ניקולא יוזגוף-אורבך
 | |
| לידה |
6 באוגוסט 1984 (בן 40) צפָת, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום מגורים |
תל אביב-יפו |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת חיפה, האקדמית גורדון |
| שפות היצירה |
עברית |
| סוגה |
שירה |
  | |
ניקולא יוזגוף-אורבך (נולד בצפת ב-6 באוגוסט 1984) הוא משורר, עיתונאי, חוקר, ד"ר לדמוגרפיה, גאוגרפיה וספרות וחבר סגל במכללה האקדמית צפת ובמכללה האקדמית לחברה ואמנויות בנתניה.
משמש כעמית מחקר במוסד הרצל[1] לחקר ציונות ולימודה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניקולא יוזגוף-אורבך גדל במשפחה חרדית בצפת[2] תחת השם יעקב יוזגוף. פרסם ארבעה ספרי שירה, ספרי עיון ושורת מאמרים וכתבות. בגיל 17 (2002) פרסם את ספר שיריו הראשון "ילדי הלילה" (הוצאת סער)[3] וכעבור שנה (2003) פרסם את ספרו "מותה של ילדות" (הוצאת ברקאי-צ'ריקובר).
בראיונות שהעניק באותה שנה לעיתון "זמן ירושלים" ולשמוליק טיאר בתוכניתו "טיאר ברשת" קבע אורבך כי על הקהילה הגאה לפעול להקמת אוטונומיה טריטוריאלית להומואים וללסביות בחבל סדום. בין השנים 2002–2004 שימש ככתב וכעורך תרבות בירחוני הקהילה הגאה "הקשת" ו"Top Magazine". בשנת 2004 שימש אורבך לצד איציק דוידוביץ' כעורכו של הצהובון "ג'ורה" שנסגר טרם צאת גיליונו הראשון[4], וכן שימש כעורך בפועל של המקומון הגלילי "חשיפה לצפון".
בשנת 2010 פרסם אורבך את ספר שיריו "יהודי ערבי" (הוצאת גוונים)[5]. בספר הובעה ביקורתו הארסית של המשורר כלפי יחס הממסד כלפי מיעוטים וכן כלפי התבניות המגדריות הרווחות כיום בחברה הישראלית המגבילות לטענתו את חירות האדם[6]. למן שנת 2010 משמש אורבך כמבקר שירה בירחון לספרות ותרבות, עיתון 77[7], בו פרסם מאמרי ביקורת שירה רבים וכן מבחר משיריו. שירים נוספים מפרי עטו פורסמו בכתבי עת ספרותיים נוספים ובהם: "שבו"[8], "עמדה", "ליריקה", "פועם", "הכיוון מזרח", "הפנקס", המוסך (כתב עת)[9],"יהי"-כתב עת פואטי-פוליטי, גרנטה, "מאזנים", יקוד[10], קפל[11] ו"ביטאון שירה" וכן במדור הספרות בעיתון "הארץ"[12] ובעיתון מעריב[13]. בשנת 2015 התפרסם ספרו, "מבוא לדמוגרפיה ישראלית", בהוצאת "גוונים".
יוזגוף-אורבך הוא בוגר החוגים לתולדות עם ישראל ולגאוגרפיה ולימודי הסביבה (2007) מטעם אוניברסיטת חיפה ובעל תעודת הוראה מטעם מכללת גורדון לחינוך. עבודת המ.א שכתב (2009) בנושא "מאפייניהם הגיאו-כלכליים של עקורי חבל עזה טרם הפינוי ולאחריו" זיכתה אותו בשנת 2010 בפרס קתדרת חייקין לעבודת המ.א הטובה ביותר בחקר הגאוגרפיה בישראל בין השנים 2005–2010. למן 2010 משמש יוזגוף-אורבך כמורה מן החוץ בחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה וכמרצה בחוגים למדעי ההתנהגות וספרות, מוזיקה ואמנות במכללה האקדמית בצפת[14]. בשנת 2015 התמנה ד"ר אורבך לחבר בסגל בכיר במכללה האקדמית צפת[15]. עבודת הדוקטורט של יוזגוף אורבך (2012) בחנה את מאפייניה הדמוגרפים והגיאו-קהילתיים של התנועה הרפורמית בישראל. בשנת 2017 השלים יוזגוף-אורבך עבודת דוקטורט נוספת בספרות כללית שבחנה בכלים כמותיים את סוציוכרונוטופ של גן העצמאות בספרות העברית. במחקריו האקדמיים עוסק אורבך ביחסי הגומלין שבין הספרות לגאוגרפיה, בחברה היהודית באירופה במוצאי המאה הי"ט ובדמוגרפיה של מיעוטים דתיים.
מתגורר בתל אביב.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרי שירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ילדי הלילה (תל אביב : סער, 2002) <חתום: אוראל אורבך>
- מותה של ילדות (ראשון לציון : ברקאי ספרים, 2003) <חתום: אוראל י. יוזגוף אורבך>
- יהודי ערבי: שירים (תל אביב : גוונים, תש"ע 2010)
- גטו צפת. שירים. עורך: יובל גלעד, הוצאת עמדה-כרמל 2019.
- דם תפוזים. שירים. הוצאת עיתון 77. 2020.
- עטלף אור. שירים. הוצאת עיתון 77. 2023.
ספרי מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לי כהנר, ניקולא יוזגוף אורבך וארנון סופר, "החרדים בישראל - מרחב, חברה, קהילה", קתדרת חייקין- המכון למחקרים גאו-אסטרטגיים, 2012
- מבוא לדמוגרפיה ישראלית, תל רביב: גוונים, תשע"ה 2015
- ניקולא אורבך בשיתוף מעוז עזריהו: "הועד האודיסאי - מרכז הפעילות הציונית במזרח אירופה, קורותיו, מוסדותיו ופועלו", הוצאת ההסדרות הציונית העולמית, 2015
- ניקולא יוזגוף-אורבך וארנון סופר: "בין יהוד לאיבוד הגליל: המקרה של נצרת עלית בשנים 1956-2016", קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה אוניברסיטת חיפה, 2016
- ניקולא יוזגוף-אורבך: "התנועה הרפורמית בישראל", רסלינג הוצאת ספרים, 2017
- 2019, Nikola Yozgof-Orbach:The Reform Movement in Israel, Lambert Academic Publishing
- בין מרחב יהודי למרחב ציוני, רסלינג, 2021
- בנפתולי השירה העברית במאה ה-21, הגות ורשימות ביקורת, הוצאת פיוטית, 2023
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניקולא יוזגוף-אורבך, ברשת החברתית פייסבוק- ניקולא יוזגוף-אורבך, באתר Academia.edu
- ניקולא יוזגוף-אורבך, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- נירית צוק, אנחנו דור מצוין, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2007
- מידע על ניקולא יוזגוף-אורבך בקטלוג הספרייה הלאומית
- דף המרצה ניקולא אורבך במכללת צפת
- אייל מלובן, "לא לפי הספר", תל אביב (ידיעות תקשורת), 3.7.2015, עמ' 50–51
- ניקולא אורבך באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית באתר של נילי דגן
- ספרו של ניקולא אורבך "התנועה הרפורמית בישראל" באתר רסלינג
- ספרו של ניקולא אורבך The Reform Movement in Israel
ניקולא יוזגוף אורבך, ביחד, לחוד, באתר TheMarker, 12 באפריל 2018- דורון בראונשטיין, "דם תפוזים" מאת ניקולא יוזגוף-אורבך: אור גדול בשירה העברית המודרנית, בבלוג חי תרבות, 13 בפברואר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מכון הרצל
- ^ לקסיקון הספרות העברית החדשה
- ^ סער הוצאה לאור
- ^ ארי ליבסקר, "צהוב ומזעזע". גלובס, 14 ביולי 2004
- ^ גוונים הוצאה לאור
- ^ גלעד, יובל. השלכת אבן פואטית. עיתון 77, גל' 348 (תמוז-אב תש"ע, יוני-יולי 2010), עמ' 7.
- ^ עיתון 77
- ^ אבן חושן
- ^ ניקולא יוזגוף אורבך, שירים: שושן, תל אביב, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 05.05.2019
- ^ יקוד- כתב עת לספות עברית
- ^ קפל- כתב עת לשירה
- ^ ניקולא יוזגוף-אורבך, זו דרכך למות בעודך חי, באתר הארץ, 2 במרץ 2017
- ^ "לבל ישכח ממני", מעריב
- ^ המכללה האקדמית צפת
- ^ המכללה האקדמית צפת