נייע פרעסע
 | |
| תדירות | עיתון יומי |
|---|---|
| סוגה | חדשות |
| מו"ל | "איחוד היהודים למען הרזיסטנס והעזרה ההדדית" (UJRE)[1] |
| עורך ראשי | שמואל נדלר, יעקב גרומוב וליאו כץ |
| תאריכי הופעה | 1934–1993 (כ־59 שנים) |
| שפה | יידיש |
| מערכת |
פריז  |
| מדינה | צרפת |
  | |
נייע פּרעסע היה עיתון יומי קומוניסטי ביידיש שיצא לאור בפריז, צרפת.[2] הגיליון הראשון, שהכיל 4 עמודים, יצא לאור ב-1 בינואר 1934. היוזמה להוציא לאור את העיתון הייתה של קבוצת חברים יהודים במפלגה הקומוניסטית הצרפתית.[3] לפני כן היו כתבי עת קומוניסטיים אחרים ביידיש שנאסרו על ידי שלטונות המדינה הצרפתית.
נייע פרעסע היה אחד משני עיתונים יומיים ביידיש שיצאו לאור בפריז בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, השני היה "פארייזר היינט (אנ')" הפרו-ציוני.[2] והיה מהעיתונים הראשונים באירופה שתקפו בחריפות את הנעשה בגרמניה לפני תחילת מלחמת העולם השנייה[4]
מספר החברים היהודים במפלגה הקומוניסטית הצרפתית לא היה גדול, ובעת ייסוד העיתון היו בה בין 200 ל-300 איש, אך רעיונות קומוניסטיים זכו לתמיכה נרחבת בקרב הקהילות היהודיות בצרפת. בתחילה היו לנייע פרעסע כ-10,000 קוראים. שרובם היו יהודים שהגרו מפולין, חברים לשעבר במפלגה הקומוניסטית של פולין, אך כשהיגרו לצרפת לא הצטרפו למפלגה הקומוניסטית הצרפתית. בשנת 1936, לאחר מערכת בחירות אינטנסיבית של המפלגה הקומוניסטית הצרפתית בקרב הקהילות היהודיות, והקמת ממשלת החזית העממית, הגיע מספר הקוראים ל-20,000.[2] בתחילת 1956 נכתב בעיתון שיש להם כ-5000 מנויים המשלמים דמי חבר לעיתון.[5]
בין עורכי העיתון, היה שמואל נדלר שהיה חבר בתנועת ההתנגדות הצרפתית והוצא להורג על ידי הנאצים בכ"ח באב ה'תש"ב, (11 באוגוסט 1942) יעקב גרומוב, וכן ליאו כץ, לפני שעבר למקסיקו, (בתחילת שנות ה-60 היה כתב בעיתון הקומוניסטי קול העם), וכן הוציא לאור שני ספרים.[6]
אחד ממנהלי העיתון, שגם כתב בו רבות, היה אדם רייסקי (אנ')[7],[3] ממנהיגי המחתרת היהודית קומוניסטית בצרפת.
בתקופת הכיבוש הגרמני של צרפת נאסרה הוצאתו של היומון, אך ב-15 ביולי 1940 הודפס שוב כעיתון מחתרתי.[3]
בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 הודפסה מהדורה יומית של 8,700 עותקים. וה"נייע פרעסע" היה הגדול מבין שלושת היומונים השמאלנים ביידיש שיצאו לאור בפריז באותה תקופה. בקיץ 1951 הורו שלטונות צרפת על גירושו של העורך יעקב גרומב. גרומב, מהגר יהודי-פולני שקיבל אזרחות צרפתית ב-1950, הואשם על ידי השלטונות בכך שלא "נטמע מספיק" בחברה הצרפתית. נגד החלטה זו נערכו מחאות נרחבות, גם מחוץ לרבעים הקומוניסטיים. ובהמשך ביטל בית המשפט את צו הגירוש.[8] בסיום שנת 1951, הוציא העיתון גיליון יובל מיוחד, בו הויעו ברכות מהעיתונים המקבילים שלו ברחבי העולם, כשביניהם היינט קול העם ועוד.[9] ב-7 בנובמבר 1969 פרסמו ידידי נייע פרעסע הודעה, על רקע המשבר הפוליטי בפולין ב-1968, המגנה את המדיניות האנטישמית של ממשלת פולין.[10]
העיתון נסגר בשנת 1993.[11]
כותבים בעיתון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1945 יצא לאור הספר "20 שנה לנייע פרעסע 1934–1945".[12]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ז'יל רוזייה, מוסדות שעברו מן העולם, באתר הארץ, 24 באפריל 2011
- ^ 1 2 3 קומוניסטים יהודים ממזרח אירופה בפריז בשנות השלושים (באנגלית)
- ^ 1 2 3 על היומון נייע פרעסע באתר של קרן גבריאל פרי (בצרפתית)
- ^ "פוגרומים בגרמניה" Naye prese, פריז, 11 בנובמבר 1938
- ^ 5000 יידישע פאמיליעס באשטייערט פאר דער נייע פרעסע Naye prese, פריז, 6-7 בינואר 1956(ביידיש)
- ^ תגלית בספרייה עיתון דבר 4 במאי 1982
- ^ אדם רייסקי
- ^ ראה בעמוד 32 (באנגלית)
- ^ שער העיתון מ-31 בדצמבר 1951 (ביידיש)
- ^ ראה בעמוד 13 (באנגלית)
- ^ ראה בסעיף 50 (בצרפתית)
- ^ רשימת ספרים ושנת הוצאתם לאור (באנגלית)