לדלג לתוכן

ניקולא הקטן: שמח עד הגג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקולא הקטן: שמח עד הגג
Le Petit Nicolas : Qu'est-ce qu'on attend pour être heureux ?
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על סדרת הספרים "ניקולא הקטן" שנכתבה על ידי רנה גוסיני ואוירה בידי ז'אן-ז'אק סמפה
בימוי Amandine Fredon, Benjamin Massoubre עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי Aton Soumache, Lilian Eche, אנטואן דלווֹ עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט Anne Goscinny, מישל פסלר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה Benjamin Massoubre עריכת הנתון בוויקינתונים
מדבבים לורן לאפיט (ז'אן-ז'אק סמפה)
Quentin Faure
Alban Aumard
Martial Le Minoux
Delphine Baril
Marc Arnaud
Alicia Hava
Frédérique Tirmont
אלין צ'אבט (רנה גוסיני)
Serge Faliu עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה לודוביק בורס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, לוקסמבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Method Animation, Bidibul Productions עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה BAC Films, Mozinet עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 20 במאי 2022 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 82 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט לכל המשפחה, סרט קומדיה, סרט הרפתקאות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים
  • Annecy Cristal for a Feature Film
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקולא הקטן: שמח עד הגגאנגלית: Little Nicholas: Happy As Can Be, בצרפתית: Le Petit Nicolas : Qu'est-ce qu'on attend pour être heureux ?) הוא סרט הנפשה צרפתי משנת 2022 בבימויו של אמנדין פרדון ובנג'מין מסובר.[1] הסרט מתאר את סיפורם של רנה גוסיני וז'אן-ז'אק סמפה כשהם יוצרים את סדרת ספרי הילדים המאוירים המשפיעה ניקולא הקטן, המשלבת בין סצנות המתארות קטעים מהספרים וסצנות שמתארות את יצירת העולם האמיתי של הספרים כולל גוסיני וסמפה אשר מקיימים אינטראקציה עם ניקולא הקטן ומדברים איתו ישירות.[2]

בסרט מככבים אלן צ'אבט בתפקיד גוסיני, לורן לאפיט בתפקיד סמפה וסיימון פאליו בתפקיד ניקולא הקטן. בתו של גוסיני, אן גוסיני, הייתה אחת הכותבות.[3]

הסרט הוקרן בבכורה כהקרנה מיוחדת בפסטיבל הקולנוע בקאן 2022.[3]

תגובה ביקורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלן האנטר מ"סקרין דיילי" שיבח את הסרט, כינה אותו אנימציה מקסימה עם "חלק מהסגנון של סילבן צ'ומט ", וכתב שהוא "מתפתח בקצב נסדק, משקף את האנרגיה הסוערת והתוססת של מוח צעיר סקרן. לודוביק בורס. הניקוד העליז של ז'אן ז'אק מניע את הכל, מציאת סגנון מוזיקלי לכל מצב רוח הגעתו הפעורה של ז'אן ז'אק לפריז מתנגנת כמו נאמבר דינאמי של ג'ין קלי, יש טנגו לתקופתו של רנה בארגנטינה. התרוממות רוח עזה שתתאים לתחושת הציפייה כאשר רנה מגיע לניו יורק בפעם הראשונה". [4]

קוה ג'לינוס מ- Under the Radar כתב כי "סגנון האנימציה של ניקולא הקטן, הנשען בעיקר על צבעי מים, הוא הליווי הוויזואלי המושלם לנרטיב הבריזי של הסרט. השימוש המינימליסטי של האנימטורים בצבעים לא רק גורם לכל צילום להיראות כאילו הוא נקרע החוצה. מהספרים עצמם, אבל גם מושך תשומת לב מוגברת הן לצורות של קומפוזיציות והן לניגוד בין חללים מלאים וריקים האנימציה היומיומית הפשוטה, במיוחד בשילוב עם הנרטיב של הסרט, מחזקת שניקולא הקטן מיועד לכולם.[2]

פיטר דברוג' מ- Variety היה מעורב יותר, שיבח את קטעי הסיפור אך כתב כי לקטעים "העולם האמיתי" אין השפעה דרמטית.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]