ניצוץ החיים (סרט)
| מבוסס על |
The Quest for Fire  |
|---|---|
| בימוי |
ז'אן-ז'אק אנו |
| הופק בידי |
ג'ון קימיני, דניס הארווקס, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| תסריט |
ז'ראר בראש |
| עריכה |
איב לנגלואה |
| שחקנים ראשיים |
אוורט מקגיל George Buza ג'וי בושל Great Antonio Gary Schwartz Robert Lavoie Nicholas Kadi Franck-Olivier Bonnet רון פרלמן ראי דאון צ'ונג Kurt Schiegl |
| מוזיקה |
פיליפ סארד |
| צילום |
Claude Agostini |
| מדינה |
קנדה, צרפת |
| חברה מפיצה |
מוקפ, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
12 בפברואר 1982 |
| משך הקרנה |
105 דק' |
| שפת הסרט |
artistic language |
| סוגה |
סרט פנטזיה, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
| מקום התרחשות |
אירופה |
| תקציב | $12 million[1] |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 laguerredufeu.htm questforfire, laguerredufeu |
| פרסים |
|
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
ניצוץ החיים (באנגלית נקרא Quest for Fire - חיפוש אחר האש - ובצרפתית La Guerre du feu - מלחמת האש) הוא סרט הרפתקאות ופנטזיה פרהיסטורית משנת 1981, בבימויו של ז'אן-ז'אק אנו, על פי תסריט של ז'ראר בראש ובכיכובם של אוורט מקגיל, רון פרלמן, נאמר אל-קאדי וריי דאון צ'ונג. הסרט הוא קופרודוקציה קנדית-צרפתית שהיא עיבוד קולנועי לרומן הבלגי "החיפוש אחר האש" משנת 1911, מאת האחים רוסני (J.-H. Rosny). הסיפור מתרחש "לפני 80,000 שנה", עם עלילה הנוגעת למאבק על השליטה באש על ידי האדם הקדמון.
הסרט זכה לשבחי המבקרים. ובמספר פרסים כולל: פרס אוסקר לאיפור ולעיצוב השיער הטובים ביותר,[2] פרס באפט"א לאיפור ועיצוב השיער הטוב ביותר, ובפרס סזאר לסרט הטוב ביותר ולבמאי הטוב ביותר. בטקס פרסי הג'יני הרביעי, הסרט היה מועמד בשבע קטגוריות וזכה בחמש (השחקנית הטובה ביותר, עיצוב התלבושות הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר, עריכת הסאונד הטובה ביותר, הסאונד הטוב ביותר).
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]'האולאם' הם שבט של אנשי מערות השומרים בקפידה על להבה קטנה, שבה הם משתמשים כדי להצית שריפות גדולות יותר. לאחר שנאלצו לצאת מביתם עקב קרב אלים עם שבט 'וואגאבו' דמוי הקוף, בני 'האולאם' הופכים מבועתים כאשר האש שלהם נכבית בטעות בזמן שהם מחפשים מקלט בביצה. מכיוון שהשבט אינו יודע ליצור אש בעצמו, זקן השבט מחליט לשלוח שלושה גברים, נאו, אמוקר וגאו, למסע למצוא אש.
במהלך מסעם, השלישייה נתקלת בכמה סכנות, כולל שבט של קניבלים - 'הקזאם' - בעלי מראה פרימיטיבי יותר, שיש להם אש. נאו, אמוקר וגאו מתכננים לגנוב מהם את האש. גאו ואמוקאר מפתים את רובם הרחק מהמאהל שלהם בזמן שנאוה הורג את הלוחמים הנותרים, אם כי לא לפני שננשך באיברי המין, דבר הגורם לו לייסורים. שלושתם גונבים את האש ומתכוננים לחזור הביתה.
אישה צעירה, איקה, הייתה שבויה של 'הקזאם' ומחליטה ללכת בעקבות השלישייה. היא עושה קביים פרימיטיביים כדי לעזור לנאה להתאושש מהפציעה שלו.
איקה מבינה עד מהרה שהיא ליד ביתה ומנסה לשכנע את האולם ללכת איתה. כשהם מסרבים, הם הולכים לדרכם. נאו מסתובב, ואחריו גו ואמוקאר הסרבנים, והקבוצה מתאחדת. לאחר שנאו עוזב את האחרים כדי לסייר בכפר, הוא נלכד בחול טובעני, וכמעט שוקע אל מותו. הוא מתגלה ונלכד על ידי האיווקה, השבט של איקה. בתחילה, נתון נאו לכמה צורות של השפלה על ידי האיווקה, כולל אילוץ להזדווג עם הנשים בעלות המעמד הגבוה של השבט, שמנות וגדולות החזה. איקה הקטנה מודרת על ידי השבט שלה, וכשהיא מנסה לישון לידם מאוחר יותר באותו לילה, היא מגורשת משם. האיווקה מראים לנאוה את הידע המתקדם שלהם בהבערת אש באמצעות מקלות.
גאו ואמוקאר מוצאים בסופו של דבר את נאו בין האיווקה ומנסים לחלץ אותו, אך נראה שנאו לא מוכן לעזוב. בלילה, הם מבריחים אותו מהמחנה. למחרת, נאו שוטף את צבע הגוף של איווקה. הוא מנסה לעלות שוב לאיקה, אבל היא מלמדת אותו את התנוחה המיסיונרית האינטימית יותר. זמן לא רב לפני שהם מגיעים לביצה שבה התחילו את המסע, השלושה נקלעים למארב על ידי יריבים מתוך שבט 'האולם', שרוצים לגנוב את האש ולהחזיר אותה בעצמם. עם זאת, נאו וקבוצתו מביסים אותם.
עם הצטרפותם מחדש לשבט, מציגה הקבוצה את האש לשמחת כולם. אבל במהלך החגיגה שלאחר מכן, האש נכבית שוב בטעות. נאו מנסה ליצור אש חדשה כפי שראה במחנה ה'איווקה', ברגע שהניצוץ נדלק, השבט מתמוגג. חודשים לאחר מכן, נאו ואיקה מתכוננים להביא ילד לעולם.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבור הסרט נוצרו שפות ייחודיות על ידי הסופר אנתוני בורגס, בעוד שדפוסי תנועה ומחוות פותחו על ידי האנתרופולוג דזמונד מוריס. השפה המתקדמת יותר של האיוואקה התבססה במידה רבה על אלה של ילידי קרי ואינואיט בצפון קנדה, מה שגרם לשעשוע מסוים בקרב אלו בקבוצה זו שראו את הסרט, מכיוון שלמילים אין כל קשר לעלילה.[3] בני האולם מוצגים כאנשי מערות סטריאוטיפיים בסגנון ניאנדרתלי, בשלב ביניים של התפתחות בהשוואה ל'וואגאבו' דמוי הקוף, מצד אחד, ולאיווקה' המתקדמים יותר מבחינה תרבותית מצד שני. ה'אולאם' וה'איווקה' מתוארים כבעלי פיגמנט בהיר, ה'קזאם' כאדמוני שיער. שבט ה'איוואקה' משתמש בקישוט גוף ( תכשיטים, צבעי גוף, מסכות, כיסויי ראש), הוא בעל שפה מפותחת וטכנולוגיה פשוטה כמו כלי אוכל וראשי חץ .
צילומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט צולם בהרי ההיילנדס הסקוטיים ובפארק הלאומי צבו ובאגם מגדי בקניה. רצף הפתיחה צולם באי ונקובר, קולומביה הבריטית, קנדה עבור סצנות היער, ואילו בית המערה צולם במערות גריג'ס בחצי האי ברוס לאורך מתלול הניאגרה ליד אונטריו. כמה סצנות הכוללות ממותות צולמו באיסלנד.[4]
הפצה וביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט מכר כמעט חמישה מיליון כרטיסים בצרפת.[5]
רוג'ר איברט העניק לסרט שלושה וחצי כוכבים מתוך ארבעה, וכתב שהוא ראה בו "קומדיה גבולית" בסצינות הפתיחה, אבל "אז הדמויות האלה והמסע שלהן התחילו להתפתח, ועד שהסרט נגמר היה אכפת לי מאוד איך החיים שלהם יתפתחו".[6] ג'ין סיסקל מה"שיקגו טריביון" העניק שלושה כוכבים מתוך ארבעה, ואמר כי הסרט מרתק. ג'נט מסלין מ"הניו יורק טיימס" כתבה שהסרט היה "יותר מסתם שיעור מדעי משעשע ביותר, למרות שהוא בהחלט זה. זו גם דרמה נוגעת ללב, מצחיקה ומותחת על האדם הקדמון".[7]
תגובה מדעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט לא נועד להיות סרט תיעודי מדויק מבחינה מדעית של נקודה מסוימת בפרה-היסטוריה. הדבר התברר על ידי תגובת הקהילה המדעית. במאמר עבור כתב העת American Anthropologist, פרופסור לבלשנות באוניברסיטת בראון פיליפ ליברמן תיאר כ"אבסורדי" את התערובת של רמות שונות של קידמה בין שבטים שונים החיים בסמיכות. ליברמן ציין כי "זה יהיה הכי לא סביר לפני 80,000 שנה" שבני אדם עדיין יציגו מאפיינים דמויי קוף; בנוסף הוא ציין ששבט 'איוואקה' תואר כבעל "תרבות כפרית שהייתה צפויה לפני 10,000 שנה".[8] עם זאת, התקדם יותר במשך השנים לעבר הסברה של הסרט שבה היו בעבר מינים שונים של בני אדם שקיימו אינטראקציה והזדווגות. [9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"ניצוץ החיים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"ניצוץ החיים", באתר נטפליקס
"ניצוץ החיים", באתר AllMovie (באנגלית)
"ניצוץ החיים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"ניצוץ החיים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"ניצוץ החיים", באתר Metacritic (באנגלית)
"ניצוץ החיים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
[10]ביקורות
- אורי קליין, יש לך אש? - "ניצוץ החיים" שחף ת"א, דבר, 13 ביוני 1982
- שאול שיר־רן, סרטים - מסע בעקבות האש - "ניצוץ החיים" "כפיר", כל העיר, 2 ביולי 1982
ד"ר אלי אשד [ בחיפוש אחרי האש בימי האדם הקדמון :סקירה על הסרט "המלחמה לאש " והסרט" בלוג "המולטי יקום של אלי אשד ,2024]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Aubrey Solomon, Twentieth Century Fox: A Corporate and Financial History, Scarecrow Press, 1989 p259
- ^ רשמית הזוכים בפרס "אוסקר" 1982, "העולם הזה", גיליון 2381 מ-20 באפריל 1983, עמוד 64
- ^ Annaud, Jean-Jacques. DVD Commentary. Quest for Fire. Annaud also comments that his film was popular in Greenland where Inuit is also spoken.
- ^ Hays, Matthew (11 במאי 2018). "The wild story behind Quest For Fire — the oddly Canadian film that narrowly avoided disaster". CBC.ca. נבדק ב-11 ביולי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Marshall 2001, p. 88.
- ^ Ebert, Roger. "Quest For Fire". RogerEbert.com. נבדק ב-28 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Maslin, Janet (12 בפברואר 1982). "Screen: 'Quest for Fire,' A Prehistoric Odyssey". The New York Times: C4.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Lieberman, Philip (בדצמבר 1982). "Film Reviews: Quest for Fire". American Anthropologist. 84 (4): 991–992. doi:10.1525/aa.1982.84.4.02a00910.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Science paints a new picture of the ancient past, when we mixed and mated with other kinds of humans". Associated Press News. 24 בספטמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אלי אשד, בחיפוש אחרי האש בימי האדם הקדמון : הספר"המלחמה לאש" והסרט, באתר המולטי יקום של אלי אשד, 2024-12-28
| בקרת זהויות |
|
|---|