לדלג לתוכן

ניל דרוקמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניל דרוקמן
Neil Druckmann
לידה 5 בדצמבר 1978 (בן 46)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים סנטה מוניקה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק Naughty Dog עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניל דרוקמן (נולד ב-5 בדצמבר 1978) הוא תסריטאי, מנהל קריאייטיב ומתכנת ישראלי-אמריקאי. דרוקמן הוא סגן-הנשיא של אולפן פיתוח משחקי הווידאו Naughty Dog, וידוע בעיקר בשל עבודתו על זיכיונות המשחקים "Uncharted" ו-"The Last of Us". הוא למד מדעי המחשב באוניברסיטת קרנגי מלון ולאחר מכן התחיל לחפש עבודה בתחום משחקי המחשב.

תחילה, ניל דרוקמן היה מתמחה בחברה Naughty Dog. ב-2004 הוא הפך למתכנת המשחקים Jak 3 ו-Jak X: Combat Racing, לפני שהפך למעצב של המשחקים Uncharted: Drake's Fortune ו-Uncharted 2: Among Thieves. הוא הוביל את הפיתוח של משחק המחשב The Last of Us והיה כתב ומנהל הקרייטיב של המשחק Uncharted 4: A Thief's End. הוא גם כתב את הקומיקס Uncharted: Eye of Indra, את הרומן הגרפי A Second Chance at Sarah ואת הקומיקס The Last of Us: American Dreams. בשנת 2018, במהלך הפיתוח של המשחק The Last of Us Part II, ניל הפך לסגן הנשיא של Naughty Dog, ועבד לצד אוון וולס לאחר יציאת המשחק בשנת 2020. דרוקמן הוא תסריטאי ומפיק בפועל של סדרת הטלוויזיה האחרונים מבינינו, שהיא עיבוד של המשחק.

דרוקמן זכה לשבחים על תרומתו למשחקים The Last of Us ו-Uncharted 4, וקיבל מספר פרסים על תרומותיו אלו, ביניהם שני פרסים מטעם האקדמיה הבריטית (אנ'), שני פרסי D.I.C.E, ושלושה פרסי גילדת הכותבים של אמריקה. עבודת הכתיבה שלו במשחק The Last of Us Part II זכתה לשבחים ממבקרים רבים אודות כתיבתה, אם כי הביקורת לקצב ולנושאים שלה הייתה מעורבת; המשחק זכה בכמה פרסי גיימינג.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניל דרוקמן נולד בישראל ב-5 בדצמבר 1978,[1][2][3] ליהודית "ג'ודי" ולג'רי אילן דרוקמן.[4][5] הוא גדל בבית אריה-עופרים,[6] בה נוכח לאלימות רבה בתשדירי החדשות ובשיח היום יומי.[7] בשביל להסיח את עצמו מן האלימות שנוכח, אחיו הגדול של דרוקמן, עמנואל, הראה לו ספרי קומיקס, משחקי וידאו וסרטים מגיל צעיר.[8][7] צורות בידור אלו, במיוחד משחקי וידאו של Sierra Entertainment ו-LucasArts, עזרו לדרוקמן ללמוד אנגלית.[9] דרוקמן התעניין במיוחד בסיפורים הללו וכתב ספרי קומיקס משלו.[8] הוא עבר לארצות הברית עם משפחתו ב-1989.[3] בגיל 16, חברו חבט בו בטעות עם מקל גולף, והרופאים נדרשו לשים לו 30 תפרים, מה שהותיר שקע קבוע בגולגולתו של דורקמן.[10] דרוקמן למד בחטיבת הביניים ובתיכון במיאמי, פלורידה, ולאחר מכן למד קרימינולוגיה,[8] על מנת לכתוב רומנים מנקודת מבט קרימינולוגית.[11] אחיו הראה לקח אותו לכנס E3, כנס שאהב מאוד. הוא השתתף בכנס ב-1998, 2000 ו-2002, כמו כן, הוא השתתף בכנס SIGGRAPH ב-2002 וב-2003.[12] כסטודנט באוניברסיטת המדינה של פלורידה במרץ 2001, דרוקמן זכה בתחרות מרובת משתתפים במשחק Conker's Bad Fur Day שאורגנה על ידי נינטנדו ופלייבוי.[13] דרוקמן עבד כפקיד ב-My Favorite Muffin וכאיש מכירות ב-PacSun.[14]

מיולי 2002, דרוקמן בילה שנה כעוזר מחקר גרפי של ד"ר דייוויד בנקס במעבדת ההדמיה באוניברסיטת המדינה של פלורידה,[3] בזמן שהתגורר בטאלאסי, פלורידה. במהלך תקופה זו, הוא החל לפתח עם כמה חברים את המשחק Pink-Bullet, עבור לינוקס וווינדוס. בשלב מסוים, רצה להיות אנימטור, מה שגרם לו לרצות לקחת שיעורי אמנות, אך הוריו אסרו עליו לעשות זאת.[15] לאחר שלקח שיעור תכנות, הבין דרוקמן שזו העדפתו,[8] ובדצמבר 1997 החל ללמוד לתואר ראשון במדעי המחשב. אותו השלים בשנה שלאחר מכן, וסיים בהצטיינות את לימודיו עם ממוצע ציונים של 3.61.[12] בשל תוצאותיו האקדמיות, הוא היה חבר באגודת הכבוד של מפתח הזהב. דרוקמן עבר לפיטסבורג, שם למד באוניברסיטת קרנגי מלון (CMU);[8] באוגוסט 2003, הוא החל את התואר השני שלו בטכנולוגיית בידור במרכז טכנולוגיות הבידור.[16] כחלק מהתואר, הוא למד משחקים של ג'סי של. ג'סי לימד אותו פילוסופיות שעשה בהן שימוש מאוחר יותר בחייו.[17][1] באפריל 2004, דרוקמן פיתח את המשחק Dikki Painguin כסטודנט באוניברסיטת קרנגי מלון, בשיתוף פעולה עם עמיתו אלן בלומקוויסט.[18][18]

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרס קטגוריה פרויקט תוצאה מקור
2010 פרס גילדת הכותבים של אמריקה כתיבת משחקי וידאו Uncharted 2: Among Thieves זכייה
2013 פרס ג'ויסטיק הזהב היסטוריטלינג הטוב ביותר The Last of Us זכייה
2014 פרס גילדת הכותבים של אמריקה הישג יוצא דופן בכתיבת משחקי וידאו זכייה
2015 The Last of Us: Left Behind זכייה
2016 פרס ג'ויסטיק הזהב היסטוריטלינג הטוב ביותר Uncharted 4: A Thief's End מועמדות
The Game Awards הנרטיב הטוב ביותר זכייה
2017 פרס גילדת הכותבים של אמריקה הישג יוצא דופן בכתיבת משחקי וידאו זכייה
2020 פרס ג'ויסטיק הזהב היסטוריטלינג הטוב ביותר The Last of Us Part II זכייה
The Game Awards הנרטיב הטוב ביותר זכייה
2024 פרס גילדת הכותבים של אמריקה סדרה חדשה האחרונים מבינינו זכייה [19]
סדרת דרמה מועמדות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניל דרוקמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 King, Darryn. "'The Last of Us Part II' and Its Crisis-Strewn Path to Release". Wired (באנגלית אמריקאית). ISSN 1059-1028. נבדק ב-2022-06-02.
  2. ^ Dougherty, Conor (2020-06-19). "'The Last of Us Part II' Is a Dark Game for a Dark Time". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-06-02.
  3. ^ 1 2 3 homePage, web.archive.org, ‏2003-10-30
  4. ^ משה ימין, מה ומי במיאמי, באתר ynet, 20 בפברואר 2015
  5. ^ IGDA LA "The Last of Us" design panel by Naughty Dog @ Art Institute of Santa Monica (4/3/2014), נבדק ב-2022-06-02
  6. ^ ראיון מיוחד של IGN IL עם ניל דרוקמן, במאי The Last of Us Part 2, באתר IGN Israel, ‏2020-06-27
  7. ^ 1 2 Condé Nast, The Last Of Us Part II: how Neil Druckmann made a masterpiece amidst catastrophe, British GQ, ‏2020-06-09 (באנגלית בריטית)
  8. ^ 1 2 3 4 5 The Last of Us, Creative Screenwriting
  9. ^ Neil Druckmann | Entertainment Technology Center, web.archive.org, ‏2015-05-18
  10. ^ Gene Park, Here’s why Abby uses a golf club in ‘The Last of Us Part II’
  11. ^ Tone Control: Neil Druckmann, www.idlethumbs.net
  12. ^ 1 2 Neil Druckmann
  13. ^ I. G. N. Staff, Conker Goes on Tour with Playboy, IGN, ‏2001-03-29 (באנגלית)
  14. ^ https://twitter.com/neil_druckmann/status/1241041795263299584, Twitter
  15. ^ Newsarama | GamesRadar+, gamesradar (באנגלית)
  16. ^ Meet Naughty Dog's Renaissance man, Neil Druckmann | Features | Edge Online, web.archive.org, ‏2013-06-08
  17. ^ Idle Thumbs > Shows > Tone Control > Episodes > Neil Druckmann, web.archive.org, ‏2015-02-04
  18. ^ 1 2 98-026 Nintendo, bobrost.com
  19. ^ 2024 Writers Guild Awards: ‘The Holdovers,’ ‘American Fiction,’ ‘Succession’ Among Winners, The Hollywood Reporter, ‏2024-04-15 (באנגלית אמריקאית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ניל_דרוקמן&oldid=39751201"