ניקולאי ניקיטין
 | |
| לידה |
15 בדצמבר 1907 טובולסק, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
3 במרץ 1973 (בגיל 65) מוסקבה, ברית המועצות |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה  |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה הפוליטכנית של טומסק |
| יצירות ידועות |
מגדל אוסטנקינו |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ניקולאי ואסילביץ' ניקיטין (ברוסית: Николай Васильевич Никитин; 15 בדצמבר 1907 – 3 במרץ 1973) היה אדריכל רוסי. בין עבודותיו הידועות ביותר: בניין אוניברסיטת מוסקבה, ארמון התרבות והמדע, אצטדיון לוז'ניקי, אמא מולדת ומגדל אוסטנקינו.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניקיטין נולד בטובולסק, האימפריה הרוסית. אביו התמחה בריתוך ובהנדסת חשמל. כשהיה בן 17 הוכש על ידי נחש והדבר הותיר בו צלקת בכף רגלו. בשנת 1930 סיים את לימודיו במכון הטכנולוגי של טומסק (אנ') עם הכשרה בבנייה. כעבור שנתיים, ב-1932, עיצב את תחנת הרכבת של נובוסיבירסק.
עד 1937 הוא חי ועבד במוסקבה. הוא הפנה את תשומת לבו לחישובים לייסוד ארמון הסובייטים, שהיה אמור להיבנות באתר קתדרלת ישו המושיע ההרוסה.
ב-1957 מונה למעצב הראשי של מוספרוקט-2 - המכון לתכנון עירוני והנדסה אזרחית בעיר מוסקבה.
על עבודתו זכה ניקיטין בפרסים רבים: ב-1951 זכה בפרס סטלין על פיתוח ציפוי סככה בטווח ארוך ושיטה להסרתו. ב-1970 זכה בפרס לנין על עיצוב מגדל אוסטנקינו. בנוסף, זכה בעיטור אות הכבוד ובעיטור הדגל האדום של העמל.
ניקיטין נפטר במוסקבה בגיל 65 ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה שבעיר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Palmer Scott, "How Memory Was Made: The Construction of the Memorial to the Heroes of the Battle of Stalingrad", The Russian Review 68, 1998, עמ' 396 doi: 10.1111/j.1467-9434.2009.00530.x, JSTOR 20621047
| בקרת זהויות |
|
|---|