה. בקונצרט בפוארטו ריקו, בשנת 1950, פגש את אשתו לעתיד, גרסיאלה, וכעבור שנתיים נישאו השניים. הם קבעו את מושבם בספרד ומשם יצא זאבאלטה למסעות קונצרטים בערים הראשיות של אירופה, פריז, אמסטרדם, לונדון, מינכן, קופנהגן וציריך. חואקין רודריגו עיבד למענו בשנת 1952 את ה"קונסיירטו דה אראנחואס" שלו וכמו כן כתב למענו קונצ'רטו שנקרא "קונסיירטו סרנאטה". אלברטו חינסטרה כתב לו קונצ'רטו לנבל בשנת 1956 וזאבאלטה ניגן אותו בביצוע בכורה עם יוג'ין אורמנדי ותזמורת פילדלפיה בשנת 1965. זאבאלטה כלל ברפרטואר שלו יצירות משל באך, הנדל, מוצרט, דביסי וראוול, אך קרוב ל-30 מלחינים בני-זמננו כתבו יצירות בשבילו. בשנת 1971 כתב עבורו יוסף טל "קונצ'רטו לנבל ומוזיקה אלקטרונית", אשר בוצע על-ידו לראשונה במינכן באותה שנה.

משנות ה-60' ואילך הרבה זאבאלטה בהקלטות, לצד הקונצרטים והרסיטלים הרבים שהופיע בהם בכל רחבי העולם.

בקונצרט האחרון שלו, ב-16 ביוני 1992, במדריד, כבר היה מצבו הבריאותי גרוע מאוד. הוא נפטר ב-31 במרץ 1993 בסן חואן, פוארטו ריקו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ההיגוי בספרדית ובבסקית סאבאלטה