ניסוי הרצח על ידי היפנוזה

ניסוי הרצח על ידי היפנוזה הוא ניסוי בשטיפת מוח על ידי היפנוזה שמטרתו הייתה לגרום לאדם נורמטיבי להפוך למתנקש, ללא ידיעתו ומבלי שרצונו המודע יהיה מעורב בהתנקשות. הניסוי נערך בשנת 2012 במסגרת תוכנית הטלוויזיה "סקרנות" (אנ')^[1] של ערוץ דיסקברי. בסופו של הניסוי הצליחו לכאורה עורכיו לגרום לאדם לירות באקדח במטרה לרצוח אדם אחר, לאחר שקיבל הוראה כזו במהלך היפנוזה. האקדח היה טעון בתחמושת איירסופט שאינה קטלנית וכמו שמה, היא רכה כאוויר ורק לעיתים רחוקות היא פוגעת בגוף ה"נרצח".

אף על פי שחלק מתוצאות הניסוי נראות משמעותיות, התוכנית התמקדה בהצגה דרמטית של הניסוי, ללא הבחנה בין עיקר וטפל.

רקע

תהליך הטראנס ההיפנוטי אינו מובן למדע, אף שיש לגביו מספר תובנות והשערות. בשל חוסר ידע זה לא ידוע מהם גבולות יכולת ההיפנוזה^[2], ומדוע אנשים שונים מגיבים ברמות שונות להַשָּׁאָה היפנוטית. החוכמה המקובלת גורסת שלא ניתן, באמצעות היפנוזה, לגרום לאדם לבצע דבר מה שנוגד את ערכי המוסר שלו^[3]^[4] – לא ניתן, למשל, לשכנע אדם לקיים יחסי מין עם אדם אחר שהמהופנט אינו מעוניין בו^[5]. חוקרים טענו שלא ניתן לגרום לאדם לבצע רצח אם אין לו נטייה לכך מלכתחילה, אך קיימים מחקרים שהעלו שעל אף שזה המצב עבור רוב האוכלוסייה, קיים מיעוט בן כעשרה עד חמישה עשר אחוזים מהאוכלוסייה הכוללת שתגובתו להשאה היפנוטית חזקה מהרגיל, עד כדי ביצוע מעשים הנוגדים את מיטב שיפוטו^[6].

בשני מקרים, נאשמים שביצעו עבירות קשות, טענו לחפותם שביצעו עבירות אלו בשל שטיפת מוח: סירחאן סירחאן טען להגנתו שרצח את רוברט קנדי בשל היפנוזה^[7], ופטרישיה הרסט טענה להגנתה שביצעה מעשי שוד עקב שטיפת מוח^[8]. בשני המקרים לא קיבל בית המשפט את טענתם של הנאשמים והרשיע אותם.

החוקרים בניסוי

שלושה מדענים בני סמכא השתתפו בניסוי, מי כיועץ ומי כמתכנן: ד"ר סינתיה מאיירסברג^[9], פסיכולוגית מאוניברסיטת הרווארד שתחום המחקר שלה הוא זיכרונות כוזבים; ד"ר מארק סטוקס^[10], חוקר מוח מאוניברסיטת אוקספורד שתחומו תהליכי קבלת החלטות במוח ייעץ בניסוי, וד"ר ג'פרי קייליסקי שעובד בבתי סוהר של אבטחה מרבית עם עבריינים שאינם שפויים.

בנוסף התמנה מהפנט מוסמך, טום סילבר, שלו רקע באלפי טיפולים בהיפנוזה והשתתפות כמהפנט בחקירות משטרתיות ובחקירות השירות החשאי האמריקאי.

על אף השתתפותם של מומחים אלה, המתודולוגיה של הניסוי לקתה בפגמים רבים.

מהלך הניסוי

סינון מדורג, בדרגת קושי עולה, על מנת לזהות נבדק מתאים

במטרה לבודד מבין הנבדקים את המועמד המתאים ביותר לביצוע רצח תחת השאה היפנוטית בוצעה סידרה של סינונים, כשכל שלב נדרש מההשאה ההיפנוטית לגבור על מכשול גבוה יותר מקודמו.

סינון ראשוני – כניסה לטראנס היפנוטי עמוק

185 איש התנדבו להשתתף בניסוי, ועליהם בוצע ניסוי ראשוני – ניסיון להיפנוט מהיר, ואז הערכת עומק המצב ההיפנוטי על פי סולם סטנפורד^[11]. המהפנט התרשם ש-16 מהמתנדבים אכן נכנסו לטראנס הפנוטי עמוק, ומתוכם סוננו חמישה עקב חשש לחוסר יציבות נפשית. אחד עשר איש נבחרו להמשיך לשלב הסינון הבא.

סינון שני – ביצוע מטלה פסולה מוסרית במקום ציבורי

הנבדקים הופנטו שוב וקבלו הנחיה שברגע שישבו על כיסא במסעדה יחושו חום בלתי נסבל ויתפשטו עד בגדיהם התחתונים. שבעה נופו מהמשך הניסוי אם על בסיס חוסר תגובה מוחלט להוראה הפוסט-היפנוטית וסירוב להתפשט, או בשל חשד שביימו את התגובה מרצונם ולא ביצעו את ההוראות בהשפעת היפנוזה – מה שהתבטא בהצצות לצדדים וחיוכים. ארבעה נבדקים עברו את הסינון.
העובדה שחלק מהנבחנים בחרו מרצונם החופשי להתפשט מעידה שהסינון שנבחר לא היה טאבו שאין לעבור עליו מבחינתם, מה שמעקר את מטרת הסינון. עורכי הניסוי התעלמו מקושיה זו.

סינון שלישי ואחרון – עמידה במצב דחק פיזיולוגי חריג

כשלב סינון סופי הוחלט על טבילה באמבט מי קרח בטמפרטורה של C° ‏1.7. חשיפה כזו לקור גורמת לנזק ממשי אחרי דקות ספורות, ובהמשך למוות ודאי מהיפותרמיה.

חלק מהחוקרים ובהם המהפנט סילבר, גרסו שהמבחן בלתי אפשרי.

לסינון זה צרפו לצוות החוקרים את ד"ר סֶקאר אוּפּאדיָאיוּלה^[12], רופא מרדים בעל ניסיון בתגובות פיזיולוגיות למצבי דחק.

לשלושת הנבדקים הראשונים נאמר שהמים חמימים ונעימים, אך אף אחד מהם לא נשאר במים יותר מ-18 שניות.

עם הנבדק האחרון, קצין שיקום בשם איוואן סנטיאגו, שינה סילבר טקטיקה. הוא אמר לנבדק, תחת השאה היפנוטית, שהוא ייכנס לאמבט מי קרח אך יחוש רגוע ושליו ולמעשה ירגיש בנוחות ונעימות. הנבדק נשאר במים לאורך כל שתי הדקות שהוקצו, מבלי שקצב נשימתו, קצב הלב ולחץ הדם ישתנו מהנורמה, והוצא מהאמבט ביוזמת החוקרים לפני שנגרם לו נזק.

הכנת וביצוע ההתנקשות המדומה

הרקע של הנבדק הנבחר, סנטיאגו

סנטיאגו, על פי המבדקים הפסיכולוגיים שהוצגו בתוכנית, הוא אדם נורמטיבי לעילא. מעולם הוא לא השתמש בנשקו במהלך תפקידו כקצין שיקום, היה מסור לתפקידו, ותפקד כבן מסור להוריו וכדוד אוהב לאחייניו.

הכנה ראשונית לנבדק

על מנת לבחון את השאלה של התנקשות עקב השאה היפנוטית נדרש שהנבדק, בנוסף לכך שיציית להוראות ההתנקשות, יבצע את ההתנקשות שלא תחת השאה היפנוטית, לא ידע שהיא קשורה באופן כלשהו לניסוי שעבר, ושישכח לאחריה שאירעה.

המפיקים מסרו לנבדק שהוא נפסל מהמשך הניסוי, אך ביקשו ממנו להגיע למחרת לראיון סיכום קצר, תוך אמירה מפורשת שלא יהפנטו אותו שוב.

הכנת הזירה

התבקש שקורבן ההתנקשות יהיה קל לזיהוי ושרגע ההתנקשות יוגדר היטב, לכך בחרו החוקרים דמות של מכובד זר. בהתאם הועמדו שחקנים בתפקיד צלמי פפראצי סביב כניסה למלון אשר עוטרה בחזות מרשימה למראה עם עמודים הדורים שביניהם חבלים סגולים, שתי מכוניות פאר חיכו כביכול ל"מכובד הזר" (למעשה במכוניות ישבו החוקרים), הוכן אקדח איירסופט שחזותו ותגובתו בעת ירי זהות לאלה של אקדח אמיתי, ולסיום הוסתרו תחת בגדיו של ה"מכובד" שקיות שהכילו נוזל דמוי דם.

הנחיית הנבדק לבצע את ההתנקשות

במהלך הראיון המדומה קיבלה המפיקה שיחת טלפון מבוימת, ביקשה את סליחתו של הנבדק ויצאה. סילבר פסע לחדר, כביכול במקרה, וניגש ללחוץ את ידו של הנבדק לפרידה, וברגע לחיצת היד הוא פקד על הנבדק להיכנס להשאה היפנוטית עמוקה. סילבר הורה לנבדק להותיר את מודעותו מחוץ לחדר ושכל רעיון שיאמר לו יהפוך למציאות ולאמת, והנחה אותו להתנקשות באופן מפורט וברור:

”ישנו אדם רע שנמצא למטה וחייבים למחוק אותו. יש להיפטר ממנו ואתה האיש שיעשה זאת. אתה תראה תיק גב אדום על גבי אופנוע, בתיק יש אקדח. קח את התיק וגש לחבלים. המתן לאיש הזה שיצא מהמלון, הוא יישא תיק יד, וברגע שיעבור את מפתן הדלת כוון את האקדח לחזהו וירה בו כמה יריות. מייד לאחר מכן שכח כל זכר לאירוע. כשתרד למטה תפגוש אחד מהמפיקים והוא יאמר לך: "איוואן, עשית עבודה נהדרת" וילחץ את ידך”.

בתום ההוראות סילבר העיר את הנבדק ונפרד ממנו, המפיקה חזרה משיחת הטלפון המדומה ונפרדה ממנו, והנבדק יצא, כביכול בדרכו לביתו.

ההתנקשות המדומה ושיחת הסיכום

עם יציאת הנבדק מהבניין ניגש אליו המפיק ולחץ את ידו בלוויית המשפט "איוואן, עשית עבודה נהדרת" ובכך הפעיל את התכנות ההיפנוטי. הנבדק ביצע את ההתנקשות בדיוק כפי שהורה לו סילבר וירה ב"מכובד" שלושה כדורים לחזהו.

סילבר וקיאליסקי ניגשו אליו מייד מאחור, על מנת שיפנה את גבו ל"התנקשות", וביקשו ממנו לעלות עמם. קיאליסקי סיפר לנבדק את כל מה שאירע ושההתנקשות הייתה מבוימת. הנבדק הביע דאגה מכך שאישיותו תשתנה בעקבות ההתנקשות והצוות הבטיח לו (לא ברור על סמך מה) שהדבר לא יקרה. סילבר היפנט את הנבדק והנחה אותו להיזכר בכל. לאחר שהוצא מההשאה ההיפנוטית ביקש הנבדק לראות במו עיניו שה"קורבן" חי ושלם. השחקן נכנס פנימה, מסר לנבדק שהוא בסדר גמור ולחץ את ידו.

בעקבות הניסוי: חשדות והתעלמות

המדיה והרשת הגיבה לשידור התוכנית בפרסום רחב למדי, שלווה בספקנות מופגנת ואף הבעת ביטחון שהניסוי מזויף^[13]. נטען שלא ייתכן שהחוקרים יתנו ידם לניסוי אמיתי שמעמיד את הנבדק בסכנה ממשית לתגובת דחק פוסט טראומטית, שייתכן והמפיקים הצליחו להונות את החוקרים, או שכל הצוות היה שותף להונאה. מאוחר יותר התגלה שסנטיאגו נטש את הקריירה כקצין שיקום ועבר לעיסוק כשחקן^[14], מה שחיזק לטענת רבים את הסברה שהניסוי היה מבוים.

ד"ר סטוקס דחה את החשדות באמרו שהניסוי לא היה מבוים אך מתח ביקורת על המתודולוגיה של הניסוי שלא עמדה בסטנדרטים של ניסוי מדעי, והדגיש שהתוצאה עומדת בסתירה לגוף העיקרי של ניסויים שעברו ביקורת עמיתים. כמו כן הבהיר שמעמדו בניסוי היה של יועץ בלבד, והוא לא פיקח על מהלך הניסוי.

במישור המקצועי לא היה כל הד לניסוי: מחד לא היו פרסומים שהוקיעו את הניסוי כשגוי או מופרך, מאידך לא נרשמו ניסויי המשך מצד הממסד האקדמי במטרה להפריך או לאשש את תוצאותיו, ולא ניתן למצוא כלפיו התייחסות במאמרים מקצועיים עם בקרת עמיתים.

שאלת חשיבות התוצאות ובעיות במתודולוגיה

ניתן להצביע על בעיות בשיטת הניסוי, שמעמידה חלק מתוצאותיו בספק לגבי משמעותן.

שאלת תקפות שלב הסינון השני

תהליך הסינון השני בוצע על מנת לבחון מי מהנבדקים עשוי לבצע מטלה פסולה מוסרית בפרהסיה, אך חלק מהנבדקים עשו זאת מרצונם החופשי. עובדה זו מצביעה על כך שעבורם הבחינה שבוצעה לא הייתה פסולה מוסרית די הצורך, והמסקנה המתבקשת היא שהמטלה שנבחרה לא הייתה בחזקת טאבו שאין לעבור עליו, ולכן לא ניתן להסיק שביכולת ההיפנוזה לכפות מעשה הנוגד את שיפוטו המוסרי של המהופנט.

שאלת חשיבות התוצאה

הקונצנזוס המדעי הקיים, שמבוסס על מחקרים רבים שנערכו על גרימת ביצוע רצח באמצעות היפנוזה, הוא שרק אדם שמסוגל מלכתחילה לרצח עשוי לבצע רצח עקב השאה היפנוטית. יש מקום לחשוד שהמתודולוגיה של הבחינה הפסיכולוגית שנערכה לסנטיאגו לא הייתה קפדנית דיה, ושהוא נופל תחת קריטריון זה של אדם שמסוגל לבצע רצח גם ללא השאה היפנוטית. עניין זה לא הוצג בתוכנית.

גם הסוגיה של חשיבות תוצאה זו אינה מוצגת כלל בתוכנית, האם יש משמעות יוצאת דופן בכך שנבדק בודד ממדגם של 185 איש ביצע רצח תחת השפעה? עובדה היא שמטיפים סלפים משכנעים מאות מחבלים מתאבדים לביצוע מעשה קיצוני עוד יותר, הפוגע באנשים רבים וכולל מוות ודאי למבצע הרצח, וזאת ללא שימוש בהיפנוזה.

סוגיה נוספת היא השאלה עד כמה שיטת הרצח הזו שימושית במציאות. הרצח בוצע מייד לאחר התדרוך ומייד לאחריו השיבו לנבדק את זכרונו. אם נתרגם זאת לעולם המעשה, יוזם שטיפת המוח חייב להמצא סמוך לזירת הרצח, מה שמחליש מאוד את השימושיות ברוצח מהופנט. בנוסף, אם הרוצח יזכר בכך שיוזם הרצח שטף את מוחו המזימה עלולה להחשף, אך עורכי התוכנית התעלמו מקושיה זו. אם המתודולוגיה הייתה להשאיר בתוקף את ההוראה "לאחר מכן שכח כל זכר לאירוע", ולאחר זמן לבדוק האם הנבדק נזכר מעצמו בשטיפת המוח שעבר ובזהות היוזם? כך ניתן היה לענות על השאלה אם שטיפת המוח הייתה יעילה. באופן שהדברים בוצעו עניין זה כלל לא נבדק.

קישורים חיצוניים

סרטון על הניסוי, באתר YouTube (באנגלית)
Brainwashed to Kill, באתר vimeo (באנגלית)
ניסוי הרצח על ידי היפנוזה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

[1] התוכנית שודרה בפרק הרביעי של העונה שנייה, ב-28 באוקטובר 2012.

[2] William C. Coe, Ken Kobayashi & Mark L. Howard: An approach toward isolating factors that influence antisocial conduct in hypnosis. p118-131,1971

[3] John G. Watkins: Antisocial behavior under hypnosis: Possible or impossible? p95-100, 1971

[4] Martin T. Orne: Can a hypnotized subject be compelled to carry out otherwise unacceptable behavior? a discussion. p101-117, 1971

[5] Is Total Mind Control Possible?

[6] Theodore Xenophon Barber: Antisocial and Criminal Acts Induced by "Hypnosis", A Review of Experimental and Clinical Findings, 1961

[7] Sirhan Sirhan & The Assassination Of Robert Kennedy, Larry Teeter, Attorney For Sirhan Sirhan

[8] Kathryn Westcott: What is Stockholm syndrome? BBC News Magazine, 22 August 2013

[9] Cynthia Meyersburg: Harvard University, Department of Psychology

[10] Mark Stokes, BA/BSc(Hons), PhD, Associate Professor in Cognitive Neuroscience

[11] Andre M. Weitzenhoffer & Ernest R. Hilgard: STANFORD HYPNOTIC SUSCEPTIBILITY SCALE, FORM C, Stanford University

[12] Dr. Sekhar Upadhyayula MD, Anesthesiology at North Shore University Hospital

[13] Discovery Channel’s Curiosity episode “Brainwashed” disappoints, December 7, 2012

[14] LOOK models+actors agency: Ivan Santiago

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]