לדלג לתוכן

ניקולאי גלושקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקולאי גלושקוב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 בדצמבר 1949
מייקופ, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 12 במרץ 2018 (בגיל 68)
ניו-מלדן, סוריי, אנגליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ניו-מלדן, סוריי, אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק אירופלוט, אווטוואז עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקולאי אלכסייביץ' גלושקוברוסית: Николай Алексеевич Глушков; ‏24 בדצמבר 194912 במרץ 2018) היה איש עסקים רוסי שהיה מקורב לאוליגרך בוריס ברזובסקי, הוא הורשע בפלילים ברוסיה וקיבל מקלט מדיני בממלכה המאוחדת. כיהן כסמנכ"ל חברת התעופה אירופלוט ומנהל הכספים של חברת הרכב AvtoVAZ. נרצח בלונדון ב-2018[1].

גלושקוב היה מנהל הכספים בחברת הרכב AvtoVAZ, בעת שהאוליגרך בוריס ברזובסקי רכש עם שותפים את השליטה בחברה ב-1994. שנה אחר כך היה ברזובסקי מעורב בשינוי ההנהלת חברת התעופה הלאומית של רוסיה "אירופלוט" והשתתף בהתאגדותה כחברה חדשה. גלושקוב מונה כסמנכ"ל הכספים של החברה בפברואר 1996[2].

לדברי אלכסנדר גולדפרב, יועצו של ברזובסקי, הוא מצא כי חברת התעופה פעלה בתור "פרה חולבת כדי לתמוך במבצעי ריגול בינלאומיים"[3]. 3,000 איש מתוך סך כוח האדם של 14,000 באיירופלוט היו אנשי שירות הביטחון הפדרלי, סוכני שירות ביון החוץ, או קציני המודיעין הצבאי. כל הרווחים ממכירת הכרטיסים חולקו ל-352 חשבונות בנק זרים שלא היו נתונים לשליטת הנהלת איירופלוט. לדברי אלכס גולדפרב, גלושקוב סגר את כל החשבונות האלה והעביר את הכספים למרכז חשבונאות שנקרא Andava בשווייץ[4]. הוא גם שלח חשבון וכתב מכתב למנהל שירות הביון יבגני פרימקוב ומנהל שירות הביטחון מיכאיל ברסוקוב תוך שהוא דורש מהם לשלם את המשכורות של קציני המודיעין שלהם שעבדו באירופלוט ב-1996[3].

בפברואר 1997 הגיש גלושקוב יחד עם ברזובסקי, בבית המשפט הגבוה בלונדון, תביעת דיבה נגד ירחון העסקים האמריקני "פורבס". לאחר שפרסם חודשיים קודם מאמר בו נטען שלגלושקוב יש קשרים עם המאפיה הרוסית[5].

המעצר הראשון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלושקוב נעצר בדצמבר 2000 על ידי רשויות רוסיה באשמת הונאה (תיעול הכספים למרכז החשבונאות Andava), והובא לחקירה במשרדי הפרקליטות הכללית במוסקבה, יחד עם סגן הנשיא לשעבר של "אירופלוט", אלכסנדר קראסנקיר. לפי התיק הפלילי שנפתח בפרקליטות נגד בוריס ברזובסקי, ניקולאי גלושקוב ואלכסנדר קראסנקיר, השלושה חשודים בהלבנת הון בסכומים גדולים ובהונאה בהיקף של כמיליארד דולר. לטענת הפרקליטות, כל הכספים הללו הועברו דרך שתי חברות בנות של אירופלוט שפועלות בשווייץ, וחלק מהסכומים הופקדו ישירות בחשבונותיהם של החשודים בבנקים מסחריים בשווייץ. ברזובסקי הגיב על מעצר של גלושקוב, ואמר שמדובר על "פעילות נקם" נגדו מצד השלטונות[6]. ברזובסקי עצמו עזב את המדינה ב-7 בנובמבר 2000, לא התייצב לחקירה נוספת והודיע כי לא יחזור לרוסיה בגלל מה שהוא תיאר כלחץ מתמיד מצד השלטונות והנשיא פוטין באופן אישי. בנוסף אמר: "אני מעדיף להיות עריק בחו"ל מאשר אסיר פוליטי ברוסיה"[7]. ברזובסקי טען שפוטין הפך אותו לחשוד בתיק אירופלוט משום שהעביר ביקורות עליו, ומשום ששידורי חדשות חברת הטלוויזיה הרוסית ORT ("הטלוויזיה הציבורית הרוסית") שהייתה בבעלות ברזובסקי (מפעילת הערוץ הראשון של רוסיה), שידרה כתבה ביקורתית על אסון טביעת הצוללת הרוסית קורסק[8].

גלושקוב נתפס כבעל ברית קרוב של ברזובסקי, אך ברזובסקי עזב את רוסיה ולא חזר, החזקתו בחברת הטלוויזיה הרוסית ORT הולאמה, והוא נאלץ למכור את חלקו בחברת הנפט "סיבנפט" לרומן אברמוביץ'[9]. עסקה זו הייתה נושא למחלוקת מאוחרת יותר בבתי המשפט המסחריים בבריטניה במשפט ברזובסקי נגד אברמוביץ', כאשר ברזובסקי טען כי הופעל עליו לחץ למכור את חלקו לאברמוביץ' בשבריר מהשווי האמיתי, טענה שבית המשפט דחה[10]. זמן קצר לאחר סיום המשפט, במרץ 2013, נמצא ברזובסקי מת בביתו ליד לונדון[11].

באפריל 2001 נעצר אנדריי לוגובוי והואשם בארגון בריחתו של גלושקוב מבית החולים (המרכז ההמאטולוגי המדעי). עם זאת, על פי גלושקוב, הדבר תוכנן על ידי שירות הביטחון הפדרלי. לא הייתה לו כוונה לברוח, והוא "צעד בנעלי הבית שלו לשער בית החולים כדי ללכת הביתה למשך הלילה, בידיעת שומריו, כפי שעשה כמה ימים קודם לכן". במהלך משפטו היה גלושקוב כלוא בכלא לפורטובו. הוא זוכה מאשמת ההונאה המקורית והאשמות בהלבנת כספים על ידי בית המשפט בחודש מרץ 2004, אך נמצא אשם בניסיון לברוח ו"ניצול סמכותו לרעה" ונידון לשנתיים מאסר על תנאי.

המשפט בשנת 2017

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלושקוב עבר לגור בלונדון, וקיבל מקלט מדיני בממלכה המאוחדת ב-2010, אך ב-2017 שוב נפתח משפט נגדו ברוסיה. במהלך המשפט שנערך לא בפניו, גלושקוב נשפט לשמונה שנים בכלא על גנבת 123 מיליון דולרים כביכול מ"איירופלוט"[12].

ב-12 במרץ 2018 נמצא ניקולאי גלושקוב, מת בביתו בלונדון[13], שבוע אחרי שהמרגל הרוסי לשעבר סרגיי סקריפל הורעל ביחד עם בתו יוליה בגז עצבים בעיר סולסברי שבאנגליה[14]. כתוצאה מכך הפיקוד הבריטי ללוחמה בטרור ניהל את החקירה, תוך סקירת מקרי מוות של רוסים ולא-רוסים קשורים בעשר השנים הקודמות[15] ב-16 במרץ 2018 הודיעה המשטרה הבריטית כי היא מתייחסת לחקירה כאל חקירת רצח[16].

באפריל 2021 פורסם הדו"ח הפתולוגי שקבע כי גלושקוב נחנק למוות על ידי רוצח שהגיח מאחוריו. הוא חנק אותו עם רצועה של כלב, והשאיר אותה על צווארו - כדי שהרשויות יעריכו שהתאבד. הרוצח לא נתפס[1].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 סוכנויות הידיעות, בריטניה קבעה: מתנגד קרמלין שמת בלונדון נרצח, באתר ynet, 10 באפריל 2021
  2. ^ Paul Klebnikov: Godfather of the Kremlin: The Decline of Russia in the Age of Gangster Capitalism, ISBN 0-15-601330-4; P.176
  3. ^ 1 2 Goldfarb, Alex; Litvinenko, Marina (2007). Death of a Dissident: The Poisoning of Alexander Litvinenko and the Return of the KGB. The Free Press. ISBN 978-1-4165-5165-2.
  4. ^ צ'ארלס קלובר, וויליאם הול וארקדי דטרובסקי, ‏ברזובסקי ופרשיית אירופלוט, באתר גלובס, 31 ביולי 2000
  5. ^ בלומברג, לונדון, ‏איש עסקים ממקורבי ילצין הגיש תביעה נגד "פורבס", באתר גלובס, 16 בפברואר 1997
  6. ^ נחום טרדאי, ‏סגן נשיא אירופלוט עצור, ברזובסקי בחו"ל, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2000
  7. ^ נחום טרדאי, ‏ברזובסקי: "אני מעדיף להיות עריק בחו"ל מאשר אסיר פוליטי ברוסיה", באתר גלובס, 16 בנובמבר 2000
  8. ^ נחום טרדאי, ‏התקשורת ברוסיה דנה בנכסיו של בוריס ברזובסקי, השוהה בארה"ב, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2000
  9. ^ דפנה מאור, רומן אברמוביץ' קנה את סיבנפט ב-200 מיליון דולר ומוכר אותה כעת בחזרה לרוסיה ב-13.1 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 28 בספטמבר 2005
  10. ^ אתר חדשות ערוץ 2, ‏קרב האוליגרכים: תביעת ברזובסקי נגד אברמוביץ' נדחתה, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2012
  11. ^ אתר למנויים בלבד סוכנויות הידיעות, רוסיה זוממת להשיב את נכסיו של בוריס ברזובסקי, באתר TheMarker‏, 26 במרץ 2013
  12. ^ סוכנויות הידיעות, חשד: מקורב למתנגדי פוטין נרצח בלונדון, באתר ynet, 17 במרץ 2018
  13. ^ דיווח: מתנגד בולט של פוטין נחנק למוות בביתו בלונדון, באתר הארץ, 8 ביולי 2018
  14. ^ הגרדיאן, שבוע לאחר הרעלת המרגל: גולה מרוסיה נמצא מת בביתו בלונדון, באתר הארץ, 13 במרץ 2018
  15. ^ Counter-terror police investigate death, 13.03.2018, BBC News
  16. ^ "Murder inquiry over Russian's London death". BBC News (באנגלית בריטית). 2018-03-16. נבדק ב-2018-03-16.